הוויכוח על מטוסי V-22 - מהות או איוולת?

הוויכוח בין מערכת הבטחון לבין גורמים במשרד האוצר גורם לעיכוב בעסקת רכש מטוסי 22 V. טענת משרד האוצר כי "אין תקציב" עובדתית נכונה, אך מדובר בעסקת רכש אשר תמומן במלואה מתוך כספי הסיוע הביטחוני האמריקאי.

העובדה שהסיוע הבטחוני האמריקאי מוצג כחלק מתקציב הביטחון, נועדה להציג את סך התקציבים העומדים לרשות מערכת הביטחון, הן ממקורות משק המדינה והן ממקורות הסיוע הבטחוני האמריקאי, אך מדובר בהיבט דיסקריפטיבי ולא בהיבט מהותי ונובע, בין היתר, מרצונו של משרד האוצר להציג מסגרת תקציב ביטחון גבוהה לצרכי מיקוח והמו"מ התקציבי והעובדה שגורמים במשרד האוצר מעכבים מימוש עסקת רכש מטוסים, המיועדת להיות ממומנת במלואה מכספי הסיוע הבטחוני האמריקאי בטענה ש"אין תקציב מדינה" - אין בה ממש.

מסוק מטוס V-22 בואינג בל צילום: Boeing

מעמדה של ישראל בהשוואה למדינות אחרות המקבלות כספי סיוע ביטחוני מהממשל האמריקאי הוא יוצא דופן לטובה. בעוד שעל פי רוב מימוש הסיוע הביטחוני האמריקאי למדינות אחרות נעשה בשיטת "cash flow financing" כלומר, מדינה המבקשת לבצע עסקת רכש צבאי נדרשת להעמיד את כלל המקורות הכספיים לעסקה כבר בשלב החתימה על העסקה, הרי שישראל היא בעלת מעמד מיוחד בעניין זה. לישראל קיימת הרשאה לממן עסקות רכש מתוך מקורות מימון עתידיים מובטחים של הסיוע האמריקאי בפריסת מימון רב- שנתית.

עסקות רכש מטוסים מאופיינות בקבועי זמן ארוכים בין מועד החתימה על העסקה לבין מועדי האספקה, מדובר בסדר גודל של 7-10 שנים ובהתאם גם פריסת המימון והתשלומים, כאמור, פריווילגיה ייחודית לישראל.

יתרה מזו, על מנת לנצל באופן מיטבי את המקורות התקציביים הרב-שנתיים של הסיוע הבטחוני האמריקאי, מאפשר הממשל האמריקאי "למלא את צינור הרכש" בהזמנות רב שנתיות וכיוון שקיימת תנודתיות בין השנים בניצול מקורות המימון, השכילה מערכת הביטחון בשיתוף עם הממשל האמריקאי ותעשיית המטוסים האמריקאית לייצר כלי פיננסי נוסף של מעין הלוואת ביניים המגשרת בין המקורות לצרכי המימון החזויים בשנה נתונה, בשנים בהן התזרים החזוי גולש ממסגרת המקורות המאושרת.

הלוואת גישור כזו היא בשיעור נמוך מהיקף העסקה, מגובה לחלוטין במקורות הסיוע המובטחים על ציר הזמן ומעוגנת בהסכמים בין המדינות – מדובר במכשיר פיננסי גמיש המייצר יותר ביטחון מכל דולר של כספי הסיוע הביטחוני. מפתח עיקרי לתכנון וניצול מיטבי של מקורות כספיים במשקים המתנהלים על פי מתאר רב שנתי הוא יציבות המקורות התקציביים על ציר הזמן. הבטחת תקציבים רב שנתיים ממקורות משק המדינה היא קשה ולפעמים לא אפשרית לעומת מקורות הסיוע הכספי הביטחוני מהממשל האמריקאי.

לפי הפרסומים, טוענים גורמים במשרד האוצר כי חתימה על עסקת רכש המטוסים תיצור סכנה לדרוג האשראי של ישראל - אמרה נטולת כל בסיס, כיוון שאין בעסקה "הנפקת חוב" ממשית של מדינת ישראל, אך באי קיומה יש פוטנציאל לגרום נזק לעוצמה האסטרטגית של מדינת ישראל.

עסקת רכש מטוסים יכולה להעשות ב"חלונות זמן" המושפעים ממכלול רחב מאד של נושאים ושיקולי זמינות של קוי יצור ובנקודת זמן זו ובהעדר הסכמה בין דרגי המקצוע נדרשים שרי הבטחון והאוצר להביא את הנושא לדיון והחלטה של הקבינט הבטחוני- מדיני.

תא"ל (מיל.) מוטי בסר הוא לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים של משרד הבטחון ומנכ"ל משרד מבקר המדינה