משחקים עם המכוניות החשמליות: המס נמוך, אז מעלים מחירים

בימים אלה היתה אמורה להתחיל מהפכה ירוקה. ענף הרכב הישראלי התחדש לאחרונה בשלל דגמים חשמליים עממיים, כגון פיג'ו 208, פיג'ו 2008, יונדאי איוניק, GAC GE3 וניסאן ליף החדשה, ועל פניו זו היתה אמורה להיות בשורה אקולוגית של ממש, אלא שבתוך זמן קצר התברר שמחירם גבוה וצפוי למנוע את חלחולם לשוק.

תג המחיר מייעד את המכוניות הללו למי שמתעקש לנסוע בכוחו של חשמל בלבד מסיבות אידאולוגיות או מי שמסוגל לשלם בנדיבות על התענוג. מי שבאמת יושב וסופר תדלוקים מבין שרק בתוך כמה שנים מאות התדלוקים שייחסכו יהפכו לכדאית את הבעלות על מכונית חשמלית.

יתרה מזאת, מרבית המכוניות החשמליות החדשות שהגיעו לישראל - כגון פיג'ו 208 החשמלית, יונדאי איוניק EV החשמלית וגם MG ZS החשמלית - נאלצות לעמוד באולם התצוגה של יבואניות הרכב ליד גרסאות של מכוניות אלה שמתודלקות בבנזין, ואשר זולות בעשרות אחוזים למרות ביצועים ועיצוב כמעט זהים.

יונדאי איוניק חשמלית עולה 160 אלף שקל, ואילו יונדאי איוניק היברידית עולה 142 אלף שקל בלבד, וזאת בזמן שהגרסה ההיברידית חסכונית להפליא. פיג'ו 208, המצוידת במנוע בנזין, עולה כ־120 אלף שקל, או 125 אלף שקל ברמת הגימור הבכירה. מנגד, פיג'ו 208 חשמלית עולה 153 אלף שקל עבור גרסת הבסיס, הדומה מאוד לגרסת הבנזין.

המשמעות היא שכדי לנסוע במכונית חשמלית צריך להוסיף עשרות אחוזים למחיר. בקיצור: עדיף לקנות מכונית מזהמת.

בישראל נהוג להאשים את מנגנון המיסוי שמקפיץ את המחירים, אך הפעם המדינה דווקא מעניקה למכוניות חשמליות הטבות מס נאות, ודאי בהשוואה למכוניות בנזין או דיזל. על רכב בנזין רגיל מוטל מס קנייה של 83%, שממנו עשויים להיות מנוכים עד 17 אלף שקל בהתאם לרמת הזיהום של הרכב. לעומת זאת, על מכונית חשמלית מוטל מס קנייה של 10% בלבד.

ומה פערי המחיר באירופה? מתברר שהם דומים לאלה שבישראל. בבריטניה, גרמניה ובלגיה למשל פיג'ו 208 חשמלית יקרה בכ־30% מפיג'ו 208 בעלת מנוע בנזין. פער דומה מתגלה גם במחירי יונדאי איוניק.

על פניו המסקנה היא שהטכנולוגיה ועלויות הפיתוח הן שאחראיות על המחירים הגבוהים של הדגמים החשמליים באירופה ובישראל. אבל בכל זאת יש הבדל: באירופה הבדלי המחיר טמונים רק במרכיב של עלויות הפיתוח והטכנולוגיה, ואילו בארץ המצב שונה.

נתונים שפרסם ACEA, ארגון הגג של יצרני הרכב באירופה, חושפים שמס הקנייה על דגמי בנזין נמוך יותר מאשר בישראל, כך שהמכונית החשמלית באירופה יקרה יותר רק בגלל הטכנולוגיה. אזי אם בארץ מס הקנייה על רכב בנזין גבוה בהרבה ממקבילו האירופי, הרי שפער המחירים בין חשמלי לבנזין היה אמור להיות קטן יותר בישראל. אלא שכאן נכנס הרכיב של היבואנים.

בענף הרכב הישראלי יש מי שמאשים את היבואנים: "הלקוחות שקונים רכב חשמלי הם מבחינת יבואני הרכב סוג של קהל שבוי, כמו אנשים שקונים אייפון. הם ישלמו בכל מקרה, אז למה לא לתקוע להם מחיר אסטרונומי.

“לקוח שנכנס לאולם תצוגה ולא מבין שהוא משלם עוד 20% או 30% בשביל אותו רכב כנראה ממש מחויב לאיכות הסביבה. לא ברור איך מישהו רוצה מכוניות נקיות בכבישים אם אלה רמות המחירים שיהיו כאן".

מסיטים מכירות לאירופה

עם זאת, יבואני הרכב הישראלים מתמודדים בעצמם עם מצב לא פשוט: ליצרני הרכב נוח להעביר מכוניות חשמליות לאירופה ולא לישראל. ה”אשמה” טמונה בתקנות שנכנסו לתוקף באירופה אשר דורשות מיצרני הרכב להוריד משמעותית את שיעור פליטות המזהמים הממוצעות של רכבים.

התקנות קובעות מכסה דרקונית של 95 גרם של פחמן דו־חמצני לקילומטר למכונית. כלומר אם יצרן רכב רוצה למכור רכב מזהם, הוא חייב למכור באירופה גם רכב חשמלי שיאזן את פליטת המזהמים בחזרה ל־95 גרם. יצרני הרכב מצדם מסיטים את הייצור של החשמליות לשוק האירופי כדי להוריד שם את הזיהום.

מלבד זאת מדינות רבות באירופה החליטו שעם הקורונה הגיע הזמן גם לנקות את הערים וקבעו כי יינתנו מכסות בסכום של אלפי יורו למכונית למי שירכוש רכב חשמלי.

התמריץ עשה את שלו ובאירופה הסתערו על החשמליות. לפי נתוני ACEA, במהלך חודשי התמרוץ באירופה זינקו המכירות של הרכב החשמלי.

רכיב נוסף שמשפיע על מחיר הדגם החשמלי הוא מכס של 7% על מחיר סוללת הרכב. כיום סוללות הרכב החשמלי מיוצרות על ידי ספקים סינים וקוריאניים כמו סמסונג ו־LG CHEM, במדינות שלישראל אין עמן הסכם סחר חופשי (לפחות עד שההסכם עם קוריאה ייכנס לתוקף). כדי להיות זכאי לפטור מהמכס הרכב חייב להיות מיוצר ברובו במדינה שיש לישראל עמה הסכם סחר.

מרשות המסים נמסר בעניין זה: “מס הקנייה על רכב חשמלי הוא 10%, המהווה הטבה משמעותית לעומת שיעור מס קנייה לרכב רגיל שהוא 83% (בניכוי ההפחתות של מיסוי ירוק).

“רכב חשמלי זוכה לתמריץ נוסף בדמות אי תשלום בלו על השימוש ברכב. תמריץ ששוויו מגיע לעשרות אלפי שקלים לאורך חיי הרכב. המכס מוטל על יבוא כלי רכב ממדינות שאין איתן הסכמי סחר, ללא קשר לטכנולוגיה של הרכב, ושיעורו 7%. בשנת 2020 חל גידול משמעותי ביבוא של רכב חשמלי“.

"פחות פראיירים ביוקרה"

גם בשוק רכבי היוקרה משווקים דגמים חשמליים, אך בשוק היוקרה חוקי התמחור והמיסוי שונים בתכלית.

מי שיחפוץ למשל באאודי ETRON חשמלית חדשה יצטרך לשלם עבור רכב הכביש־שטח החשמלי של אאודי 427 אלף שקל. הרכב הקרוב ביותר של אאודי ל־ETRON החשמלית מבחינת ממדים, הספק ורמת אבזור הוא 8Q, שמחירו מתחיל בכ־600 אלף שקל. ביגואר משווקים את IPACE החשמלית ב־508 אלף שקל. ליגואר אין רכב כביש־שטח בגודל דומה, אבל לחברה־האחות לנד רובר יש, ומחירו של וולאר חוצה את רף 500 אלף השקל, בהתאם לגרסה.

בנוגע למיסוי, המדינה לא פרייארית: קבעה מכסת מקסימום להטבת המס על מכוניות היוקרה החשמליות, 75 אלף שקל. וראו זה פלא: הפער בין מכונית חשמלית למכונית בנזין או דיזל קטן משמעותית מן הפער בשוק העממי. גורם בענף הרכב מספק לזה הסבר: "לקוחות של מכונית יוקרה פחות פראיירים, זה הכל.

טכנית, החשמליות היוקרתיות אמורות להיות יקרות להפליא, כי הטכנולוגיה שנכנסה לשם היא מדהימה, אבל יבואני הרכב מתייחסים ללקוחות היוקרה אחרת ויודעים שהם לא יסכימו לשלם על מכונית חשמלית כל מחיר, אז המחיר מוגבל".

אין צפי לירידות

מכוניות חשמליות עממיות צפיויות להישאר תענוג יקר בשנים הקרובות. על פי מתווה המיסוי לשנים הקרובות, כל סוגי הרכב יספגו בשנים הקרובות עליות מס הדרגתיות שיחלו בינואר הקרוב. הרכב החשמלי ימוסה גם הוא, בשיעור פחות אגרסיבי, וזה יתחיל בשנת 2023.

המשמעות היא שגם אם בתוך שנתיים או שלוש מחירי הרכב החשמלי יוזלו לרמה סבירה שבה הם יהיו בני תחרות לרכב בנזין, שיטת המיסוי תדאג שהם יישארו יקרים.