אפליית קנסות הקורונה: הנחה לחרדים והחמרה לערבים

מאז תחילת התפרצות הקורונה בישראל, היישובים החרדים התאפיינו בתחלואה גבוהה, כאשר מגמה זו נשמרת עד היום. ביישובים הערבים לעומת זאת, התפשטות הקורונה התעצמה בעיקר מחודש יולי אך נבלמה באופן יחסי.

קשה לשים את האצבע על הסיבה העיקרית למגמות השונות, אך סביר להניח שיש יותר מסיבה אחת לכך. אחד הכלים שהיו אמורים, לפחות על הנייר, לעזור בצמצום התפשטות הקורונה הוא הקנסות הכספיים. מכיוון שהתפשטות הקורונה יכולה להימדד אך ורק באמצעות מספר החולים המאומתים, נכון יהיה להשוות את מספר הדו"חות שניתנו בכל יישוב בישראל אל מול נתוני התחלואה באותו יישוב.

השכל הישר מניח כי ככל שהתחלואה גבוהה יותר, כך מספר הדו"חות ביישובים יהיה גבוה יותר. ואכן, המגמה ביישובים יהודים שאינם חרדים היא כזו. ניתן היה לצפות, שמגמה זו תתבטא גם ביישובים החרדים וגם ביישובים הערבים - שני מגזרים בהם היתה התפשטות רחבה של הנגיף.

אולם הנתונים מציירים תמונה שונה לחלוטין של אכיפה סלקטיבית: התחלואה ביישובים החרדים היא הגבוהה ביותר בעוד שמספר הדו"חות בהם נוטה להיות נמוך. לעומת זאת, האכיפה ביישובים הערבים היא המחמירה ביותר למרות שמספר החולים המאומתים בהם בחלק מהמקרים שומר על יציבות יחסית ביחס לאוכלוסייה היהודית.

לא ניתן לקבוע קשר סיבתי מובהק בין מספר הדו"חות למספר החולים בכל עיר. ייתכן כי האכיפה המוגברת ביישובים הערבים היא פועל יוצא של מדיניות נוקשה יותר ומכוונת של הרשויות כלפי מגזר זה אל מול מדיניות רכה יותר כלפי המגזר החרדי.

ייתכן גם שהסיבה לבלימת התפרצות המגפה ביישובים הערבים היא פועל יוצא של פעולות שיזמו מנהיגי המגזר הערבי למיגור ההתפשטות ולאו דווקא מדיניות המשטרה. כך או כך, שאלות חייבות להישאל: אם אכן היתה מדיניות אכיפה נוקשה יותר ביישובים הערביים וזו אכן בלמה את התפשטות הנגיף, מדוע מדיניות דומה לא ננקטה ביישובים החרדיים? ואם מדיניות האכיפה של המשטרה ביישובים הערביים לא היתה יעילה, מדוע היתה אכיפה גדולה יותר ביישובים אלו מאשר בשאר הארץ?

עימותים בין חרדים למשטרה במודיעין עילית, לפני שבועיים צילום: צביקה גולובנציץ

התחלואה ביישובי חרדים גבוהה אך האכיפה נמוכה

חשוב להבהיר שמספר הדו"חות ומספר החולים שנאספו בבדיקה הינם ביחס לכל 10,000 תושבים בכל ייישוב ולא בערכם האבסולוטי, שלעיתים יכול להיות גבוה יותר ביישובים יהודים מאשר ביישובים ערבים. הנתונים המוצגים כאן מתבססים על נתוני התחלואה כפי שמפרסם משרד הבריאות, ועל נתוני הקנסות כפי שהם מתפרסמים על ידי רשות האכיפה והגבייה. וזאת מתוך כ־270 יישובים בהם נמצאו חולים ו־1,220 יישובים בהם ניתנו דו"חות.

אף ששיעור האוכלוסייה ביישובים הערבים שנדגמו עומד על 15% בלבד מכלל היישובים שנבדקו, שיעור הדו"חות שניתנו ביישובים אלו עומד על 31% מכלל הדו"חות שניתנו.

בכל הנוגע לתחלואה ביישובים אלו, מספר הדו"חות ביישובים הערבים עומד על כ־77.5 אלף דו"חות כאשר מספר החולים ביישובים אלו עומד על כ־40.7 אלף מאז תחילת המשבר.

לעומת זאת, ביישובים חרדים נמצאו כ־57 אלף חולים אך ניתנו בהם 8,033 דו"חות בלבד.

מדיניות האכיפה לא השתנתה לאורך המשבר

שישה מתוך עשרת היישובים עם התחלואה הגבוהה ביותר ל־10,000 בני אדם מאז תחילת המשבר, הם יישובים חרדים. שניים נוספים: נתיבות וגבעת זאב הם יישובים עם אוכלוסייה חרדית מובהקת.יישוב אחד, חשמונאים, צמוד גיאוגרפית ליישוב החרדי מודיעין עילית ויישוב אחד, קלנסואה, הוא ערבי.

כיום שיעור החולים ביישובים בהם מתגוררים חרדים נע סביב 20% בעוד ששיעור הדו"חות שניתנו בהם עומד על 3% בלבד מכלל הדו"חות.

לשם השוואה, במודיעין עילית, היישוב החרדי עם התחלואה הגבוהה ביותר במגזר (1,466 חולים), ניתנו 71 דו"חות. לעומת זאת, בקלנסואה, היישוב הערבי עם התחלואה הגבוהה ביותר במגזר (656 חולים), ניתנו 610 דו"חות.

אמיר אוחנה, השר לביטחון פנים צילום: אלכס קולומויסקי

המגמה של אכיפה רכה אינה מאפיינת את היישובים החרדים בלבד אלא גם יישובים חילונים בהם יש אוכלוסייה חרדית גדולה ומובהקת כגון נתיבות, אשדוד, גבעת זאב, חריש ובית שמש.

בנתיבות למשל, בבחירות האחרונות לכנסת ה־23 40% מהקולות בעיר ניתנו לש"ס. היא נמצאת במקום ה־7 בדירוג היישובים עם התחלואה הגבוהה ביותר לאחר שנמצאו בה 727 חולים לכל 10,000 בני אדם (2,770 בסך הכול) אך ניתנו בה רק 203 דו"חות לכל 10,000 בני אדם.

השוואה בין חמש הערים עם התחלואה הגבוהה ביותר לכל 10,000 בני אדם בכל אחד מהמגזרים לאורך הזמן חושפת כי מדיניות האכיפה קבועה מאז תחילת המשבר ואינה משתנה בהתאם לתחלואה בכל יישוב.

למעשה האכיפה ביישובים הערבים היתה מחמירה במיוחד גם בחודשים מאי־יוני בהם התחלואה במגזר וגם בישראל היתה אפסית. לעומת זאת, האכיפה ביישובים החרדים נשארה רכה גם בחודש ספטמבר בו התחלואה ביישובים אלו הגיעה לשיא.

ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בכתבה מגמתית המבוססות על הנחות שגויות וחלקי נתונים ביחס לאכיפה המשטרתית של תקנות הקורונה עד כדי עיוות המציאות. בניגוד לנטען, המשטרה מבצעת אכיפה חכמה, שוויונית ומקצועית באמצעות אלפי שוטרים בסיוע מפקחים ופקחים בכל מקום בו מתגלות הפרות, הן באופן יזום והן בעקבות דיווחים. מדיניות האכיפה של המשטרה אחידה ומבוצעת בכל מקום שמתגלות בו הפרות, זאת בהתאם לחוק ותוך הפעלת שיקול דעת. רישום דו"חות מהווה רק חלק מסל הכלים של המשטרה לפיקוח ואכיפת התקנות, וכולל גם הסברה, חלוקתך מסיכות, מניעה, אזהרה ואף חקירה במקרים המתאימים. הדו"ח הוא אמצעי לבלימת התפשטות הנגיף ולא המטרה וכמות הדו"חות היא בראש ובראשונה פונקציה של כמות ההפרות שבהן נתקלים השוטרים בשטח. הניסיון לחפש קשר ליניארי של 100% בין מכלול נתוני התחלואה, ההדבקה והתמותה לבין כמות האכיפה מופרך וחסר היגיון מעשי, שכן האכיפה קשורה בעיקר בכמות ובאופי ההפרות בהם נתקלים שוטרים, בכמות ההגבלות שהוטלו בתקנות ובאופיין, זאת לצד ניסיון למקדה במקומות הומי קהל ורוויי תחלואה. משטרת ישראל תמשיך לאכוף את התקנות במקצועיות, בכל מקום שיידרש וללא משוא פנים למען שלום הציבור ובריאותו".