מקורבי נתניהו מחזקים אחיזה במינויים ציבוריים

רשות החברות הממשלתיות בחרה בשבוע שעבר ביפעת סלע לסגנית מנהלת הרשות ומנהלת יחידת הדירקטורים, במקומה של מירה מיינס שפרשה באחרונה ומונתה למנכ"לית ויצו. סלע תהיה אחת משבעה סגנים של ראש הרשות, ותנהל את אחת מיחידות המטה ברשות המכונה “מנהלת יחידת הדירקטורים”. כפועל יוצא, היא תוביל את עיצוב ואיוש נבחרת הדירקטורים החדשה, בהתאם להנחיותיו של השר הממונה על רשות החברות דודי אמסלם.

היחידה אחראית לטיפול בכלל הנושאים הנוגעים לדירקטורים ולדירקטוריונים בחברות הממשלתיות, לרבות תהליכי המיון והמינויים, תגמול, הערכות והכשרות. היחידה אחראית גם על הוועדה לבדיקת מינויים ועל הוועדה למינוי יועצים משפטיים בחברות. מנהלת היחידה אחראית גם על ייצוג רשות החברות הממשלתיות בישראל ועל הקשר של הרשות עם ארגון ה־OECD.

נטולת ניסיון בגופים גדולים

ממידע שהגיע לידי “כלכליסט” מגורם המעורב במכרז שבו התמודדה סלע לתפקיד הבכיר, עולה כי התמודדו במסגרתו עשרות מועמדים פנימיים מתוך רשות החברות, ומועמדים חיצוניים. לדברי הגורם, הליך המיון כלל מבחני התאמה שבוצעו על ידי חברת כוח אדם חיצונית בהם סלע קיבלה ציונים גבוהים.

למרות זאת, גורמים במשרדים הממשלתיים הרלבנטיים מתחו ביקורת על המינוי וטענו כי מן הראוי היה לבחור מועמד או מועמדת בעלי ניסיון ניהולי בגוף משמעותי - חברה ממשלתית גדולה או גוף במגזר הפרטי. סלע לא צמחה בשירות הציבורי ולא מגיעה לתפקיד עם רקורד ניהולי של חברה עסקית גדולה ועתירת תקציבים או כוח אדם, זאת בזמן שרשות החברות אחראית על יותר מ־60 חברות ממשלתיות, כולל חברות ממשלתיות עסקיות ולא עסקיות כגון הגופים הגדולים במשק, למשל חברת החשמל, מקורות, נמל אשדוד, נמל חיפה, התעשייה האווירית ורפא”ל, עם אחריות ישירה לחברות־בנות כגון מקורות יזום שפועלת תחת מקורות, או חברת הפחם שפועלת תחת חברת החשמל. בכלל החברות הממשלתיות מועסקים כ־60 אלף עובדים, שווי נכסיהן נאמד ב־178 מיליארד שקל, וצבר ההכנסות השנתי שלהן עומד על כ־70 מיליארד שקל.

יפעת סלע צילום: רונן כרם

על כן לא ברור כיצד נסיונה המקצועי של סלע, מכשיר אותה לתפקיד שאליו נבחרה. את מרבית דרכה המקצועית עשתה סלע בעמותת “אלומה” שאליה הצטרפה לפני 20 שנה, וב־16 השנים האחרונות היא משמשת כמנכ”לית של עמותה זו. "אלומה" מעניקה ליווי לבוגרות החינוך הממלכתי דתי לקראת גיוסן לצה”ל או לשירות לאומי, ומסייעת בשילוב קבוצות אוכלוסייה שונות - יוצאי אתיופיה, ערבים נוער בסיכון, ואוכלסיות מהפריפריה החברתית - בצה”ל, באקדמיה ובשוק העבודה. התקציב השנתי של העמותה עומד על 45 מיליון שקל. סלע משמשת גם כחברת המועצה הציבורית המייעצת ל"מגן ישראל" - הגוף המרכז את המאבק במגפת הקורונה. חברי המועצה מונו על ידי פרוייקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו. היא בעלת תואר ראשון בלימודי ארץ ישראל ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, ותואר שני בלימודי מגדר ב־jewish theological seminar בניו יורק.

לפני שנתיים התמודדה סלע על תפקיד ראש הרשות לשירות לאומי אזרחי שהייתה תחת אחריותו של שר החקלאות לשעבר אורי אריאל. ועדת איתור בנציבות שירות המדינה, המליצה על שני מועמדים: ראובן פינסקי וסלע, ואריאל החליט למנות את פינסקי שעמד אז בראש תוכנית מורשת לאומית של משרד רה”מ והמשרד לענייני ירושלים. לאחר קבלת ההודעה שלפיה לא זכתה בתפקיד, ביקשה סלע לקבל לידיה את פרוטוקול הדיונים בוועדת האיתור, ממנו עלה כי הפער בניקוד המספרי בינה לבין פינסקי היה נמוך מאוד, ובהערכה המילולית קצרה שבחים על נסיונה, בזיקה לתפקיד. סלע החליטה לא להגיש ערעור על החלטתה של ועדת האיתור, למרות זאת נציבות שירות המדינה החליטה לכנס מחדש את הוועדה כדי שתנמק את בחירתה בפינסקי, בהנתן הדרישה לתנאי יצוג הולם ואפלייה מתקנת לנשים. כינוס הוועדה מחדש נועד להבטיח כי בחירתו של פינסקי תעמוד במבחנים משפטיים בהקשרים הללו, ובסופו של דבר הוא מונה לתפקיד.

הבת של נתן אשל

סלע היא בתו של נתן אשל, מקורבם של בנימין ושרה נתניהו, שהודח מלשכת רה”מ בשל התנהגות בלתי הולמת, אולם ממשיך לפעול עבור בני הזוג מאחורי הקלעים. אשל היה מנהל לשכתו של נתניהו לאחר בחירתו לרה”מ ב־2009, ובהמשך מונה לראש הסגל. ב־2012 אולץ לפרוש משירות המדינה לצמיתות לאחר שהורשע בהתנהגות בלתי הולמת במסגרת עסקת טיעון בבית הדין למשמעת של שירות המדינה. הרקע להרשעה היה צילום מגונה של עובדת בלשכת רה”מ.

חודש לאחר פרישתו הגישה תנועת אומ”ץ תלונה ליועץ המשפטי לממשלה שלפיה אשל ממשיך לפקוד את לשכת ראש הממשלה. ב־2013 פירסמה ח”כ לשעבר שלי יחימוביץ מייל ששלח לה אשל בטעות והיה מיועד ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלומית ברנע פרגו, ובו ביקש לדעת אם מותר לו להיות חלק מצוות המו”מ הקואליציוני. אשל היה שותף למשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד גם אחרי סבב הבחירות הראשון באפריל 2019. מעבר לכך עוסק אשל בתיווך ומתן שירותי ניהול, בין היתר לעמותת “דע אמת” שנוסדה על ידי איש העסקים מוזי ורטהיים ולחברה הממשלתית “מקורות יזום ופיתוח” (חברת בת של מקורות), ששילמה לו לאחר שהפסידה בתביעה משפטית דמי תיווך בסך 856 אלף שקל.

הנעת נבחרת הדירקטורים

אחת המשימות הראשונות של סלע תהיה, כאמור, הנעתה מחדש של נבחרת הדירקטורים הממשלתית. השר הממונה על רשות החברות דודי אמסלם הנחה את ראש רשות החברות הממשלתיות היוצא ינקי קווינט, לגבש תנאי סף וקריטריונים חדשים לדירקטורים בחברות. קווינט מועמד מוביל לראש מנהל מקרקעי ישראל, ומכאן שהדומיננטיות של סלע בנושא הנבחרת תהיה משמעותית.

נתן אשל צילום: אלכס קולומויסקי

השר אמסלם הצהיר בנאום בכנסת לפני כמה חודשים שהמדינה “תחשב מסלול מחדש” בכל הנוגע לאיוש משרות דירקטורים בחברות הממשלתיות. אמסלם פועל לשנות מקצה לקצה את נבחרת הדירקטורים שייסדו שר האוצר לשעבר יאיר לפיד (יש עתיד) וראש רשות החברות לשעבר אורי יוגב, ונועדה לנתק את הזיקה הפוליטית ביותר מ־60 חברות חברות ממשלתיות, ולהפוך את ניהולן למקצועי יותר. הקריטריונים העיקריים לנבחרת הדירקטורים היו נסיון מקצועי, ותק והשכלה. למהלך מיוחס המעבר מהפסד מצרפי של כלל החברות הממשלתיות בהיקף 600 מיליון שקל בשנת 2013, לרווח מצרפי של 2 מיליארד שקל ב־2016 ורווח מצרפי נקי של כ־4.6 מיליארד שקל ב־2018.

אבל בהיבטים אחרים, המצב עדיין טעון שיפור. שיעור הייצוג של מגזרים בחברות הממשלתיות אינו אחיד: ייצוג הנשים עומד על כ־30%, וייצוגם של ערבים, דרוזים, יוצאי העדה האתיופית ובעלי מוגבלויות עומד על אחוזים בודדים. הגיל הממוצע של הדירקטורים המכהנים הוא 55, אבל זהו פועל יוצא של דרישות ותק והשכלה. אמסלם טוען שבמבחן התוצאה, מי שהתקבל לנבחרת משנת 2013 היו תושבי מרכז הארץ, ממוצא אשכנזי בני 60 ומעלה. הוא הבטיח לשלב בנבחרת צעירים מהפריפריה, חרדים ואתיופים, ולמרות זאת ספק אם השינויים שינהיג ייצרו נבחרת מאוזנת יותר בהיבטים של ייצוג.

אמסלם צpוי לבקש להעניק עדיפות למועמדים מיישובים המוגדרים על פי חוק כבעלי עדיפות לאומית. על פי חוק "אזורי עדיפות לאומית", הממשלה רשאית להחליט על מתן הטבות לאזורים אלה בתחומי פעילותה ובפרשנות מסוימת הן יכולות לכלול עדיפות בשיבוץ לחברות ממשלתיות.

עדיפות תנתן גם לדירקטורים מהמגזר החרדי, שייצוגם בחברות הממשלתיות נמוך, ואמסלם מבקש לשבצם גם בתחומים בהם לא היו מיוצגים עד היום, כמו חשמל והסעת המונים.

ברקע המינויים וקביעת הקריטריונים, מרחפות הבחירות שעשויות להתקיים בחודשים הקרובים, כשאמסלם יתמודד בפריימריז בליכוד, ונתניהו שנחלש בסקרים, ינסה לבצר את מעמדו בשלטון.

מינויים בחברות ממשלתיות של יו”רים ודירקטורים, מצריכים חתימת שני שרים: הממונה על החברות הממשלתיות ושל השר האחראי לתחום פעילות החברה. נושא המינויים בחברות הולך ונהיה דחוף לאחר שבחודשים האחרונים פעילותם של חלק מהדירקטוריונים הוקפאה או נמצאת על סף הקפאה עקב איוש חסר. נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים), שמקימה שלושה קווי רכבת קלה בגוש דן, אינה יכולה לכנס את הדירקטוריון בשל מחסור בדירקטורים. בנתיבי ישראל (מע"צ לשעבר) אמור היו"ר עודד שמיר לפרוש דצמבר, ובהעדר מחליף פעילות הדירקטוריון תושבת.

חברת נמל אשדוד צפויה בקרוב להישאר עם שלושה דירקטורים בלבד (כיום מכהנים חמישה, כולל היו"ר אורנה הוזמן בכור, שממתינה לאישור הארכת כהונה). אם לא יאושרו לפחות שני מועמדים חדשים, הדירקטוריון יושבת בתחילת ינואר. בחברת נמל חיפה, שעומדת בפני הפרטה, תושבת בעוד כשלושה שבועות פעילות הדירקטוריון אם לא ימונה יו”ר.

ללא קשר לכל אלה, עד סוף השנה ידרשו השרים הממונים לאייש עמדות מפתח של יו”ר דירקטוריון בחברות הבאות: רכבת ישראל, נמלי ישראל, כביש חוצה ישראל, מקורות, נתיבי ישראל, נתיבי גז ורכבת ישראל. מעבר לכך, מאות שיבוצים של דירקטורים מן המניין בחברות הממשלתיות ממתינים לאיוש. תפקידים אלה מקפלים שליטה בצמתים מרכזיים ושכר נאה של 750–1,500 שקל לישיבה.

תגובות

יפעת סלע סירבה להגיב לפניית “כלכליסט”. ממשרד הדיגיטל נמסר כי המינוי נעשה על ידי נציבות שירות המדינה לפי כל הכללים וכי סלע נבחרה מבין מועמדים רבים. עוד נמסר כי משרד הדיגיטל לא היה מעורב במינוי.