טראמפ: ישראל וסודן הסכימו על נורמליזציה
ישראל, ארה"ב וסודן פרסמו הצהרה משותפת על נרמול היחסים בין חרטום לירושלים. ההסכם יכלול התחייבות לצעדים ראשוניים לנורמליזציה, ונושאים כמו חילופי שגרירים יידונו בהמשך. גורם בכיר: "מתגבשות הבנות על החזרת מסתננים לסודן בהיקף של כמה מאות בשנה"
ארצות הברית, ישראל, וסודן הודיעו היום (שישי) באופן רשמי על נרמול היחסים בין חרטום לירושלים - בצעד שמסיים עשרות שנים של עוינות. לפי ההודעה, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ומנהיג סודן עבד אל-פתאח אל-בורהאן ועבדאללה חמדוק שוחחו היום ודנו ב"תהליך ההיסטורי שעוברת סודן לדמוקרטיה", ועל קידום השלום באזור.
בשיחה עם עיתונאים אמר הנשיא טראמפ כי "ישראל וסודן הסכימו לעשות שלום ולנרמל את היחסים. עוד מדינות רבות יצטרפו בשבועות ובחודשים הקרובים, ואני בטוח שגם סעודיה תצטרף. גם הפלסטינים רוצים לעשות משהו". בסוכנות רויטרס ציינו שנתניהו בירך על "מעגל השלום שמתרחב במהירות".
בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ הסירו את התנגדותם לכך שארה"ב תמכור מטוסי F-35 לאיחוד האמירויות.
גורם אמריקני בכיר אמר מוקדם יותר היום כי ההסכם שיוכרז צפוי לכלול התחייבות לצעדים ראשוניים לקראת נורמליזציה, ונושאים כמו חילופי שגרירים ופתיחת שגרירויות יידונו בהמשך. הוא הוסיף כי הסרת סודן מרשימת המדינות שנותנות חסות לטרור סייעה לסלול את הדרך להסכם בין חרטום לירושלים.
זמן קצר לאחר ההכרזה על ההסכם אמר ל-ynet גורם בכיר כי מתגבשות הבנות בין המדינות על החזרת מסתננים לסודן בהיקף של כמה מאות בשנה, כשלב ראשון שיוגדר כפיילוט.
בשיחת הטלפון שערך ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ומנהיגי סודן, אמר טראמפ כי ישמח "לראות את איראן מצטרפת להסכם כזה, אני אשמח לעזור לאיראן". נתניהו נשאל על כך ואמר כי אינו מתנגד לכל הסכם עם איראן. התנגדתי להסכם הקודם". לדבריו, "אם יהיה הסכם חדש עם איראן זה יהיה מבורך".
ארה"ב תסיר את סודן מרשימת המדינות שתומכות בטרור
טראמפ הודיע היום לקונגרס באופן רשמי על כוונתו להסיר את סודן מרשימת המדינות שתומכות בטרור - לאחר שחרטום העבירה כספי פיצויים בסך 335 מיליון דולר לנפגעי הטרור האמריקנים. סודן דרשה שההכרזה על הסכם הנורמליזציה עם ישראל תיעשה במקביל להודעה על הסרתה מרשימת הטרור.
נרמול היחסים עם ישראל היה נתון עד לאחרונה במחלוקת קשה בין הממשלה האזרחית למועצת הריבונות הצבאית ששולטות בסודן. נזכיר כי בעוד שאל-בורהאן דחף לנרמול היחסים עם ישראל, ראש הממשלה עבדאללה חמדוק התנגד.
עם זאת, לקראת הבחירות לנשיאות בארה"ב גבר הלחץ האמריקני על חרטום להסכים לתנאים האמריקניים - ובסופו של דבר הוסכם שטראמפ יצייץ השבוע שסודן תשלם את הפיצויים, ובתמורה ארה"ב תוציא אותה מרשימת המדינות תומכות הטרור. ישראל לא הוזכרה בציוץ של טראמפ, אך כבר אז היה ברור שנרמול היחסים מתקרב.
גורמים בכירים בסודן אמרו אתמול לסוכנות הידיעות רויטרס כי חמדוק יסכים לכונן יחסים עם ישראל "אם המועצה המחוקקת, לאחר שתורכב, תאשר את ההחלטה על נורמליזציה ביחסים". בפועל, בחירות בסודן צפויות להתקיים רק בשנת 2022 - ועד אז ישלטו הממשלה האזרחית ומועצת הריבונות הצבאית זו לצד זו. הדיווח אתמול היה חריג, שכן עד כה הממשלה הסודנית לא הביעה אפילו הסכמה עקרונית לחתימה על הסכם ישראל - אלא רק טענה שהדבר אינו בסמכותה.
חלק מהבכירים בסודן חששו לקשר בין הסרת המדינה מרשימת הטרור להסכם עם ישראל, וטענו שעסקה שתגובש בחופזה עלולה להצית התנגדות אזרחית - ואולי אף לחזק את התמיכה בפלגים האיסלאמיסטיים שמצאו את עצמם בשוליים לאחר הדחת עומר אל-באשיר.
מועצת הריבונות הצבאית, מנגד, הראתה בחודשים האחרונים כוונות חיוביות לכינון יחסים עם ישראל - ואל-בורהאן אף נפגש עם נתניהו בפברואר השנה באנטבה שבאוגנדה. בעקבות אותה פגישה ספג אל-בורהאן ביקורת בארצו, אולם הוא טען באותה העת: "נפגשתי עם נתניהו מתוך מעמדי ואחריותי לשמור על הביטחון הלאומי ומימוש האינטרסים של העם הסודני".
בניגוד לציפיות מוקדמות, בפגישה לא הוסכם על כינון יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסודן, וגם לא יצאה תמונה משותפת של שני המנהיגים. מלשכת ראש הממשלה נמסר אז כי "הוסכם להתחיל שיתוף פעולה שיוביל לנורמליזציה של היחסים בין שתי המדינות. ראש הממשלה נתניהו מאמין שסודן נעה בכיוון חדש וחיובי, והביע את השקפתו זו בפני מזכיר המדינה האמריקני. יו"ר מועצת הריבונות של סודן מעוניין לסייע למדינתו לעבור תהליך של מודרניזציה על-ידי הוצאתה מבידוד והצבתה על מפת העולם".
בכירים ישראלים - בהם גורמים במל"ל ובמשרדי ראש הממשלה והמודיעין - טסו ביום רביעי האחרון לחרטום, והעריכו שבתוך כמה ימים תהיה הכרזה על הסכם. בכיר סודני אף אמר לעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" כי "נרמול היחסים קרוב מאי פעם". לדבריו, על המטוס שנחת בחרטום היו בכירים ישראלים ואמריקנים, חברי המשלחת שהשתתפה בדיונים בחסות איחוד האמירויות בחודש שעבר - דיונים שבהם השתתפו גם אל-בורהאן ושר המשפטים.
סודן הוכנסה לרשימה האמריקנית של נותנות החסות לטרור ב-1993, בתקופת שלטונו של הרודן עומר אל-באשיר. הדחתו מהשלטון על ידי הצבא בעקבות המחאה למען דמוקרטיה בשנה שעברה הביאה לשינוי כיוון ולהתחממות ביחסים עם ארה"ב. הסרת סודן מרשימת הטרור תפתח את הדלת למדינה האפריקנית לקבלת הלוואות וסיוע בינלאומי החיוניים להחייאת כלכלתה הקורסת, ויאפשר את השלמת מעבר השלטון לדמוקרטיה.
שגרירות ארה"ב בירושלים מסרה כי הסרת סודן מרשימת הטרור "מסמנת נקודה מפנה מרכזית עבורה, ומאפשרת עתיד חדש של שיתוף פעולה ותמיכה בתהליך המתמשך וההיסטורי שלה למעבר לדמוקרטיה. אנו משבחים את ממשלת המעבר של סודן על עבודתה להתוות דרך חדשה, ומוכנים לתמוך בתושבי סודן בזמן שהם פועלים לבנות עתיד טוב יותר עבורם ועבור הדורות הבאים". השגרירות גם קראה לקונגרס לפעול לאישור החקיקה הנדרשת למהלך.
טראמפ, נזכיר, צייץ ביום שני האחרון בטוויטר כי "הממשלה החדשה בסודן, שעושה התקדמות גדולה, הסכימה לשלם 335 מיליון דולר לקורבנות הטרור האמריקנים ולמשפחותיהם". הוא הוסיף כי לאחר שהכסף יועבר, "אסיר את סודן מרשימת נותני החסות לטרור. סוף סוף צדק לעם האמריקני וצעד גדול למען סודן!".