חשש: קיימים בארץ מוצרים מסכני חיים שמכון התקנים לא בדק - אף שקיבל תשלום

בישראל עלולים להימצא מוצרים שמכון התקנים התיר להכניסם לארץ לפני שנבדקו ושעלולים לסכן חיים, כמו תחפושות העלולות להתלקח, לצד רווחיות עודפת בתחומים בהם המכון התקנים הוא גורם בלעדי בשוק — אלה שניים מהממצאים הבולטים בבדיקה שערך מבקר המדינה לדו"חות הכספיים של מכון התקנים. לאור ממצאי הבדיקה ממליץ המבקר בין השאר כי המכון יבחן בתיאום עם משרד הכלכלה את מתכונת פרסום הדו"חות הכספיים באתר המכון.

במסגרת הבדיקה נמצא כי ב־2018 עמדה יתרת ההכנסות מראש על 110 מיליון שקל. יתרה זו מקורה בהתחייבויות של המכון לביצוע בדיקות על מוצרי יבוא שלגביהם ניתנת אפשרות ליבואן לשחררם מהמכס ללא בדיקה, תוך התחייבויות מצידו לביצוע בהמשך. הדבר מעיד כי עבודה בסכום זה טרם בוצעה בכלל אגפי המכון. חלק מיתרה זו הוא בגין עבודות שכבר ברור כי לא יבוצעו. מבדיקת הביקורת מול גורמים במכון התקנים ובמשרד הכלכלה עלה חשש כי על רקע זה, קיימים מוצרים להם לא נעשו בדיקות, לרבות מוצרים העלולים לסכן חיי אדם ובהם צעצועים שאינם בטיחותיים.המבקר ממליץ למכון לבחון אפשרות להשלמת בדיקות עבור מוצרים ושירותים שבגינם התקבל תשלום אך טרם נבדקו, וזאת בעיקר בכל הנוגע למוצרים ולשירותים שעלולים לסכן חיים.

מבקר מצא עוד כי בנתונים הכספיים של המכון נכון לנובמבר 2019 יש יתרות לקוחות בזכות בהיקף של כ־27 מיליון שקל. מדובר ביתרות שהמכון החליט שיש להחזיר ללקוחות אך טרם ביצע את ההחלטה, ובעקבות זאת עלול להיות המכון חשוף לתביעות ייצוגיות בשל אי־השבת כספים.

"ר גלעד גולוב מנכ"ל מכון התקנים הישראלי צילום: דרור כץ

הפסדי עתק ורווחיות יתר

בעיה משמעותית שנחשפה בביקורת היא שהמכון אינו מדווח על פעילות לפי מגזרים בדו"חותיו הכספיים, וכתוצאה מכך אגפים מסוימים במכון מסבסדים אגפים אחרים. כך, מחלקת הבנייה ומחלקת הקרקע הפסידו כ־20 מיליון שקל בממוצע לשנה בעשור האחרון, והפסדיהן המצטברים נכון ל־2018 מגיעים לכדי 270 מיליון שקל. דו"ח ביקורת פנים שנכתב ב־2018 מצא כי הצעות מחיר ללקוחות באגף הבניין מכסות לעיתים את העלות הישירה אך לא את העלויות העקיפות. מנגד, נמצא כי בכל מקום שבו נותר המכון גורם בלעדי בשוק יש לו רווחיות יתר. המבקר ממליץ כי הנהלת המכון תקיים דיונים שנתיים בתוצאות המגזרים השונים במכון ותתמקד בבדיקת הפסדיו של אגף הבניין תוך שתשקול גיבוש תוכנית התייעלות להמשך פעילותו.

עוד נמצא כי באגפים שהכנסתם מקורה במדינה או בפעילות בלעדית למכון, רווחיות המכון בהשוואה למספר העובדים באגפים גבוהה לעומת אגפים המעניקים שירותים לפלחי שוק שבהם פועלים גורמים מתחרים.

המבקר גם המליץ כי המכון יבחן אפשרות לכלול בדו"חותיו הכספיים הצהרות של מנהלי המכון בדבר נכונות הנתונים בדו"חות הכספיים ובדבר יעילותה של הבקרה הפנימית, ויבדוק לעומק את האפקטיביות של הבקרה הפנימית באמצעות רואה החשבון של המבקר.

ציוד הבדיקה לא מתחדש

חוסר היעילות של המכון בא לידי ביטוי גם בניצול שטח משרדיו. בינואר 2018 הוחל בתהליך פרישת עובדים, ובמסגרתו פרשו עד סוף אותה שנה 96 עובדים. תוכנית הפרישה מומנה בעיקר על ידי משרד האוצר ותרמה לרווחיות של המכון. אף שהמכון הוציא לפרישה מוקדמת או נייד לסניפים אחרים 60 עובדים מסניף תל אביב, כ־7% מעובדי הסניף, הדבר לא התבטא בצמצום שטחי המשרדים בסניף.

לנוכח עלותה הגבוהה של תוכנית הפרישה המוקדמת המבקר המליץ כי משרד האוצר והמכון יקיימו הליך הפקת לקחים במטרה לבחון את הצלחת הרפורמה בדבר פתיחת בדיקות היבוא לתחרות וההשפעות על מצבו הכספי של המכון.

בעיה נוספת עלתה מכך שהשקעות המכון ברכוש קבוע בניכוי הוצאות־פחת לשנים 2018-2016 היו שליליות. לפי דו"ח מבקר המדינה, עובדה זו מלמדת שהמכון משקיע בחֶסֶר ברכוש קבוע ואם יתמיד בכך, הציוד המשמש לבדיקות במעבדותיו יתיישן, מה שויגרום לירידה ברמה המקצועית של שירותיו ויפגע ביכולתו להתחרות בספקים אחרים.