חברי הצוות של גמזו נגד החלטת השרים: "ככה לא מורידים תחלואה"

במרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה, גוף שפועל במסגרת אגף המודיעין של צה"ל, הפיצו נייר עמדה בעקבות ההחלטה, שבו נכתב כי "המצדדים בהגעה לפתיחה מהירה ככל הניתן ובאחריות של כל המשק, צריכים להיות הראשונים המתעקשים על פתיחה איטית בשלבים הראשונים".

חברי המרכז כתבו כי "אנו חוזים בימים אלה בהתגברות הלחץ להסרת המגבלות, בדומה למה שחווינו ביציאה מהסגר הראשון. יש המצדדים בהסרת המגבלות על חתונות, יש המתמקדים באירועי ספורט ותרבות, יש המתעקשים על הצימרים והמלונות ויש המתעקשים על התיכונים או הישיבות. הדינמיקה בפועל היא שמי שהצליח לפתוח מוקדם ניצח, ומי שימתין בסבלנות הפסיד היא דינמיקה מסוכנת מאוד, שתוביל אותנו במהרה לעליה חוזרת של התחלואה, כשכאמור נתוני הפתיחה גרועים ביותר".

פרופ' גליה רהב מבית החולים שיבא תל השומר, החברה במטה הקורונה של גמזו, טוענת כי אין מקום לפתיחת מערכת החינוך בערים האדומות. "ככה לא נוכל להוריד את התחלואה. אני מתנגדת לפתיחה של ערים אדומות, וגם בירוקות צריך לעשות את זה עם כל הזהירות שרק אפשר", אמרה בשיחה עם ynet.

הרופאה הבכירה הדגישה כי היא "רגישה לעניין הכלכלי, הפסיכולוגי והנפשי, אבל מאוד מפחדת שאם הכל נפרץ מוקדם מדי יהיה לנו גל שלישי. את זה אנחנו לא רוצים".

רהב ציינה כי "אם גננות או סייעות מאזור אדום יגיעו לאזור ירוק - זו בעיה קשה. למה אין קפסולות כדי לא לערבב את עובדי ההוראה? זה הפתרון הנכון. אנחנו מדברים על הרמזור כל כך הרבה זמן, וחשבתי שסופסוף יקבלו את התוכנית כמו שהיא - ורואה שזה לא מתקבל", ואמרה כי היא מבינה שלא כולם צריכים להסכים על הכל, אך יחד עם זאת בשבועות האחרונים המטה לא התכנס. "גם אם הייתה ישיבה זה לא משנה, כי חשבתי שלא צריך לפתוח כשמגיעים ל-2,000 נדבקים ביום. אבל זה בסדר שיש כמה דעות.

שרי הממשלה החליטו, כאמור, להאריך בארבעה ימים את הסגר ברשויות האדומות: בני ברק, אלעד, ביתר עילית, מודיעין עילית, רכסים, וכמה שכונות בירושלים. צוות המומחים, בהם ראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס, התנגדו לפתיחת מערכת החינוך, ובדיון הובע חשש שתלמודי התורה (המקבילים לבתי ספר יסודיים - א"א), יפעלו באופן פיראטי. אלרעי פרייס אף ציינה כי פתיחת מסגרות החינוך היא סכנה אפידמיולוג. משרד הבריאות החליט שלא לאמץ את המלצות המומחים.

רוני גמזו צילום מסך: לע"מ

פרויקטור הקורונה פרופ' גמזו ציין כי "לצד ההישגים בהורדת התחלואה, חשבנו שנכון לאפשר לערים האדומות לנצל את אפקטיביות הסגר כדי להביא לירידה נוספת ברמת התחלואה והבאתם לציון של ערים כתומות, עם כל הקושי הכרוך בכך לרבות התחשבות בצרכים המיוחדים של הגיל הרך בערים אלה. אנחנו קוראים לתושבים ולמנהיגים להמשיך להקפיד על מניעת מפגשים והתקהלויות בימים הקרובים ובמקביל ללכת ולהיבדק על מנת לקטוע את שרשרת ההדבקה ולהוריד את רמת התחלואה".

"באופן אישי אני נחנקת מהסגר הזה", אמרה רהב. "יש לי נכדה שלא הולכת לגן. זה לא שאני מנותקת, זה באמת מאוד מקשה גם עליי באופן אישי".

גם הפרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר שנמנה על היועצים בקבינט של גמזו, אמר כי הוא לא מבין את שורשי ההחלטה, וסבור שהציבור זכאי לקבל את ההסברים בשקיפות מלאה. "אני מקווה מאוד שזה לא מסמן את המשך הקריסה של תוכנית הרמזור של פרופ' גמזו, שאני תומך בה מאוד ובלעדיה אנחנו עלולים לחזור מהר מכפי שצפינו לסגר בכל רחבי המדינה", אמר שמר.

שמר טען כי "הפתרון האסטרטגי וארוך הטווח בהתמודדות עם הקורונה מחייב טיפול מקומי ודיפרנציאלי ביישובים אדומים, ותמיכה אקטיבית תוך מתן תמריצים כלכליים כדי שיהיה שיתוף פעולה מצד הציבור". לדבריו, "ההחלטות על הגבלות או הקלות אינן קשורות לאופי ההרכב הדמוגרפי של היישוב, והן צריכות להיות דומות ליישובים חילוניים ובעלי אופי דתי מכל סוג כאחד, עם התאמות שייקבעו על ידי ראשי הערים".

פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, שעומד בראש הצוות המייעץ למל"ל, אמר כי ההחלטה היא שגויה. "לוקחים כאן סיכון לא שקול", אמר וקסמן. "הרווח שבפתיחה מוקדמת במספר ימים קטן בהשוואה לנזק שייגרם כתוצאה מההאטה בירידת התחלואה, שתגרום להארכת המגבלות באזור או אפילו להחמרתן", טען.

פרופ' יניב שרר, שהחליף את מנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי בניהול בית החולים ברזילי, אמר כי הוא תמיך תמך בפתרון הדיפרנציאלי, אך "אם הוחלט שהגנים הם מקור הדבקה ולכן סגרו אותם מוקדם - הרציונל בלפתוח אותם כעת בערים אדומות אינו ברור ונראה מסוכן. הגישה לניהול הסגר צריכה להיות מקומית ולא כללית. זה גם ייתן מוטיבציה לראשי הרשויות ולתושבים לשמור על ההנחיות ולהביא להורדת התחלואה".

שוקי שמר צילום: עמית שעל

ד"ר חגית סרבגיל ממן, סגנית מנכ"ל אסותא באשדוד, מאמינה שמדובר בהחלטה מידתית כדי לאפשר להורים לחזור לעבודה ולסייע למשק, אך "אסור לנו לפרוץ יתר על המידה בערים האדומות. אנו עלולים למצוא את עצמנו בסגר נוסף בעתיד הקרוב". סרבגיל ממן הדגישה כי "עלינו ללמוד מטעויות העבר ולא לחזור עליהן. תוכנית הרמזור במתכונתה המקורית היא נכונה וצריכה להיות חלק בלתי נפרד מהיציאה העתידית של ישראל מהסגר".

ד"ר יואב יחזקאלי, שמרצה בתוכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, וממקימי הצוות לטיפול במגיפות של משרד הבריאות, ציין כי "ילדים קטנים פחות חולים ופחות מדביקים. הסיכון לפתיחת הגנים נמוך, אך השאלה היא מה קורה כשההורים מביאים את הילדים ונפגשים בדרך או בכניסה עם הגננות. דרושה זהירות רבה וכללי התנהגות ברורים שחובה להקפיד עליהם. אם לא ניתן להקפיד עליהם - אז זה לא צעד חכם כעת".

לעומתם, פרופ' יהודה אדלר, דיקאן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים, טען כי מדובר ב"מהלך חובה" גם בערים האדומות. "לא רק בשם הכלכלה, אלא גם בשם בריאותם וחוסנם של הילדים שמתמודדים בבתים עם החרדות והמתח של הוריהם, עם דכאונות וריחוק חברתי מחבריהם ומפערים שרק גדלים", נימק אדלר. "החזרה למסגרות במיוחד בגילים הצעירים היא חשובה מאין כמוה".