בקשת פטנט מסוג provisional – כל מה שיזם צריך לדעת

 מוגש מטעם DUN'S 100

אנחנו נשאלים לעיתים תכופות על-ידי יזמים וממציאים מהו ההבדל בין בקשת פטנט רגילה לבין בקשה פרוביזורית (provisional) ומהם היתרונות והחסרונות הגלומים בכל סוג בקשה. נראה שעל כך צריך לענות בצורה מסודרת ומפורטת ולחדד את ההבדלים בין סוגי הבקשות.

בקשת פטנט

ראשית, צריך לזכור שפטנט הוא טריטוריאלי ובכל מדינה שבה נרצה לקבל פטנט, אנו נדרשים להגיש בקשה לפטנט לרשות הפטנטים המקומית. הבקשה תעבור הליך בחינה עד לקבלת הפטנט ולאחר מכן תידרש תחזוקה של הפטנט. זמן חיים של פטנט הוא 12 חודשים ועוד 20 שנה ממועד ההגשה דרך מנגנון ה-PCT - האמנה לשיתוף פעולה בפטנטים, העוסקת בהגשת בקשות בין-לאומיות.

בבקשה ראשונה המוגשת בכל אחת מהמדינות שחברות באמנת פריז (בה חברות כיום 177 מדינות כולל מדינת ישראל) נקבע דין קדימה. כלומר, למי הזכות הראשונה לקבלת פטנט על האמצאה. כל המדינות החברות באמנה שומרות את דין הקדימה כאילו שהוגשה בכל אחת מהמדינות בנפרד וזאת למשך 12 חודשים.

בתום 12 החודשים יש אפשרות לבחור את המדינות בהן אנו רוצים שיהיה לנו פטנט, או להגיש בקשה לבחינה בין-לאומית, PCT, בה הבקשה נבחנת בקריטריונים בין-לאומיים בתהליך שאורך כ- 18 חודשים שבסופו אנו מקבלים תוצאות של הבחינה הבין-לאומית ובוחרים את המדינות בהן אנו רוצים להגיש את בקשת הפטנט.

יש לציין שמייד לאחר הגשת בקשת הפטנט הראשונה, הבקשה נמצאת בסטטוס "Patent Pending" והיזם יכול לחשוף את האמצאה שתוארה בבקשה שהוגשה ולהתקדם מבחינה עסקית. יש לזכור שבשלב זה עדיין אין ליזם פטנט ולכן הוא לא יכול למנוע מאחרים שימוש באמצאה. בכל מדינה בה הוגשה הבקשה יתקיים הליך בחינה עצמאי ובלתי תלוי, תהליך שאורך בממוצע בין שנתיים לארבע שנים.

בקשת פטנט יש להגיש ב"פורמט" - מבנה שהוא אחיד בכל המדינות שחברות באמנת פריז וכולל תיאור מפורט של האמצאה, דוגמאות, שרטוטים לפי הנדרש ולבסוף תביעות. כל מי שהתנסה בהכנה וכתיבה של בקשת פטנט יודע שמדובר בתהליך שדורש השקעת זמן וכרוך בעלויות לא קטנות. איכות ההגנה המוענקת למבקש הפטנט נגזרת מאיכות המידע, שלמות הנתונים וצורת הצגתם.

עו"פ בועז קרויטורו צילום: יורם רשף

בקשה פרוביזורית

בארה"ב ניתן להגיש בקשה ראשונה כבקשה "בקשה ארעית/פרוביזורית" ((Provisional Patent Application שלא יכולה להניב פטנט והיא מתבטלת באופן אוטומטי כעבור שנה, אך ניתן להסתמך עליה בכדי להגיש בקשה רגילה. היתרון בשימוש בבקשה ארעית הוא שניתן להגישה ללא כל הפרטים הדרושים בבקשה רגילה והיא מאפשרת ליזם להגיש בקשה מהירה, הכתובה באופן פחות רשמי ורק עם חלק מהרכיבים של בקשה רגילה. לרוב, בקשה מסוג זה כרוכה בעלויות נמוכות יותר בהשוואה לבקשה רגילה שבה נדרשת כתיבה מלאה ומפורטת.

עם זאת חשוב לזכור, כי זכות הבכורה וכל זכות אחרת המושגת בפטנט קשורות לתוכן בקשת הפטנט ולכן חשוב שלא יהיו פערים גדולים בין המסמך שהגשנו לראשונה עליו תבענו דין קדימה, לבין המסמך שנקבל עליו פטנט לאחר הליך הבחינה. אם המיזם חשוב, ערך החברה ייבנה, בין השאר, מהפטנטים שלה ומה שייבחן הוא מה שמתואר בבקשה המקורית. אם כתוב בה מעט היא תעניק הגנה מעטה.

אחרי כל זה, למי בקשה כזו מתאימה?

התשובה היא, שבקשה כזו מתאימה בעיקר במצבים בהם אין מספיק זמן להגיש בקשה רגילה (למשל לפני נסיעה לכנס או תערוכה בהם מוצגת האמצאה), בגלל אילוצים תקציביים, או בשל מגבלות כאלה ואחרות שמונעות מהיזם להגיש בקשה רגילה. כידוע, כל חשיפה פומבית של האמצאה לא מאפשרת לקבל עליה פטנט במרבית המדינות, מאחר שהתנאי לפטנטביליות של אמצאה היא היעדר פרסומה (חדשנותה) והבקשה הזמנית מספקת פתרון מהיר לבעיה זו.

מומלץ לחשוב על ליטיגציה עתידית

מי שלרוב עושה שימוש בבקשה זמנית הם יזמים צעירים שעדיין לא יודעים מה טיב ופוטנציאל המצאתם וטרם הצליחו לגייס משקיעים, או יזמים שרוצים לשפר את האטרקטיביות של המיזם בתהליכי גיוס ראשוניים. הבקשה הזמנית מספקת לאותם יזמים חלון זמן של שנה במסגרתו יוכלו לבחון את הרעיון בשטח ו/או לגייס משקיעים ללא השקעה נוספת בפיתוח, תוך שימור תאריך הבכורה וכל זאת במהירות, בקלות ובעלות נמוכה, אך כאמור, למשך 12 חודשים בלבד. לאחר מכן יש בכל מקרה לכתוב בקשה מלאה ומפורטת.

מכאן שהגשת בקשה ארעית שאיננה מתארת באופן מלא ונכון את האמצאה עשויה להיות בעייתית, למשל אם מתחרים ינסו לבטל את הפטנט במסגרת ליטיגציה עתידית, בה ינסו להוכיח כי אין כל קשר בין הבקשה ש"תפסה" את תאריך הבכורה לבין הפטנט הסופי שהתקבל. לעיתים, יזמים צעירים ונמרצים מחמיצים את הנקודה החשובה הזאת כשהם ממהרים להגיש בקשה זריזה וזולה וחשוב לקחת זאת בחשבון. כמו כן, יכול להיות שבמהלך השנה הראשונה היזם חשף את המצאתו והמסמך של בקשת הפטנט שהגיש לא תאר באופן מלא את האמצאה ולא יכול להקנות את הגנה הנדרשת.

תפקידו של עורך פטנטים מנוסה ומקצועי הוא לעזור ליזם לבחון את היתרונות והחסרונות של כל סוג בקשה והתאמתה למיזם הספציפי. בבחינה זו יש לבחון יחד אילו מטרות אסטרטגיות המיזם מנסה להשיג ובהתאם נלקחים בחשבון שיקולים עסקיים, כלכליים, אסטרטגיים ומשפטיים, שאמורים לעזור בבחירת הבקשה המתאימה ביותר.

עו"פ בועז קרויטורו הוא שותף במשרד "לוצאטו את לוצאטו " מקבוצת לוצאטו, והוא מתמחה בתחומי הטכנולוגיה וההנדסה ובליווי יזמים מהיום הראשון ובשלבים השונים של המיזם.