בדיקת קורונה של מד"א יקרה פי 5 מההצעות שהתקבלו במכרז שהוציאה המדינה

המחיר שמשלמת המדינה למגן דוד אדום (מד"א) עבור הפעלת מערך לביצוע דגימות קורונה גבוה פי ארבעה ויותר מהמחיר הריאלי שהמדינה יכולה לקבל כיום מספקים אחרים. כך עולה ממסמכים שהגיעו לידי כלכליסט. עוד נודע כי מפרוץ המגפה ועד כה, מד"א נהנתה מתגמול כולל ממשרד הבריאות בסכום של כ־200 מיליון שקל (כולל חובות משוערים), כאשר היא נבחרה כספק יחיד בפטור ממכרז לכל נושא הקמת והפעלת מערך ביצוע הדגימות בפריסה ארצית.

הנתונים האלה עשויים להסביר מדוע מד"א מנהלת בשבועות האחרונים מאחורי הקלעים קרב עיקש נגד משרד הבריאות שמנסה ביחד עם משרד האוצר להסדיר את הנושא באמצעות מכרז במטרה להוזיל את העלויות המופקעות שהמדינה משלמת.

עד כמה מופקעות? עבור כל דגימה המתבצעת בבית אבות או מוסד סיעודי קיבלה ומקבלת מד"א מהמדינה 80‑110 שקל ללא תוספת מע"מ, היות שמד"א פטורה ממנו. מדובר בתשלום עבור התפעול וכוח האדם הנדרשים לביצוע הדגימות. הבדיקות עצמן מסופקות על ידי משרד הבריאות וכך גם כל אמצעי המיגון וערכות הבדיקה. לעומת זאת, ספקים אחרים, פרטיים או ציבוריים, יכולים לבצע את אותה פעולת דיגום ב־17‑36 שקל כולל מע"מ לבדיקה - מחירים שעליהם התחייבו במכרז. פרטי ההצעות שהוגשו ונבחרו במסגרתו הגיעו לידי כלכליסט.

אלי בין , מנכ"ל מד"א צילום: אוראל כהן

17 אלף בדיקות ביום

מסמכים נוספים חושפים כי באתרי הדיגום – "מתחמי ה"חנה וסע" המיוחדים שהקימה מד"א ושהיא מפעילה כיום עבור פיקוד העורף - המדינה משלמת לה גם כן 80 שקל עבור כל דגימה ביום חול ו־105 שקל בסוף השבוע – כאשר גם במקרים אלה הספקים הפרטיים יוכלו להוזיל את העלויות למדינה למחיר ממוצע של כ־25 שקל בלבד לבדיקה. התשלום למד"א שמשלמת המדינה עבור הדיגומים במתחמי ה"חנה וסע" לא כולל את התשלום עבור הקמת ותפעול האתרים, עבורם תוגמלה בנפרד בעשרות מיליוני שקלים, ללא כפל תשלומים.

על פי הצהרתה, מד"א עורכת כיום בממוצע כ־17 אלף בדיקות מדי יום בפריסה ארצית רחבה. מדובר במשאב הכנסה עצום עבור מד"א, מספיק משמעותי כדי לגרום לה להפעיל את כל התותחים במאבק משפטי כדי לנסות ולבטל את המכרז שהוציא משרד הבריאות במטרה להוזיל את עלות ביצוע הדגימות: בשלב הראשון – הדגימות שנלקחות מדיירי יותר מ־1,000 המוסדות הסיעודיים ובתי האבות ברחבי הארץ, ובשלב השני – דגימות שנעשות במוקדים נוספים, כמו מתחמי "היבדק וסע" (דרייב אין). ובשלבים הבאים – במוקדים נוספים ובבתי הנבדקים.

מד"א לבסוף החליטה שלא לגשת למכרז ולנהל מערכה משפטית לסיכול המכרז ועצירתו, וגורמים המעורבים בו טוענים כי היא כנראה לא יכלה להרשות לעצמה להציע מחירים שיחשפו עד כמה המחירים הנוכחיים ששילמה לה המדינה היו מופרזים, ועד כמה היתה זו "פרה חולבת" עבורה, שהניבה לה רווחים אדירים.

המאבק של מד"א כלל לצד ניסיונות שכנוע של בכירי משרד הבריאות, גם שליחת מכתבים חריפים מעורכי דין למשרד הבריאות ולרה"מ, עם אזהרה מפני העברת האופרציה לחברות פרטיות - דבר שגרם לדחיית מועד המכרז פעמיים. בהמשך הגישה מד"א עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים במטרה לעכב ולבטל את המכרז, אך גם לאחר שבקשתה להוצאת צו שיעצור את המכרז נדחתה היא לא אמרה נואש והגישה ערעור לעליון.

זה כנראה רק קדימון למה שצפוי כשהמדינה תיישם את כוונתה להעביר את ביצוע הדגימות במוקדים נוספים שבהם כיום מד"א פועלת לחברות שזכו במכרז. אם יוחלט למשל על עריכת בדיקות בבתי ספר, צפויות החברות שזכו במכרז לספק את השירות. "המדינה שמרה לעצמה את הזכות להשתמש בזוכים במכרז גם לשאר הפעילויות – וזה מאוד מפחיד את מד"א", אומר לכלכליסט גורם באחת החברות שהתמודדו במכרז. גם גורמים ממשלתיים אומרים בשיחות פנימיות כי "הכוונה בסופו של דבר היא שהמכרז יכסה את כל הדיגומים וברור שזה לא לרוחה של מד"א".

שר הבריאות, יולי אדלשטיין צילום מסך: לע"מ

בסוף פברואר גויסה מד"א, בתור אגודה ארצית שאמונה על מתן מענה בזמן חירום, על ידי משרד הבריאות לטפל במשימות החירום הלאומיות שנדרשו בעקבות התפרצות הקורונה, אם זה בנטילת דגימות לצורך בדיקות לנגיף בבתי האבות במסגרת תוכנית "מגן אבות ואמהות", במתחמי "היבדק וסע" (דרייב אין) שהקימה ופרסה מד"א ברחבי הארץ וכן באמצעות בדיקות פרטניות בבתי תושבים. התקשרות זו נעשתה בפטור ממכרז, באישור אגף החשב הכללי במשרד האוצר, והיתה בלעדית עד חודש מאי. לאחר מכן הפעילות נעשתה גם בשיתוף עם קופות החולים ופיקוד העורף, אולם כל העת ההתקשרויות המשיכו להיעשות לתקופות קצובות בפטור ממכרז.

במהלך הגל השני, כשראו במשרדי האוצר והבריאות שהמגפה מתרחבת, ויש צורך להרחיב את כמות הבדיקות היומית מכמה אלפי בדיקות לעשרות אלפים – הם החלו להיערך להסדיר את העניין באמצעות הוצאת מכרז מסודר. "כשהאירוע הפך למז'ורי ומתמשך היה ברור לכולם כי דרך המלך להתקשר עם ספקים היא במכרז, גם כדרך להוזיל עלויות לציבור וגם כדי שההתקשרות תהיה הוגנת, לפי חוזים, ומוסדרת, וכך גם לא יהיה צורך כל פעם להשקיע תשומות ותהליכים כדי לאשר כל פעם מחדש הליכי פטור ממכרז", מספרים גורמים בשירות המדינה שעסקו בנושא.

לטענת הגורמים, זה לא שהמדינה היתה בזבזנית, אלא הדברים נבחנו כל העת. "המחיר ששולם למד"א לא נקבע כלאחר יד, ובתחילת הדרך נעשה מול מד"א תהליך תמחור – הם הציגו עלויות והדברים עברו בחינה. צריך לזכור שהמצב כיום שונה מבתחילת המשבר, מבחינת גרף הלימוד וכמות הבדיקות. אבל בשורה התחתונה המדינה הבינה שהיא משלמת מחיר מוגזם עבור הדיגומים - ברף היקר".

מנכ”ל משרד הבריאות, חזי לוי צילום: אלכס קולומויסקי

ב־28 ביולי משרד הבריאות פרסם לראשונה מכרז ל"הפעלת מערך ביצוע דגימות לאיתור נשאי קורונה". במכרז מצויין כי הדגימות יבוצעו בעיקר במוסדות סיעודיים כחלק מתוכנית "מגן אבות ואימהות", אולם לוועדת המכרזים האופציה לאשר ולבקש מהספק ביצוע דגימות נוספות לפי הצורך, לרבות הקמת מתחמי "היבדק וסע" או באתרים אחרים אליהם יוזמנו הנבדקים. תקופת ההתקשרות עם הזוכים היא ל־18 חודשים (עם אופציה להארכה), והמועד אחרון להגשת ההצעות נקבע ל־10 באוגוסט.

בסופו של דבר, ב־22 בספטמבר בחרה ועדת המכרזים של משרד הבריאות בשלושה ספקים שהתמודדו במכרז. כאשר התכנון הוא לחלק ביניהם את המטלות. החברות שזכו הן טר"ם – טיפול רפואי מיידי במשותף עם מנפאוור (במחיר של 20–32.6 שקל לבדיקה), פמי פרימיום (17.5–19.3 שקל לבדיקה) וקרן מחקרים ושירותי בריאות של בי"ח שיבא במשותף עם חברת טרגט מרקט (23.6-36.3 שקל לבדיקה). טווח המחירים הוא תלוי כמות הבדיקות המבוצעת ביום, ושככל שמבוצעות יותר דגימות – המחיר לדגימה פוחת. זאת בניגוד למחיר הקבוע כיום שאינו תלוי כמות. בנוסף נבחרו שני ספקים נוספים כגיבוי: איחוד והצלה וחברת של פרויקטים שיקומיים. מיד עם פרסום המכרז החלה מד"א בהפעלת לחץ כבד על המדינה לעצור אותו. לדברי גורם ממשלתי, "מד"א נלחמו בכל דרך אפשרית. מבחינתם, יש להם סוג של פרה חולבת שהניבה להם לא מעט רווחים בתקופה הזו ולכן הם פעלו בכל דרך לסכל ולעצור את המכרז".

תחילה העבירה מד"א מסרים כי לא תשתתף במכרז, מתוך הנחה שזה ירתיע את המדינה ויגרום לה לסגת ממנו. בין השאר ערכו בכירים במד"א, בראשם המנכ"ל אלי בין, שיחות עם בכירים במשרד הבריאות, ביניהם המנכ"ל חזי לוי, המשנה למנכ"ל איתמר גרוטו והפרויקטור רוני גמזו וגורמים נוספים במשרד הבריאות, כדי לנסות ולהביא לשינוי בתנאי המכרז ואף לעצור אותו. אז גם הגיעו שורה של מכתבים מטעם עורכי הדין של מד"א, שבהם היא הלינה על פרטי המכרז ודרשה לדחות את מועד הגשת ההצעות אליו.

במכתבים טענה מד"א כי תמוה כי כלל לא עודכנה על המכרז לפני פרסומו, "ובפרט בהיותה ספק יחיד המסוגל לבצע את השירותים". הדרישה של מד"א היתה חד־משמעית: "לאפשר לה להמשיך ולבצע את תפקידיה הלאומיים ולסיוע בשעת החירום האזרחית לטובת כלל הציבור". באחד המכתבים כתבה מד"א כי "לא יהא זה מופרז לומר כי אילו ימשיך ניהול המכרז על פי מתכונתו הנוכחית, המחיר לציבור בישראל יהיה כבד ביותר. הציבור בישראל אינו יכול לשאת את תוצאות הטעות הקשה שתיגרם מניהול בלתי אחראי שכזה".

מד"א טענה כי היא השקיעה רבות בפיתוח מערכת לניהול הדיגום בפריסה ארצית אשר תאפשר לשקף את המידע ותוצאות הבדיקות בממשק לכל הגופים הציבוריים כמו קופות החולים, משרד הבריאות, פיקוד העורף והמעבדות, ושהמכרז אינו מתייחס לצורך חיוני זה. עוד היא תקפה את העובדה שהקריטריון היחיד לפיו ייבחנו המתמודדים הוא המחיר, לטענתה, ללא התחשבות באיכות השירות, "הכרוך בביצוע פרוצדורה רפואית המצריכה ידע ומיומנות מיוחדים". חרף התשובות שענה משרד הבריאות למד"א בתגובה לבקשת ההבהרות ולמרות שוועדת המכרזים דחתה פעמיים את מועד הגשת ההצעות במכרז לאור דרישת מד"א (עד לסוף אוגוסט) במד"א החליטו לבסוף שלא לגשת למכרז.

המכתב האחרון של מד"א ערב מועד תום המכרז נדמה יותר כקריאת גוועאלד, והוא נשלח גם לשר הבריאות יולי אדלשטיין וראש הממשלה בנימין נתניהו. "מד"א סבורה כי אין לתת יד למכרז, כפי שפורסם", היא כתבה. "תנאי המכרז אינם תואמים את הנדרש לצורך הקמת מערך בדיקות וניהולו השוטף, ואין בהם כדי לאפשר את השגת התכלית שביסוד המכרז", היא כתבה גם כי העברת ביצוע הדגימות ממד"א לידי גופים פרטיים "מעוררת סוגיות עקרוניות וכבדות משקל, בכל הנוגע לעירוב בין שיקולים כלכליים טהורים לבין שיקולים ציבוריים".

יומיים לאחר פתיחת תיבת ההצעות שהוגשו למכרז, הגישה מד"א עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, באמצעות עו"ד ד"ר יעל ארידור בר־אילן, ודרשה שיוציא צו ביניים שיורה על ביטול המכרז בטענה כי נפלו בו פגמים וכשלים וכי הוא "בלתי סביר באופן קיצוני". מד"א חזרה על טענותיה החריפות ואף הרחיבה אותן, בין השאר כשטענה כי עצם קיומו של מכרז יוריד לטמיון את השקעתה הרבה בהקמת מערך הבדיקות – בין היתר במערכת מחשוב בבתי האבות לקבלת תוצאות מהירות, הכשרת דוגמים, התאמת רכבים מיוחדים וכו' – ובכך, לטענתה, ייגרם נזק לא רק לה אלא גם לציבור. עוד נטען כי אמת המידה היחידה שנקבעה במכרז היא המחיר, ומאידך לא נקבעו תנאי סף מספיקים שיבטיחו כי הזוכה תוכל לספק את השירותים הנדרשים באיכות המבוקשת.

המדינה מנגד טענה בתגובתה לעתירה כי יש חשיבות לאומית שלא לעכב את המכרז והדגישה את חשיבות הסדרת השירותים האלה בהליך מכרזי תקין, לאחר שבחודשים האחרונים מד"א קיבלה יותר מ־100 מיליון שקל בהליכי פטור ממכרז – והודגש בפניה כי מדובר במצב זמני. עוד טענה המדינה כי לא נפל כל פסול בניהול המכרז וכי אין כל בעיה עם מכרז המבוסס מחיר, במיוחד שנקבעו תנאי סף לגבי איכות השירות שעל המציעים לעמוד בהם. לטענת המדינה, תנאי הסף שמד"א דורשת שיקבעו בעניין מתנדבים ופריסה ארצית נועדו להתאים עבורה את המכרז ולהוציא מתחרים פוטנציאליים. בין השאר נטען כי העובדה שמד"א כלל לא ניגשה למכרז ולמרות זאת תוקפת אותו בבית המשפט, "מלמדת על החשש שכל מטרתה היא להישאר הספקית היחידה ללא מכרז".

בתגובתה כינתה המדינה את התנהלות מד"א "ציניות מופלגת", טענה כי מד"א מנסה "לשמר את המונופולין שהוענק לה לביצוע בדיקות קורונה" והוסיפה כי "היא אינה מעל החוק ואינה יכולה למנוע מהמדינה לערוך מכרז לביצוע בדיקות קורונה".

ב־17 בספטמבר דחתה השופטת חנה מרים לומפ את בקשת מד"א להוצאת צו שיעצור את המכרז. "לא ניתן לומר שסיכויי העתירה גבוהים", היא כתבה בהחלטתה. היא קבעה כי לא מצאה ראיות להתנהלות פגומה בצורה קיצונית – המכרז פורסם כראוי, שאלות הבהרה נענו וניתנו מספר ארכות להגשת ההצעות. השופטת עקצה את מד"א וציינה כי "העובדה שהתשובות שקיבלה לא השביעו את רצונה, אינה מלמדת בהכרח כי ההתנהלות היתה פגומה". בנוסף קיבלה השופטת את עמדת המדינה שעתירת מד"א הוגשה בשיהוי, וכתבה כי העובדה שמד"א לא ניגשה למכרז אך בחרה לתקוף אותו בצורה עקיפה, "מעוררת קושי".

מעל הכל, הדגישה השופטת את התנהלות מד"א לאור האינטרס הברור שלה בשימור המצב הקיים: "לא ניתן להתעלם מכך שלמבקשת אינטרס להמשיך את המצב הקיים, למשך זמן ארוך ככל האפשר, שכן היא המפעילה הנוכחית של מערך הבדיקות שהוקם ללא מכרז בשל מצב החירום, והיא תישאר המפעילה ככל שיינתן צו הביניים והמכרז יושהה". בקשת הצו הזמני נדחתה אך העתירה העיקרית במחוזי עדיין נמשכת בימים אלה. מד"א גם הגישה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון על החלטת המחוזי, כשבינתיים בקשתה לקבל במעמד צד אחד החלטה שתהפוך את ההחלטה נדחתה.

"כל יום עיכוב שווה למד"א מיליונים"

לדברי גורם באחת החברות שהתחרו במכרז, לא בכדי מד"א פעלה לעכב את המכרז במהלכו וגם לאחר סגירתו, כולל בימים אלה. לדבריו, כל יום עיכוב שכזה המשמר את מעמדה כספקית היחידה משמעותו שלשול של מיליוני שקלים לכיס, מה גם שככל שחולף הזמן כמות הבדיקות הנדרשת בישראל, שחלקן מבוצע בידי מד"א, צפויה להמשיך ולטפס, בין השאר בבתי האבות. "אנו מדברים על פער אדיר ברווח, לעומת הרווח שהחברות שזכו יפיקו – ואף אחת מהן לא מתכוונת להפסיד במכרז הזה". לדבריו, "מד"א, בחסות כוחם המונופוליסטי כספק בלעדי, גבו מחיר מופרז וכעת מנסים להשחיר את משרד הבריאות ואת הספקים שנבחרו, בטענה שאינם מוכשרים לביצוע העבודה, אבל כל החברות שנבחרו יבצעו את העבודה לא פחות טוב ובמחיר נמוך יותר".

גורמים בכירים במד"א אמרו לכלכליסט כי "המדינה למעשה מסתכלת רק דרך 'החור בגרוש'", וטענו ש"המרוץ אחר מחיר זול לבדו בלי לשקלל מדדי איכות הוא למעשה מירוץ לתחתית", אשר לטענתם יפגע באיכות השרות לנבדקים, בדגש על אוכלוסיית הגיל השלישי המוחלשת בבתי האבות. על פערי המחיר לעומת המחירים שהציעו הספקים במכרז הם

אומרים: "זה כמו להשוות תפוחים באגסים. יש הבדל בין השירותים שנותנת מד"א היום עם תשתית ואיכות למה שהמדינה ביקשה במכרז. מד"א מחזיקה עובדים קבועים בפריסה ארצית, בבעלותה רכבים מותאמים לרבות אפשרות לקירור של הדגימות, תשתית מחשובית שמאפשרת ממשק מיידי מול המעבדות, קופות החולים ופיקוד העורף ודיווח על התוצאות, אבטחת פרטיות וניסיון בניהול המידע, קיום של מערך הדרכות, אמצעי פיקוח ובקרה שהם מאוד יקרים ועוד – וכל אלה אלו דברים שלא נדרשים במכרז". אותם גורמים מספקים זווית נוספת למחירים שמד"א גובה: "מד"א הרי אינה ארגון למטרות רווח והכספים לא נכנסים לכיס של מישהו אלא מאפשרים לארגון להתקיים. כרגע בשל הקורונה יש למד"א, שאינה מתוקצבת על ידי המדינה, בעיה לגייס כספים מתורמים בעולם. אפשר גם להסתכל על זה כך: במחירים האלה המדינה למעשה מכסה את העלויות של התרומות שאנו לא מצליחים לגייס היום כדי להמשיך ולהתקיים".

ממד"א נמסר בתגובה, "תעריפי הדגימה של מד"א נקבעו על-ידי משרד הבריאות, לאחר בחינה מעמיקה בדבר היקף ההוצאה בפועל. כך גם נקבעים מחירי הנסיעות באמבולנסים, בניידות טיפול נמרץ והתעריפים של כלל השירותים שמד"א מספק. עם פרוץ המגפה ובהיעדר מידע אמין בנוגע לחומרת נגיף הקורונה ופוטנציאל ההדבקה שלו, נקראנו אל הדגל והתגייסנו למאבק למניעת התפשטות הנגיף. תוך זמן קצר פיתחנו תורת עבודה וערכות מחשוב המנהלות עד היום את רוב הדגימות בישראל. 

"מפרוץ המגפה ועד היום אנו פועלים אך ורק בהתאם להנחיות משרד הבריאות ובאישורו, תוך אספקת השירותים ברמה הגבוהה ביותר, במקצועיות מרבית, במהירות וביעילות, מתוך תחושת שליחות ואחריות. כפי שנודע למד"א, המכרז פורסם לכאורה בדחיפות ובבהילות, ללא היוועצות כמצופה בגורמים המקצועיים הרלבנטיים, ואפילו מבלי שמנכ"ל משרד הבריאות ידע על דבר פרסומו. כמובן שיש לנו אינטרס להשתתף במכרז תקין ולאפשר לנו להמשיך ולספק את השירותים הרפואיים הנדרשים בהם עוסק המכרז, אולם איננו יכולים להשתתף במכרז לקוי, שתנאיו אינם מתחשבים כלל בפרמטר של איכות השירותים שיתקבלו, ואשר סופו פגיעה בבריאות הציבור. לכן, בתוקף אחריותנו, כארגון ההצלה הלאומי של ישראל, העלנו טענותינו בפני משרד הבריאות במסגרת הליכי המכרז, והסתייגויותינו לא התקבלו. ביום 1.9.2020 הגשנו עתירה באמצעות עורכי הדין ד"ר יעל ארידור בר אילן, רונית מאיר וילף, אור סלומון ופז בן אהרון, במסגרתה עמדנו על הכשלים שביסוד המכרז, המצדיקים את פסילתו, וכן ביקשנו כי יינתן צו ביניים. בקשה זו נדחתה ובקשת רשות ערעור תלויה ועומדת. לצערנו המידע שברשותכם חלקי בלבד ואינו מציג את התמונה המלאה בכל הנוגע לנסיבות שהובילו להגשת העתירה ולטעמים החשובים שהובאו במסגרתה. מאחר ורק טובת הציבור לנגד עינינו, אנו מנהלים מאבק חשוב שנועד להבטיח כי בדיקות יינתנו באופן איכותי לציבור בישראל בכלל ולאוכלוסייה הקשישה בפרט. מד"א מספק שירות בסטנדרט איכות גבוה ואינו מחייב להשתמש בשירותיו אשר ניתנים לבקשת משרד הבריאות ובהתאם להנחיותיו".