הנגיף שבין טראמפ לנתניהו

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מחבק שני ציבורים גדולים שהם ה"בייס" שלו, מעטפת תומכיו הגדולה ביותר: הניאו־נאצים וחגורת התנ"ך. שונאי היהודים המושבעים ומעריציהם הגדולים ביותר. שניים שאם תשליך אותם לקדירה אחת, תקבל מהומת אלוהים שגדולה שבעתיים, אפילו יותר מאשר בקדירה שבתוכה זווגו הליכוד וכחול לבן. בעימות הטלוויזיוני, כשנדרש לגנות את ה־proud boys (הארגון הניאו־פשיסטי), אמר: "עמדו בצד, חכו להוראות", משהו שהשתמע כמו חכו, נזדקק לכם כדי לפרוע ולהחריב את יום הבחירות, אם התוצאות יהיו לרעתנו. 

הבחירות שבפתח, כמו גם הקורונה, הן שניים מהחיבורים החזקים בין ישראל לארה"ב, בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לטראמפ. גם לגבי נתניהו עולה החשש לדחייה אלימה של תוצאות הבחירות.

בעניין הקורונה הדמיון מתכנס דווקא מההבדלים בין השניים. נתניהו, להבדיל מטראמפ, מבין היטב את איומי הקורונה, אבל משים עצמו ואת עדיפויותיו לפניהם ומעליהם. טראמפ, לעומתו, הציב מעל הקורונה את יהירותו, זחיחותו וטיפשותו.  

הנשיא טראמפ ורה"מ נתניהו צילום: איי פי

המזל של האמריקאים הוא שהמאבק בקורונה מתנהל בחזיתות המדינתיות, ולכן מצליח לפחות במקומות שבהם המושלים יודעים את העבודה. בבית הלבן אין להם אחד כזה, ונגיף הקורונה חוגג.

ואחרי הקורונה והבחירות אפשר להוסיף עוד דמיון סימבולי. הנגיף הכה ביום שבו הכריז טראמפ על מועמדותה של איימי קוני בארט השמרנית לשופטת בית המשפט העליון. טראמפ נחפז למנות מחליפה לרות ביידר גינסבורג הליברלית. וגם בישראל, הימין מבקש להחליף את הביידריות בבארטיות, את הליברלים בשמרנים.

מתברר שגם האיש החזק בעולם לא מעל הנגיף החזק בעולם. החיסון לטראמפ נראה כרגע קרוב יותר, בנובמבר, מאשר החיסון לנגיף. ולפיכך הלקח לכולנו, גם לנתניהו – מומלץ שלא להתחכם עמו יתר על המידה.