חוקרים מהדסה והאוניברסיטה העברית: הנזק ממערכת חינוך סגורה עד גיל 10 גדול מפתיחתה

צוות חוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית והדסה פרסמו היום דו"ח חדש, ולפיו הסיכון בסגירת מערכת החינוך לילדים מתחת לגיל 10 גדול מהסיכון בפתיחתה. הדו"ח קובע כי צעד ראשון ביציאה מהסגר צריך לכלול פתיחה מחדש של מערכת החינוך עד גיל 10, במתכונת של קפסולות קבועות הכוללת את צוות ההוראה.

החוקרים מונים שורת נזקים שהלמידה מרחוק גורמת בגיל הנמוך. הם מציינים כהנחות יסוד ש"כחברה יש לנו מחויבות ערכית ומוסרית להקנות לילדים את האפשרות לחינוך. מסגרת חינוכית היא קריטית ללמידה לרכישת כלים חברתיים, מיומנויות וערכים, לביצוע פעילות גופנית ולקידום שוויון חברתי. בגיל הרך יש חשיבות גם להקניית מסגרת חינוכית יציבה". החוקרים מזהירים שהגדלת הפערים בחינוך תביא בעתיד להגדלת הפערים בבריאות.

בית ספר יסודי בתל אביב צילום: עיריית תל אביב-יפו

לדברים החוקרים, "הורים לא יוכלו לצאת לעבודה, ללא מסגרות לילדיהם. הנטל כבד בעיקר עבור משפחות ממעמד נמוך ואמהות חד-הוריות. אוכלוסיות מוחלשות סובלות גם מקושי להתמודד היטב עם הוראה מקוונת וכן מקושי בהבטחת תזונה הולמת לילדיהן בהיעדר מפעלי הזנה". סכנה נוספת: משפחות ישאירו את הילדים עם הסבים והסבתות ויגדילו בכך את הסכנה להם.

החוקרים מתבססים על כך שקיים קשר ישיר בין גיל הילד לסיכויי ההדבקה. מחקרים רבים מצביעים על כך שילדים מתחת לגיל 10 נדבקים בשיעור נמוך יותר (כמחצית) מילדים מבוגרים יותר, וככל הנראה גם מדביקים פחות מהם. בדרך כלל, אלה מורים שמדביקים ילדים - לא להיפך.

החוקרים מציינים כי בתקופה שבה כיתות א'-ג' פעלו, ובתקופה שבה פעל "בית הספר של החופש הגדול" במסגרת קפסולות, תוך הקפדה על כללי הריחוק החברתי, לא נצפתה עלייה בתחלואה בישראל. עוד טוענים החוקרים כי "העלייה בתחלואה באוכלוסייה הכללית, שנצפתה בקבוצת הגיל 39-10, שהחלה בחודש ספטמבר, אינה יכולה להיות מיוחסת לפתיחת מערכת החינוך, אלא לתהליכים והתנהגויות בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט, כאשר מערכת החינוך לא פעלה". את העלייה בתחלואה בציבור החרדי הם מייחסים לפתיחת הישיבות והפנימיות שלהן באמצע אוגוסט. בישיבות מדובר בנערים ולא בילדים.

החוקרים מגיעים למסקנה כי "פתיחת בתי ספר עד כיתה ד' הכרחית, ויכולה להתבצע בקבוצות קטנות  - בקפסולות של עד 20 ילדים - לאורך כל היום". זאת, עם מורים קבועים וללא ערבוב הקפסולות. כאשר רמת התחלואה בקהילה גבוהה מדי, לא ייפתחו מסגרות החינוך כלל. רצוי גם לקיים מערך לניטור הנגיף בקרב המורים. "אנו מפצירים בממשלה", כותבי החוקרים, "להבין את חומרת המצב, שכן דור שלם עלול לאבד הזדמנות חשובה ללמוד, להתקדם ולתרום לחברה. לצד השקעה ודאגה לתפקוד ראוי של מערכת הבריאות יש חשיבות רבה להשקעה בילדי ישראל".

על המסמך חתומים ד"ר אלכס גיללס-הלל, ד"ר חגית הוכנר, ד"ר קטיה יז'מסקי, פרופ' אמנון להד, פרופ' אורלי מנור, פרופ' רן ניר-פז, פרופ' אורה פלטיאל, מר ארי פלטיאל ופרופ' רונית קלדרון-מרגלית.