תרומת החברות המזהמות: פחות מחצי שקל על כל 100 שקל רווח

30 החברות הציבורית המזהמות ביותר בישראל תרמו בממוצע פחות מ־0.5% מהרווח שלהן לפני מס לעמותות, קרנות וגופי צדקה – כך עולה מבדיקת כלכליסט לשנים 2018 ו־2019. המשמעות היא ש־30 החברות, שלפי המשרד להגנת הסביבה גורמות לנזק הגדול ביותר של זיהום אוויר, מים, קרקע או מפגעי לכלוך וריח, החזירו לציבור פחות מחצי אגורה מכל שקל לפני מס שהן הרוויחו (או פחות מחצי שקל מכל 100 שקל). 

שיעור התרומות הממוצע של החברות הללו (0.46%) הוא פחות ממחצית שיעור התרומות המקובל בעולם – 1% מתוך הרווח לפני מס. לשם השוואה, מבדיקת התרומות של 138 חברות גלובליות לשנת 2019 על ידי ארגון CECP העולמי, שמקדם אחריות תאגידית, הממוצע עמד על 0.98% - יותר מכפול מאשר בישראל. שיעור של 1% תרומה הוא גם השיעור שבו נעשה שימוש בדירוג שמפרסמת מדי שנה עמותת מעלה, המקדמת את נושא האחריות החברתית של עסקים בישראל.

בשל השפעת משבר הקורונה על התוצאות העסקיות, גורמים בחברות שמעורבים בתחום הפילנתרופיה מעריכים כי שיעור התרומות מתוך הרווח ב־2020 עשוי לצנוח אף מתחת לממוצע בשנתיים האחרונות. מדובר בבשורה לא מעודדת לארגוני צדקה רבים בתחום התזונה, הרווחה, החינוך, הנוער, המדע, הספורט, התרבות מוסדות דת וכמובן הסביבה.

שלוש חברות אחראיות לרוב התרומות

לפי הנתונים שאסף כלכליסט, 30 החברות הראשונות במדד הזיהום האחרון שפרסם המשרד להגנת הסביבה (2018) תרמו יחד סכום של 61.85 מיליון שקל ב־2019 ו־63.45 מיליון שקל ב־2018, שהם 62.65 מיליון שקל בממוצע. הרווח לפני מס של 30 המזהמות עמד על 11.1 מיליארד שקל ב־2019 ו־17.7 מיליארד שקל ב־2018, ממוצע של 14.4 מיליארד שקל. 

בתי הזיקוק בחיפה (אחרי קריסת חלק של אחד מהם) צילום: דוברות איחוד הצלה

ב־2019, כך עולה, רק 26% (שמונה מתוך 30) מהחברות המזהמות תרמו יותר מהמקובל בעולם – כיל, קבוצת דלק, טן דלק, שניב תעשיות נייר, סנו, פלסטו־קרגל, גן שמואל ולפידות־חלץ. ב־2018 היה מדובר רק בשש חברות (20%) - קבוצת דלק, חד אסף, שניב תעשיות נייר, סנו, או.פי.סי ולפידות־חלץ.

מחיר ההתנדבות, ואיך נמנעה הטיה כך חושב מדד התרומה-סביבה הרשימה מבוססת על "מדד ההשפעה הסביבתית של המשרד להגנת הסביבה – דירוג חברות התעשייה הציבוריות והממשלתיות בישראל – לשנת 2018". זהו המדד האחרון שפורסם. בעיה מרכזית בחישוב היא שהחברות מדווחות בנוסף לתרומות גם על פעילות התנדבותית של עובדים תומר גנון לכתבה המלאה 

מבחינת הסכומים המוחלטים עולה כי ב־2019 שלוש חברות (כיל, עזריאלי וקבוצת דלק) אחראיות ל־74% מהתרומות של 30 המזהמות הגדולות (47.5 מיליון שקל ביחד). גם ב־2018 אותן שלוש חברות היו אחראיות ל־69% מהתרומות (42.8 מיליון שקל).

מדיניות התרומות היא אחד הנושאים הרגישים והמורכבים בחברות הציבוריות. מצד אחד, תודעת האחריות התאגידית, בוודאי בחברות שבאופן מובהק פוגעות בבריאות ובאיכות החיים של אזרחים, מחלחלת לנושאי התפקיד הבכירים. החברות ממנות אחראים לתחום, רותמות עובדים, מקצות כספים, ומפרסמות לעתים דו"חות אחריות חברתית. אלא שהמוטיבציה לתרום כספים ולהתנדב, כך לפי גורמים בחברות, מתקררת לא פעם ולא רק בתקופות של קשיים עסקיים או האטה כלכלית.

"אצל דירקטורים ומנהלים יש לא פעם רתיעה מנושא התרומות מכמה סיבות", אומר גורם באחת החברות המזהמות שבמדד, שמעורב בנושא האחריות התאגידית. "ראשית, יש חברות שנדרשות מדי שנה להשקיע מיליוני שקלים, ולפעמים אפילו עשרות מיליונים, בהתאמה לדרישות הרגולציה הסביבתית שמתהדקת. בנוסף, איום בקנסות או בחקירות על זיהום הוא מבחינתם יומיומי. התאמות לרגולציה הן חובה כחלק מדרישות העסק, וכמו תשלום מסים, איש לא מת על זה. ואז, כשמגיעה פנייה מהציבור לתרום כספים לפרויקטים שונים – ברוב המקרים בכלל לא סביבתיים – קשה להלהיב אותם לאשר".

פרט לכך, אומר אותו גורם, "בעלי המניות תמיד לחוצים על כל שקל שיירד מהרווח, כי הוא יירד מהדיבידנד. זה בהחלט יושב בראש לדירקטורים, בטח אלה שמונו על ידי בעל השליטה". 

עידן עופר, בעל השליטה בכיל ובבזן צילום: יח"צ

לטענתו, הבעיה השלישית היא החשש איך תתקבל בציבור ההצעה או ההסכמה שלהם לתרום. "ארגוני סביבה או עיריות לא רוצים לקבל תרומות מחברות שנחשבות מזהמות, משיקולי נראות", הוא אומר. "מבחינתם, כל תרומה יכולה להתפרש כניסיון 'לקנות' אותם, לדכא ביקורת או להכניס אותם לניגוד עניינים. ואז פתאום גם תרומה לפרויקט חינוכי או רווחה ברשות מקומית, שלא פעם יש לה טענות לחברות בנושאים סביבתיים, לא נתפסת כראויה".

גם בצד השני, של החברות, יש מחסום. "בחברות נזהרים מתרומות מחשש שיעלו אחר כך טענות לשוחד", אומר עורך דין שמלווה חברות ציבוריות במשך שנים. "ב־2014, בפרשת הולילנד, הורשע ראש עיריית ירושלים אורי לופליאנסקי בשוחד על תרומות שניתנו ליד שרה, ודירקטורים ומנהלים רבים עצרו לחשוב. מה הם צריכים להסתכן בכלא בגלל שרצו לעשות טוב?".

יו"ר פז אברהם ביגר צילום: יח"צ

ויש דוגמאות טריות יותר. בפרשת שחיתות בנתניה נחקרו ב־2017 לפחות ארבעה בכירים בחברות ציבוריות בחשד למתן שוחד לסגן ראש העירייה, שמעון שר. אז נתרמו מאות אלפי שקלים למוסדות קהילת צאנז בנתניה ששר נמנה עם ראשיה, במקביל להיותו ראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. "זה היה שבר גדול", אומר עורך דין שמכיר את הפרשה מקרוב. "בין הנחקרים היו מנכ"ל פז יונה פוגל, יו"ר אשטרום רמי נוסבאום, מנכ"ל בוני התיכון הנדסה עמרם פרץ והמנכ"ל לשעבר של דלק ישראל שמואל אנצ'ל. אחרי דבר כזה לך תשכנע מישהו לתרום לבתי יתומים ובית חולים. הכל פתאום יכול להראות מושחת". נגד שר הוחלט מאז להגיש כתב אישום בכפוף לשימוע על קבלת שוחד. החלטה בנוגע לבכירים בחברות הציבוריות, שהכחישו את החשדות נגדם, טרם התקבלה.  

יציחק תשובה, בעל השליטה בדלק צילום: אייל טואג

האם יש דרך להפיג את חששות הצדדים כדי לסייע לתרומות? "אחד הכיוונים זה להקים חומת הפרדה בין החברה לנתרמים", אומר גורם שמכיר מקרוב את תחום הפילנתרופיה בחברות הציבוריות. "אפשר למשל להקים עמותה, קרן או חברה לתועלת הציבור שלא נשלטת על ידי החברה הציבורית, כמו במקרים שקיימים כיום: קרן עזריאלי או קרן דלק למדע, חינוך ותרבות. כלומר, לנתק זיקה לחלוטין בין העמותה או הקרן לחברה. החברה תתחייב לתרום סכום קבוע מדי שנה, ומאותו רגע הכדור בידי ועדת ההשקעה של הקרן, שתקבע מבחני תמיכות".

לפתרון הוולונטרי הזה יש תקדים רגולטורי: הקרן לשיקום מחצבות. גוף ממשלתי, בפיקוח משרד האנרגיה, שפועל לשיקום נופי של אתרי מחצבות נטושות. המימון לקרן מגיע, לפי פקודת המכרות, מהמחצבות עצמן: בעלי המחצבה משלמים לקרן אחוזים ממחיר המכירה של המחצבים, לצורך לשיקומה.

האם קרן תרומות מאוחדת של חברות ציבוריות מזהמות תיצור הפרדה ישימה? "קשה להעריך אם זה פתרון בעת הזאת, כשמשבר הקורונה גם ככה צפוי לחתוך תרומות", אומר הגורם. "אבל אני לא ראיתי עד היום שמישהו רוצה לתרום יותר ולא מוצאים דרך".

תחנת דלק של פז צילום: עמית שאבי

תגובות החברות

פז: "ב־2020 שילשה החברה את היקף התרומה". כיל: "החברה משקיעה בפעילות לטובת הקהילה, בדגש על ערי ויישובי הדרום. מעבר לתרומות כספיות של עשרות מיליוני שקלים בשנה – למעלה מ־1% מהרווח לפני מס – אלפי העובדים מקדישים כ־50 אלף שעות התנדבות בשנה בפרויקטים קהילתיים. נמשיך גם ב־2020 עם סכומים דומים".

בזן: "גם בזן התמודדה השנה עם אתגרי הקורונה, ואלה השפיעו על התוצאות ועל התרומה לקהילה. עם זאת, בזן ממשיכה לתרום, תרמה לבתי החולים באזור חיפה וממשיכה בפרויקט דגל ארצי: סיסמה לכל תלמיד". דור אלון: "נשמור על רמת תרומות דומה ל־2019". עזריאלי: "הקבוצה אימצה ב־2020 תוכנית עם דגש על תרומות בתחומי בניית הארץ ואיכות הסביבה. תקציבה השנתי הוגדל לעד 1.5% מהרווח הנקי או 20 מיליון שקל, לפי הגבוה". שפיר: "החברה בוחנת בקשות תרומה לפי קריטריונים שנקבעו ותגדיל משמעותית את ההקצאה החברתית ב־2020".

אשטרום: "בכוונת החברה להגדיל את התרומות ב־2020". שניב תעשיות נייר: "אנו מודים על הזכות לתרום בכל שנה ככל יכולתנו, ולא מפרטים בנושא". סנו: "מתחילת 2020 תרמה סנו 4,282,000 שקל. עד סוף השנה צפוי הסכום לגדול". OPC: "נגדיל את התרומות השנה". לפידות קפיטל: "תרומותינו גדלות משנה לשנה, וגם השנה". פלסטו־קרגל: "החברה מבינה שהצרכים החברתיים גוברים כעת, ותבחן כמדי שנה את התרומות שביכולתה לתרום".