המקומות שיוכלו לעבוד: הרשימה דומה לסגר הקודם

היועץ המשפטי של משרד האוצר, בהנחיית השר ישראל כץ, פעל מאתמול כדי לגבש את רשימת העסקים שיוכלו לפעול בסגר, בהתאם לרשימה שאישרה פעילויות במרץ ובאפריל - וסיכם זאת עם היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הבריאות. לפי המסתמן, אלו ההחרגות שיאושרו:

- ענף הבנייה יוחזר במלואו.

- תעשיות ביטחוניות וחברות כמו אינטל יוכלו לעבוד.

- עובדים הכרחיים להמשך הפעילות התפקודית של מקום העבודה יוכלו להגיע אליו (מנהלי שרתים בהייטק, עובדי מעבדות באוניברסיטאות ועוד).

- עובדים בתחום התחזוקה, השכר, משלוחים ועוד פעילויות שהכרחיות לשימור בית העסק יוכלו להגיע לעובדה (כמו במרץ-אפריל).

- נותני השירותים הנחוצים לשם קבלת מענקי סיוע קורנה מהמדינה (רואי חשבון, יועצי מס ועוד).

- חברות הייטק שעוד לא התחילו לייצא יוכלו לעבוד בהיקף של 30 אחוז (לפני כן רק מפעלים מייצאים הוגדרו כחיוניים).

- משרדים ממשלתיים ורשויות מקומיות יפעלו במתכונת שטרם נקבעה.

מפעל אינטל בקרית גת צילום: הרצל יוסף

השר כץ מסר: "אני גאה שאחרי מאבק קשה, הצלחתי לשנות את מתווה סגירת המגזר הפרטי בניגוד לכוונה שהסתמנה אתמול. מפעלים רבים שעמדו להיסגר בתחומי ההייטק, התעשיות הביטחוניות, הבניין ועוד יוכלו לפעול גם בתקופת הסגר, בדומה למתווה מרץ-אפריל, תוך הקפדה על כללי הבריאות. המשק הפרטי הוא מקום עבודה למיליוני אנשים, והלב הפועם של הכלכלה הישראלית. אעשה הכל כדי להמשיך ולחזק אותו בימי מבחן קשים אלה".

ראש הממשלה בנימין נתניהו, נזכיר, היה זה שדחף לסגר המחמיר, בטענה כי במהלך תקופת החגים הכלכלה הישראלית מורידה הילוך ולכן ניתן להטיל הגבלות חמורות יותר. חברי כנסת מהאופוזיציה ושרים בממשלה האשימו כי הוא עושה זאת רק ממניעים פוליטיים ומתוך רצון למנוע את ההפגנות השבועיות בבלפור.

השר כץ, פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו ונגיד בנק ישראל אמיר ירון התנגדו לסגר הכולל בעקבות ההשלכות הכלכליות החמורות שלו. השר כץ הצביע נגד הסגר, ומסר לאחר שאושר: "חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל הוא חלק מהחוסן הלאומי ויש לשמור עליו". לדבריו, "ניתן היה לקדם צעדים לבלימת המחלה מבלי לפגוע פגיעה אנושה במפעלים ובעסקים במגזר הפרטי, שאינם מקבלים קהל ומקפידים היטב על הוראות משרד הבריאות".