שפיר וסופרגז לא רוצות ליידע מפעלים על עיכוב בחיבור לגז

חברת חלוקת הגז סופר NG עתרה לבג"צ נגד רשות הגז ומשרד האנרגיה בדרישה לבטל החלטה שמחייבת לעדכן מפעלים על המועד לחיבורם לרשת הגז, כך נודע ל"כלכליסט". הנוהל החדש לפי רשות הגז הוא שעל כל זכיין לעדכן מראש ובזמן סביר לפחות פעמיים בשנה את לוחות הזמנים לחיבור מפעל או לקוח. במקרה של עיכוב, קבעה רשות הגז, חובה לפרסם את עמדת הלקוח המיועד לחיבור גז.

הנחת צינור גז טבעי. בסופר NG מאשימים את הרגולציה צילום: דוברות נתיבי הגז הטבעי לישראל

סופר NG היא חברה שמוחזקת בחלוקה שווה בין שפיר הנדסה לבין סופרגז, ומחזיקה בעשור האחרון בשני רישיונות בלעדיים להקמה ולהפעלה של רשת חלוקת גז טבעי במרכז ובעמקים לתקופה של 25 שנים. היא אינה מספקת גז, אלא אחראית על תכנון, הקמה, תחזוקה והפעלה של תשתית רשת החלוקה. בין לקוחותיה ניתן לציין את מפעל נשר, תנובה, בית החולים קפלן ומפעל הצמיגים אליאנס. תכנית החיבורים של החברה, כפי שהיא נמסרה למשרד האנרגיה, כוללת פוטנציאל חיבור של כלל בתי החולים במרכז הארץ, בתי המלון באזור המרכז והשרון, נתב"ג ואוניברסיטאות.

מדוע שזכיין יבקש להסתיר מלקוחותיו את מועד החיבור של המפעל לו הוא מחכה לעיתים חודשים ארוכים? בסביבת משרד האנרגיה מסבירים שהטענה המשפטית שהוטחה נגדם היא שלמנהל הרשות אין סמכות לדרוש זאת, שכן הוא מפר מדיניות שכבר קיימת - והיא לא לעדכן או לפרסם מועדי חיבור - ושאין צורך בעמדת הצרכן לכך. הסיבה לכך היא קשיים אובייקטיבים שמעכבים את חיבור המפעלים, למשל ברגולציה ממשלתית. בנוסף טוענים בסביבת משרד האנרגיה שסופר NG התרגלה לקבל אישור אוטומטי לדחייה בלוחות הזמנים של מפעלים שונים, כך שגם היא וגם זכיינים אחרים היו מעדכנים את הלקוח הסופי על עיכוב החיבור ימים ספורים לפני שהוא נרשם בפועל, ולפעמים אף בדיעבד. ולכן הרצון כעת הוא לשנות את הנוהל הזה.

מסופר NG נמסר כי "בפרויקט מסובך מבחינת הנדסית כמו הנחת צינור גז, ישנם משתנים רבים שתלויים בצד ג', ובכללם משתנים רגולטוריים שיש בכוחם לעכב את הפרויקט. לכן לא יכולות ספקיות הגז להתחייב מול הלקוח על מועד מדויק - כל עוד רשויות הרגולציה עלולות לעכב בעצמן את הפרויקט, עקב משתנים שאינם תלויים בחברות החלוקה. עד לאחרונה נהגה רשות הגז, כגוף שיכול לראות את התמונה המלאה אל מול הרשויות השונות, לאשר מועדי חיבור של לקוח הקצה בכפוף לתלות במשתנים הרגולטוריים השונים. בכוונת הרשות לשנות נוהג זה באופן חד צדדי - דבר שעלול לפגוע בחברות החלוקה, אשר לא יוכלו להבטיח את מועד החיבור".

נושא חיבור הגז למפעלים הוא אחד מעקבי אכילס של משרד האנרגיה. אם בחוק ההסדרים של 2015–2016 האוצר התגאה בתוכנית שאפתנית לחבר כ־450 מפעלים לרשת הגז עד ל־2020 מתוך פוטנציאל חיבורים שנע בין 700 ל־1,000 לקוחות. בפועל - לפי נתוני רשות הגז - עד לסוף 2019 חוברו רק כ־80 מפעלים.

הגז טבעי אמור להחליף שימוש בסולר או מזוט, דלקים מזהמים או יקרים יותר לשימוש, אולם בשל מספר החיבורים האיטי, צריכת הגז בתעשייה בסוף 2019 הגיעה רק לכ־26% מהפוטנציאל שלה. בין 2015 ל־2019 הושקו ארבע תוכניות חירום לעידוד החיבורים, לרבות שורת מענקים, אולם ביולי האחרון, משרד האנרגיה "נשבר" והפיץ בין משרדי הממשלה תזכיר חוק להלאמת אזורי החלוקה באותם מקומות בהם הזכיין לא יכל, או לא התעקש, להגיע לכל מפעל.