ביהמ"ש קבע: הורה שלישי לילד? לא בישראל

האם בישראל תינתן פסיקה המכירה בשלושה הורים לילדים? נראה שלא בקרוב. בפסק דין שהותר לפרסום מותח בית משפט לענייני משפחה ביקורת על עובדת סוציאלית שהתנתה את קיומה של המשמורת המשותפת בין האב לאם הביולוגיים, בהסכמת האב לקיומה של הורות משולשת והכרה במקומה של בת הזוג של האם בחיי הקטינים. 

השופטת מירב אליהו מבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבעה בפסק דינה כי "לטעמי, ובכל הכבוד הראוי , אין זה מקומה של פקידת הסעד, שמונתה כגורם נייטלי לבחון את מערכת היחסים בין הצדדים וטובת הקטינים בעיקר, לעכב המלצתה למשמורת משותפת (בין האב לאם הביולוגיים -ל.ד) או קיומם של זמני שהות שוויוניים ללא כל נימוק או טעם של ממש וכאשר אף לדבריה מדובר באב טוב ומיטיב לילדיו. לא זו בלבד, אין זה מתקבל על הדעת, כי המלצתה למשמורת משותפת מותנית בהכרה מצדו של האב בהורה שלישי (בת הזוג לשעבר של האם ). לפיכך ובמקרה הנדון, לא מצאתי לקבל המלצתה של העו"ס".

עו"ד ללי פרלמן גלעדי צילום: עו"ד ידין גלעדי

מדובר באב ואם לסבית לשני קטינים שהחליטו להביא יחדיו ילדים לעולם באמצעות הפריה חוץ גופית ולשם כך חתמו על הסכם להורות משותפת. בהתאם להסכם נקבע כי הקטינים יהיו במשמורת וחזקת האם עד מלאת להם שנתיים ולאחר מכן יהיו הילדים במשמורת משותפת. באוגוסט 2018 נדחתה תביעתן של האם ובת זוגה למתן צו הורות פסיקתי לפיו עתרו להצהיר על בת הזוג של האם, כאמם של הקטינים ולרישומה ככזאת ולחילופין למינויה של בת הזוג כאפוטרופוסית נוספת לקטינים, יחד עם אמם ואביהם הביולוגיים.

באוקטובר 2019 נדחה ערעורן של בנות הזוג. השופט קבע כי הכרעה בסוגיית הורה שלישי לקטין, כמו גם אפוטרופוס שלישי לקטין, הם עניין למחוקק נוכח מורכבותם והשלכותיהם החברתיות.

האב התובע טען באמצעות עו"ד ללי פרלמן גלעדי כי ראה עצמו מחויב להסכמות הנוגעות למשמורת הקטינים, לפיהן החל מגיל שנתיים יהיו הקטינים במשמורת משותפת של הצדדים. עוד טען כי האם הנתבעת מתכחשת להסכם ולמעשה מפרה אותו ברגל גסה ומנסה לחייבו להסכים לעקרונות שמעולם לא סוכמו ביניהם.

לטענתו דרישתה ל"הורות משולשת" לפיה יש להכיר גם בבת זוגה לשעבר כאמם של הקטינים ולחלק את זמני השהות בין שלושתם, מונעת ממנו מלקבל משמורת על הקטינים. עוד טען כי הצדדים התחייבו באופן הדדי שלא להפריע זה לזו לנהל מערכות יחסים כפי רצונם. אלא שלטענת האב, הנתבעת ובת זוגה לשעבר עושות כל שלאל ידן על מנת לנתק את התובע מהקטינים ו"לנכס" למעשה את הקטינים למערכת היחסים הזוגית שביניהן, שכבר לא קיימת עוד.

במסגרת המשפט טען האב כי כאשר הגיע הקטין לגיל שנתיים, שוחח התובע עם הנתבעת על מנת להתחיל בהדרגה את לינת הקטין בביתו, בהתאם להסכם, אולם נתקל בהתנגדות מצדה של הנתבעת ובת זוגה. עוד טען כי למרות שהקטין כבר היה בן למעלה מגיל 6, סירבה הנתבעת בתוקף לאפשר לו ללון בביתו.

"שלושה הורים"

מנגד טענה האם הנתבעת כי מעולם לא נמנע מהתובע קשר עם ילדיו. עוד טענה כי הדרישה של האב למשמורת בלעדית ולחילופין משותפת היא דרישה כוחנית שנועדה לפגוע ביציבותם של הקטינים ובקשר עם אמותיהן המגדלות אותם. עוד נטען כי הנתבעת ובת זוגה מכירות בכך שהתובע הוא אבי הקטינים אולם טוענות כי לקטינים שלושה הורים כאשר שתיים מגדלות אותם ואחד מקיים עמם זמני שהות.

השופטת מירב אליהו מבית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבעה כי יש לקבל את תביעת האב ולקבוע לצדדים משמורת משותפת על הקטינים. את תביעת האב למשמורת בלעדית דחתה. השופטת הטילה על האם הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל. "ניכר שעיקר התנגדותה של הנתבעת נבע ממניע שאין לו כל קשר לתפקודו של התובע כאב לקטינים ותוך ניסיון לקעקע פסיקה ברורה של בית המשפט באשר למעמדה של בת הזוג לשעבר, כמו גם התנהלות הנתבעת בהסתרה כי בת הזוג אינה עוד בת זוגה".

"לא מתקבל על הדעת"

השופטת קבעה עוד כי נסיבות המקרה מלמדות כי למרות המחלוקת והקונפליקט בין הצדדים, הרי ששני ההורים הם טובים ומיטיבים עם הקטינים ומעורבים עד מאוד בחייהם וכי על ההורים לחלוק משמורת משותפת על ילדיהם.

למרות זאת, מפסק הדין עולה כי העו"ס ציינה כי המשבר בין הצדדים, חוסר האמון והיעדר התקשורת ביניהם אינם מאפשרים קיומה של משמורת משותפת בשלב זה. השופטת מתחה ביקורת על העו"ס וקבעה: "אף שלא נדרשה, הביעה העו"ס עמדתה ביחס ל"הורות המשולשת" וציינה כי בשלב מאוחר יותר אם וכאשר יצליחו להתגבר על המשבר, ויתמודדו עם מערכת יחסים מורכבת של שתי אמהות ואב, ניתן לשקול זאת". קרי, העו"ס למעשה התנתה את קיומה של המשמורת המשותפת בהסכמת האב לקיומה של הורות משולשת והכרה במקומה של בת הזוג של האם בחיי הקטינים.

משפחה חד מינית צילום: שאטרסטוק

השופטת קבע בפסק דינה כי "לטעמי, ובכל הכבוד הראוי, אין זה מקומה של פקידת הסעד, שמונתה כגורם נייטלי לבחון את מערכת היחסים בין הצדדים וטובת הקטינים בעיקר, לעכב המלצתה למשמורת משותפת או קיומם של זמני שהות שוויוניים ללא כל נימוק או טעם של ממש וכאשר אף לדבריה מדובר באב טוב ומיטיב לילדיו. לא זו בלבד, אין זה מתקבל על הדעת, כי המלצתה למשמורת משותפת מותנית בהכרה מצדו של התובע בהורה שלישי (בת הזוג לשעבר של הנתבעת). לפיכך ובמקרה הנדון, לא מצאתי לקבל המלצתה של העו"ס".

השופטת קובעת כי "מקום בו שני ההורים מיטיבים ומסורים לקטינים וברצונם ובאפשרותם לחלוק הורות משותפת על ילדיהם הקטינים, יש למצוא סיבה מספקת מדוע לא לאפשר להם לחלוק את ההורות המשותפת".

יחד עם זאת קבעה השופטת כי "אין בהכרעתי זו לשלול ולו במעט את חשיבותה של בת הזוג של האם (לשעבר) בחיי הקטינים. סבורני כי גם האב מכיר ומודה על אהבתה את הקטינים וטיפולה המסור בהם. אולם, אין בכך להקנות לה זכויות לא לה. ככל שברצון הנתבעת לשמר את הקשר של בת זוגתה לשעבר עם הקטינים, הרי שיכולה לפעול לשם כך במסגרת זמני השהות שלה עם הקטינים תוך הפעלת שיקול דעתה".