הקורונה פירקה את השדרה הניהולית של משרד הבריאות

מגיפת הקורונה הביאה לפירוק השדרה הניהולית של משרד הבריאות עם פרישתו של בכיר נוסף מהמערכת: אבי בן זקן, סמנכ"ל בכיר וראש המינהל לפיתוח תכנון ובינוי מוסדות רפואה, הודיע על פרישתו. לפי מסמכים שהגיעו ל"כלכליסט", בן זקן ביקש לפרוש כבר ב־7 באוגוסט ומכתב התפטרות נשלח יומיים לאחר מכן.  

בן זקן פורש לאחר שזכה במכרז לתפקיד סמנכ"ל הפיתוח של בית החולים "איכילוב", שאותו מנהל פרופ' רוני גמזו, הפרויקטור הלאומי של הקורונה שהודיע כי יחזור לנהל את בית החולים בנובמבר הקרוב. לפי אותם מסמכים בן זקן משקיע מאמצים רבים לקצר את תקופת הצינון שלו ולהתחיל את עבודתו באיכילוב אף הוא באותו תאריך, 1 בנובמבר. מתברר כי גמזו הוא זה שפנה לבן זקן ביולי האחרון והציע לו להתמודד על התפקיד. 

תפקידו של בן זקן קיבל חשיבות יתרה מאז התפרצות מגיפת הקורונה, שכן מאז חודש מרץ הוא עוסק הלכה למעשה “בהיערכות כלל מערכת הבריאות להתמודדות עם הקורונה”. כמו כן, מחודש יוני השנה הוא מכהן, לבקשת המנכ”ל הקודם משה בר סימן טוב, כמנהל המשל”ט (מרכז השליטה) שניהל את מערך קטיעת שרשראות ההדבקה וכלל גם טיפול במערך הבדיקות, הרכש, החקירות האפידמיולוגיות ותיאום בין כל הגופים המעורבים. למעשה, בן זקן היה פרויקטור הקורונה מטעם משרד הבריאות, ערב מינויו של גמזו. באחד המסמכים אף נכתב כי עזיבתו של בן זקן היא מרצון, ברוח טובה, “אחרי שמונה פרויקטור לאומי לקורונה”.

גורם המעורה בפרטים מסר ל”כלכליסט” כי אכן בסוף יוני נכנס בן זקן לתפקיד מנהל המשל”ט ופרויקטור הקורונה, אך בד בבד, “אין בידיו סמכויות לניהול, הוא אינו יכול לבצע הערכות מצב ולקבוע תכנית פעולה, הוא אינו מנחה את הגופים החיצוניים בפועל והוא אינו אחראי על הסברה. ללא יחידת חירום כזו לא נוכל לנהל את המשבר ובפרט את קטיעת השרשראות”.

בחודש האחרון פנה בן זקן לוועדת ההיתרים של נציבות שירות המדינה כדי לקצר את תקופת הצינון והביע נכונות “לפרוש לאלתר ממשרד הבריאות”. פרופ’ חזי לוי, המנכ”ל הנוכחי, הפציר בו להישאר ובן זקן הסכים להמשיך לכהן בתפקיד עד 1 בנובמבר, בתנאי שיוכל להיכנס מיד לתפקידו באיכילוב.

ביקש לקצר את הצינון

בתכתובות שהגיעו לידי “כלכליסט” בן זקן מתאר תחושת מיצוי וגם מדגיש את העובדה כי בתקופה האחרונה הוא עבד כ־18 שעות ביום לרבות שבתות וחגים. עם זאת, “תחושת המיצוי” עומדת בסתירה לעובדה שבפברואר השנה הוא נשלח מטעם משרד הבריאות להשתלמות בבוסטון, מה שמעיד כי הוא תיכנן להישאר במשרד לתקופה ממושכת, אחרת המשרד לא היה משקיע בו משאבים כה רבים. בחודש מרץ התבקש להפסיק את ההשתלמות ולשוב מייד ארצה כדי להכין את מערך האשפוז למגיפת הקורונה. בית הדין להיתרים טרם מסר לבן זקן תשובה סופית בעניין תקופת הצינון, אך הוא צפוי לאשר את בקשתו.

במכתב של בן זקן לוועדת ההיתרים בבקשה לקיצור תקופת הצינון הוא הזכיר בכירים אחרים במשרד, לרבות ד’’ר אורלי ויינשטיין, שכיהנה כמנהלת חטיבת בתי חולים הממשלתיים. לבקשת בר סימן טוב, וינשטיין נשארה כמנהלת הרכש במשל”ט שאותו ניהל בן זקן. ויינשטיין מנהלת היום את מערך האשפוז של הכללית. כמו כן הוזכרה בקשתו של מוריס דורפמן, סמנכ”ל הרגולציה של המשרד, שפרש לטובת תפקיד בכיר במכבי שירותי בריאות. עזיבתם של ויינשטיין ודורפמן בתקופה האחרונה, יחד עם זו של בן זקן, היא חלק ממה שמסתמן כהתפרקות השדירה הניהולית של המשרד בתקופה רגישה זו.

“חסרה מנהיגות”

הראשון לעזוב היה המנכ”ל הדומיננטי משה בר סימן טוב, שהיה הפנים של הניהול המקצועי של המגיפה. פרופ’ סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, עזבה את המשרד בטריקת דלת רועמת והותירה מכתב התפטרות שדומה יותר להקדמה לדו”ח של ועדת חקירה ממלכתית, זאת אחרי שנה וחצי בלבד בתפקיד. “אווירת הטיפול במחלה ואופן קבלת ההחלטות השתנו באופן יסודי – והתוצאות ניכרו בנסיקת עקומת התחלואה”, כתבה סדצקי. “דעתי המקצועית לא מתקבלת. את הגל הראשון אפיינה מנהיגות מקצועית וערכית, ששמה את חיי האדם בראש. תחושתי היא שעם הזמן הפכנו מאנשי מקצוע המגיבים לאירועים בצורה פרואקטיבית לבעלי אחריות נטולי סמכות”.

גורמים שמעורים בהתרחשויות במרכז השליטה סיפרו כי סדצקי ובן זקן התחרו על ניהול המשל”ט עד שגמזו מונה לפרויקטור ונטל את הסמכויות לעצמו.

בסוף אוגוסט נחשף ב”כלכליסט” כי ד’’ר ארז און, שעזב את בית החולים פוריה כדי להחליף את ויינשטיין בניהול חטיבת בתי החולים הממשלתיים, התפטר מתפקידו אחרי פחות מחצי שנה. באותו שבוע עזב גם סמנכ”ל החטיבה, שלמה פשקוס, שמונה למנהל הכספים של רמב”ם. בחודשים הקרובים צפוי לפרוש גם דב פסט, סמנכ”ל משאבי אנוש של המשרד, שמגיע לגמלאות.

בעוד פחות משישה שבועות יעזוב גמזו את תפקיד ממונה הקורונה, וכלל לא ברור מי יסכים להחליפו אחרי שחווה גידופים מנבחרי ציבור, שינויים בתוכניותיו המקוריות בגלל שיקולים פוליטיים ועימותים קשים עם ראשי רשויות. “חסרה מנהיגות במשרד הבריאות. הייתה ואיננה עוד”, סיכם בכיר לשעבר במשרד. “צפויות פרישות נוספות”.