כשאין שקיפות אובד האמון
החלטת הממשלה לא לפרסם לפי מה יוחלט על סיום הסגר, תפגע ביעילותו
2. ישראל היא אולי המדינה הראשונה שחוזרת לסגר מלא, אבל ישנן מדינות שמעולם לא הסירו את הסגר מאז האביב או הסירו אותו באופן חלקי: ארגנטינה ופרו. אחת הסיבות לכך שהסגרים בהן לא מצליחים לגבור על התחלואה היא אי ציות להנחיות עקב חוסר אמון בשלטון. ישראל עוד לא שם. אבל, כדי שלא תגיע לכך עליה לנקוט משנה זהירות.
שוטרים שומרים על סגר צילום: איי אף פי
רוני גמזו קנה את לב הציבור כשהכריז עם מינויו לפרויקטור הקורונה כי נדרש חוזה חדש עם הציבור והחזרת האמון שלו במהלכי משרד הבריאות, באמצעות שקיפות, מקצועיות וענייניות. אלא שההבטחה הזו לא מומשה, בעיקר בגלל כניעתו של ראש הממשלה ללחצים פוליטיים. זהו גם מעגל הקסמים שעליו התריע נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כשדיבר על סגר שפוגע קשה כלכלית ונפשית, אבל בגלל אובדן האמון שמביא להפרותיו הנשנות הופך ללא אפקטיבי להשגת היעדים הבריאותיים שלו.
3. ההחלטה להימנע מפרסום פרמטרים לסיום הסגר רעה גם כלכלית. כל מעסיק שמתלבט כמה עובדים להוציא לחל"ת, יבחר בגישה מרחיבה כל עוד אינו יודע מתי הפעילות העסקית שלו תתחדש. ההחלטות על פתיחת נתב״ג ומתווה הלמידה מרחוק התקבלו במהירות יחסית, אתמול, יממה אחרי ישיבת הממשלה, ועדיין עולה התהייה: מדוע אין חשיבה על דברים מראש אף שמשרדי הממשלה ידעו היטב שיוטל סגר.
והנה עוד דוגמה עד כמה הותרת קצוות פתוחים יכולה לחרוץ גורלות: תחילה דובר על כך שמסעדות יוכלו לאפשר משלוחים אבל גם למכור ללקוחות בטייק אוויי. בהחלטה הסופית, אפשרות הטייק אוויי נעלמה. עבור בתי עסק רבים זה ההבדל בין סגירה לפתיחה. וכשמקומות העבודה נותרים פתוחים, אולי כדאי היה לשקול שנית לאפשר טייק אוויי. אבל לא, הדבר היחיד שעליו חשבו מראש הוא הסדרי התפילה.
4. "נעבור את זה יחד", חזר ואמר ראש הממשלה שלשום, רגע לפני שעלה על המטוס לוושינגטון. אדוני ראש הממשלה – אז זהו שלא. יהיו מי שיתקשו מאוד לעומת אחרים. הסבל שגורם משבר הקורונה לא מתפלג באופן אחיד. בעלי העסקים הקטנים והבינוניים יישבו בארוחת החג עם מועקה ענקית בחזה. ואילו המועסקים במגזר הציבורי ירגישו בטוחים. קצת שקיפות ויותר ודאות היו מקלות ולו במעט את רוע הגזרות.
