גורמים בממשלה: "אין היגיון בסגר כאשר ישנם 130 מונשמים בלבד"

לדברי אותם גורמים, "ישנם 15 אלף מיטות מוכנות, ו-6,000 עמדות לחולי קורונה (לא מונשמים). נקנו המון מיטות, מכונות הנשמה וציוד מיגון במטרה להכיל מספר חולים גבוה יותר ממה שניתן היה בחודש מרץ, וניתנו 2,000 תקני אחיות, 600 רופאים ו-1,000 עובדים פרה רפואיים בבתי החולים (על חשבון קופות החולים-ע"מ) לכן אין שום הגיון להחליט עכשיו על סגר חמור יותר ממה שהיה אז".

מחלקת קורונה בבית החולים שיבא צילום: איי אף פי

הגורמים בממשלה שהתריעו בפני סגר והנזק שלו לכלכלה ציינו כי אמנם איכות השירות בהכרח נפגעת ככל שיש יותר חולים, אולם המחיר של סגר עלול להיות גבוה בהרבה. כדוגמה לחוסר ההגיון שבהחלטה הביאו את האזהרות לפיהן בתי החולים בצפון מתמלאים בחולי קורונה, ביניהם רמב"ם. אולם שם לא נפתח עדיין החניון התת קרקעי שהוכשר לתת מענה לעוד 742 חולי קורונה. כאמור ברור שהטיפול שם לא יהיה באותה רמה, אולם לא להשמיש את המתחם וללכת במקום לסגר זה אבסורד, לפי אותם גורמים.

אתמול נחשף ב"כלכליסט" כי אגף הכלכלנית הראשית באוצר מעריך כי הפגיעה הכלכלית בתוצר משבועיים סגר ושבועיים נוספים של "ריסון מהודק" כפי שצפויה הממשלה לאשר יסתכם בכ-18-19 מיליארד שקל. כל הארכה של משך זמן הסגר או הריסון המהודק תגדיל את עלות הפגיעה בתוצר. ההערכות הן כי ככל שהסגר יימשך יותר זמן ויהיה מחמיר יותר הצמיחה תהיה קרובה יותר לתרחיש המחמיר שהעריכו באוצר והתכווצות התוצר תעמוד על 7.2% (בעוד שבתרחיש המדבר על התאוששות הדרגתית התכווצות התוצר הוערכה ב-5.1%. אחרי החגים אם יימשך הריסון המהודק הפגיעה במשק תעמוד על כ-4 מיליארד שקל בשבוע, כאשר שבוע סגר חמור יותר יכול להגיע לפגיעה של 10-11 מיליארד שקל.

באוצר מודאגים מהעלויות של סגר וריסון מהודק, גם בתקופת החגים. בעוד שהערכות בנוגע לגרעון היו כי יגיע ל-13.4%. אולם במקרה של סגר הכנסות המדינה ממסים יירדו לאור הירידה בפעילות, וכן ההוצאות יעלו. גם אם לא יתקבלו צעדי סיוע נוספים, מספר העסקים שמחזור הפעילות שלהם יפגע למעלה מ-40% יגדל, וכך גם מספר המובטלים.