בדרך לחקיקה: מסלול קורונה בהוצאה לפועל

הרפורמה בהוצאה לפועל של הקפאת הליכי גבייה ופריסת תשלומים ליחידים ולעסקים בעקבות משבר הקורונה מתקדמת לעבר חקיקה. אתמול החלו דיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת קריאה שנייה ושלישית. זאת, בנושא תיקון של חוק ההוצאה לפועל, שעניינו הקפאת הליכי הוצאה לפועל עקב משבר הקורונה.

המשנה ליועמ"ש מאיר לוין צילום: עמית שעל

עו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי) שגיבש את הרפורמה ביחד עם רשות האכיפה והגבייה אמר בדיון כי "מטרת ההצעה היא לעצור את כדור השלג המתגלגל של החובות בתקופת הקורונה. מצב אשר פוגע בחייבים ובמשפחות שלהם וכן פוגע בזוכים (הגורמים להם חייבים כספים-ל.ד) שנקלעים בעצמם למשבר כתוצאה מאי פרעון החובות כלפיהם ופוגע במשק כולו". לדברי עו"ד לוין, "החוק המוצע נועד לעודד ולסייע לאנשים שנקלעו, שלא בטובתם, לחובות בתקופת הקורונה, להסדיר כמה שיותר מהר את חובותיהם, בתנאים נוחים ומטיבים מהרגיל, על מנת שהמשבר הכלכלי הזמני שאליו נפלו לא יהפוך למשבר קבוע.

טיפול מוקדם בחובות יועיל לזוכים, לחייבים ולמשק כולו. לכן, גיבשנו במסגרת הצעת החוק מכלול של הסדרים אשר מעניקים לחייבים פתרונות להסדרת חובותיהם בהתאם ליכולתם הכלכלית.

פתרון מרכזי שמוצע בהצעת החוק הוא "מסלול קורונה בהוצאה לפועל" - הסדר התשלומים המיוחד. המסלול הזה מהווה מעין שלב טרום הוצאה לפועל אשר נועד לתת לצדדים "הסדר מדף" שנותן יתרונות לשני הצדדים, בתקווה שהחוב ייפרע במסגרת ההסדר ולא יצטרך להגיע בכלל לעולם הליכי גבייה בהוצאה לפועל. ההסדר המוצע קובע פריסה של החוב, הפחתת הריבית ב 50%, הפחתה באגרה, הפחתה בשכר טרחת עורך דין ולא יינקטו הליכי גבייה כל עוד יעמוד החייב בתשלומים.

מצד אחד, הזוכה מקבל את כספו בתקופה קצרה יחסית ומבלי להפעיל מאמצי גבייה. ומצד שני, ההסדר מאפשר לחייב לשלם את חובו בתנאי פריסה טובים מבלי שיינקטו כלל הליכי גבייה נגדו".

בשל ההגבלות השונות ומשבר הקורונה אפשרות החייבים לשלם ולפרוע תשלומים שוטפים נפגעה ואפשרויות התשלום הקיימות בידיהם צומצמו. חלק מהציבור, אשר בימים כתיקונם לא היה נתקל בקושי לשלם תשלומים שוטפים או חובות, נתקל במהלך התקופה הנוכחית בקושי ממשי לעמוד בהתחייבויותיו. במטרה לתמרץ תשלום של חובות וחזרה של הצדדים לפעילות כלכלית מלאה מוצע ברפורמה לקבוע בהוראת שעה הסדרים מיוחדים שיחולו בהוצאה לפועל וייתנו מענה לצרכים הייחודיים שנוצרו בתקופה זו.

כפי שנחשף לאחרונה בכלכליסט, על פי הרפורמה המוצעת תוארך תקופת האזהרה בתיקים שייפתחו לאחר כניסת החוק לתוקף במטרה לתת לחייבים פרק זמן נוסף להתאושש מבחינה תעסוקתית וכלכלית ולפעול להסדרת החוב. תקופת האזהרה תוארך ב-30 ימים כך שבמקום תקופת אזהרה של 21 ימים בתיקי פסק דין ו-30 ימים בתיקי תובענות ושטרות תוארך תקופת האזהרה לתקופה של 51 ימים ו-60 ימים בהתאמה. בתקופת האזהרה, לא ננקטים כנגד החייבים הליכי גביה.