אחרי 30 שנה: נשר כבר אינה מונופול בתחום המלט
רשות התחרות הודיעה כי התחרות בתחום בשלה, וכי ניתן להסיר את הכרזת המונופול מהחברה. מעמדה של נשר השתנה לאחר שכיום מלט מיובא מיוון, טורקיה, קפריסין וירדן; כמו כן, הוקמו מפעלי טחינת קלינקר חדשים המייצרים מלט. הסרת מעמד המונופול יאפשר לנשר לפעול ביתר חופשיות מול המתחרים
אחרי 30 שנה חדלה נשר, יצרנית המלט שבשליטת איש העסקים לן בלווטניק, להיות מונופול בתחום; כך הודיעה רשות התחרות. הממונה על התחרות מיכל הלפרין, החליטה כי התחרות בתחום בשלה וכי ניתן להסיר את הכרזת המונופול מנשר.
נשר נוסדה בשנת 1925, ועד 2015 היתה היצרן המקומי היחיד של מלט בישראל. בהיעדר יבוא משמעותי, הרי שברוב שנות קיומה של נשר היא החזיקה בכוח שוק משמעותי ובנתחי שוק העולים על 90%.
- מספנות ישראל חושפת לראשונה בתשקיף את תוצאותיה העסקיות
- ישראל כץ סלל לבעלי מספנות ישראל דרך לרווח מהיר
- שר הכלכלה פרץ יבקש את התערבות היועמ"ש בעניין ההיטל על המלט המיובא
שקי מלט במפעל של נשר צילום: דנה קופל
בשנים האחרונות ענף המלט נפתח לתחרות וחלו בו שינויים משמעותיים, הנובעים בעיקר מתשתיות יבוא שפותחו בעקבות הסרת חסמי היבוא בענף. כיום מלט מיובא באמצעות רציפים בנמל אשדוד, נמלי חיפה ומספנות ישראל, מיוון, טורקיה, קפריסין וירדן. כמו כן, הוקמו מפעלי טחינת קלינקר (חומר חדש הנוצר מתהליך כימי של שריפת חומר הגלם בכבשן בטמפרטורות גבוהות) המייצרים מלט.
צמצום ההגבלות על היבוא סייע אף הוא להתפתחות התחרות, שהביאה לירידת נתח השוק של נשר. כך, בעוד שבשנת 2014 נתח השוק של נשר עמד על כ-90%, כיום נתח השוק שלה הוא פחות מ-50%. הדבר הוביל לאובדן הכוח המונופוליסטי של נשר בענף, לפריחה במספר המתחרים בתחום, להגדלת היצע המלט, לגיוון מקורות האספקה ולירידה של כ-20% במחירו של המלט בחמש שנים.
המתחרה הגדולה של נשר היא חברת סימנט, יבואנית מלט מטורקיה ויוון, שבבעלות מספנות ישראל, שלומי פוגל, משפחת שמלצר וסמי קצב. הממונה הכריזה, כי ככל שיחולו בעתיד שינויים כלשהם בתנאי השוק שיעניקו לנשר כוח שוק משמעותי, תחזור נשר להיות בעלת מונופול ויחולו עליה כל החובות החלות על בעלי מונופול. לדבריה יש לראות בהתפתחויות בשוק המלט התפתחויות חיוביות ומבורכות המלמדות על ניצחון התחרות והשוק החופשי.
הסרת מעמד המונופול מנשר יאפשר לה לפעול ביתר חופשיות מול המתחרים. לדוגמה, עד כה נאסר על החברה לבצע אפליה במחיר ללקוחות, והיא חויבה לפעול לפי מחירון "מדרגות מחיר" קבועות שנקבע לפי כמות המלט שרכש הלקוח; כלומר, כל הלקוחות שקנו כמות דומה קיבלו מחיר זהה. מדובר במגבלה שלא אפשרה לה גמישות בתחרות מול היבוא: אם לקוח של נשר קיבל הצעה זולה יותר מיבואן, לנשר לא היתה אפשרות להוריד מחירים. בנוסף נאסר עליה לקשור את מחיר מכירת מלט למחיר ההובלה.
עם זאת, לא כולם מסכימים עם דעתה של הממונה. שר הכלכלה עמיר פרץ גורס כי יש להגן על נשר מפני הפסדים שחוותה מאז היבוא בהיצף ולהטיל היטל על יבוא המלט, כפי שנמצא בבדיקה שביצע הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה, דני טל. היבוא מטורקיה נעשה במחיר היצף, הנמוך יותר ממחירו בטורקיה, והדירשה להטיל עליו היטל של עד 27% נדחתה על ידי שר האוצר ישראל כץ.
את נשר יצגו מול הרשות עורכי הדין דוני טולידאנו ודן סלע ממשרד ארדינסט, בן נתן וטולידאנו.
התעשיינים בתגובה: "אנחנו מברכים את הממונה על החלטתה, במיוחד לאור הייבוא בהיצף ובתנאים לא הוגנים בענף".
