"התנהלות בריונית וכושלת": רמי לוי תובע את תאגיד אל"ה ב-6 מיליון שקל
הרשת תובעת את תאגיד המיחזור בטענה שיצרני המיכלים שהקימו אותו מפרים את החוק; זאת בין היתר באמצעות שיטות חישוב שגויות עבור הבקבוקים שהרשת משיבה לצרכנים; אל"ה: פועלים בהתאם ל"חלוקת התפקידים שקבע המחוקק"
- 3 שנים ל"חוק השקיות": התשלום עליהן הפך מרתיע פחות
- תאגיד המיחזור אל"ה מבקש מהציבור רעיונות וטכנולוגיות להרחבת איסוף בקבוקי שתיה
- יפאורה נכנסת לתחום המיחזור עם שותף במחלוקת
כתב התביעה, אשר הוגש על ידי עוה"ד אייל בר אליעזר ורענן בר זוהר מפירמת עורכי הדין בלטר, גוט, אלוני ושות', נסוב על חוק הפיקדון על מכלי משקה אשר מטיל על יצרני ויבואני מכלי המשקה את החובה למחזר את מיכלי המשקה המיוצרים או מיובאים על ידם. ארבע החברות הגדולות בישראל לייצור משקאות הקימו את תאגיד המחזור אל"ה שבאמצעותו הן מקיימות את הוראות החוק.
רמי לוי צילום: אוראל כהן
רשת רמי לוי, המונה 52 מרכולים ברחבי הארץ, טוענת בכתב התביעה כי החוק מטיל עליה "חובות דרקוניות ומרחיקות לכת, לאיסוף מיכלי המשקה מהצרכנים ובלא כל תמורה, וכדי לאזן הוראות אלו, מחייב את יצרני ויבואני מכלי המשקה, לאסוף את מכלי המשקה מבתי העסק בתדירות סבירה ולהשיב לבתי העסק את הסכומים ששולמו על ידם לצרכנים".
בפועל, טוענת רשת רמי לוי, כי יבואני ויצרני מכלי המשקה, מפרים את הוראות החוק באמצעות תאגיד אל"ה, אשר הוקם על ידם ומקבל מהם את כספי הפיקדון על הבקבוקים במלואם, ופוגעים בכך ברשת בצורה ביריונית במספר דרכים.
מקור הכנסה חדש לאל"ה
לפי התביעה, המקור הכספי לפעילות אל"ה אמור להיות בפער שבין דמי הפיקדון הנגבים מהצרכנים המועברים לה במלואם, לבין דמי הפיקדון המושבים להם בפועל, שכן לא כל הצרכנים משיבים את מיכלי המשקה. לטענת רשת רמי לוי, אל"ה מצאה מקור כספי נוסף לפעילותה, והוא בפער שבין מיכלי המשקה המושבים לה לבין התשלומים שאותם היא משלמת בפועל לרשתות הקמעונאיות.
מיחזור פחיות שתייה (ארכיון) צילום: בלומברג
רמי לוי מפרטת כי בשנים 2014-2019 שילמה לצרכנים סך של 24.5 מיליון שקל בגין מיכלי משקה שהושבו לה, אך קיבלה בחזרה מתאגיד אל"ה עבור אותם מיכלי משקה רק 20.8 מיליון שקל וזאת על פי הנטען, בשל שיטות חישוב סטטיסטיות שגויות של תאגיד אל"ה, אשר מסרב לחשוף את פרטי החישוב. נתונים אלו, נטען, מלמדים כי רשת רמי לוי משלמת לצרכנים יותר כספים מאלו שהיא מקבלת מאל"ה בפועל.
בנוסף, טוענת רשת רמי לוי כי אל"ה הציבה בסניפיה רק מכונת איסוף אוטומטית אחת מתוך מאה מכונות איסוף, זאת, למרות שנתח השוק שלה הוא 13%. נטען כי עובדה זו מחייבת את רשת רמי לוי בהשקעה כספית גבוהה ובהעסקת כוח אדם נוסף שיטפל בקבלת המיכלים ובמיונם במהלך כל שעות הפעילות של הסניפים.
לבסוף, נטען בתביעה כי אל"ה אינה מספקת לרשת רמי לוי שקיות לאסוף מיכלי המשקה כמו גם מיכלי מיחזור וציוד נדרש בהתאם לצורך או לדרישה. חמור מכך: נטען כי אל"ה לא מגיעה לבתי העסק לאסוף מכלי המשקה בתדירות סבירה, כפי שהחוק דורש ממנה, ובשל כך, מצטברות בבתי העסק כמויות אדירות של מיכלי משקה מזוהמים. על פי כתב התביעה אל"ה, היא זו שמחליטה מתי היא תגיע ואיזו כמות של שקים היא תיקח, כך שבכל זמן נתון, קיימים בסניפי הרשת כמויות אדירות של שקים ומיכלי משקה, על כל המשתמע מכך.
עו"ד אייל בר אליעזר, בא כוח רמי לוי, מסר כי "כפי שנטען בכתב התביעה תאגיד המחזור אל"ה פעל בבריונות, לא זיכה את רשתות השיווק בגין מלוא מכלי המשקה המועברים אליו, לא הציב מכונות אוטומטיות בהיקף נדרש וכשל פעם אחר פעם באיסוף מיכלי המשקה מסניפי הרשת. מעשים אלו מנוגדים לחוק המיחזור ומסכלים את מטרתו. בשל כך, פנינו לבית המשפט בבקשה שיכריע בנושא".
מאל"ה נמסר בתגובה: "לא הגיעה כל תביעה לתאגיד - אם זו תתקבל - נלמד ונתייחס עניינית. המחוקק הוא שהטיל על רשתות השיווק את החובה לפעול כנקודות לקליטת מכלי פיקדון והחזרת פיקדון. זאת מכיוון שהרשתות הן חלק משרשרת הערך והן מרוויחות ממכירת מיכלי המשקה לציבור. לעומת רשת רמי לוי, אל"ה היא תאגיד מיחזור הפועל ללא כוונות רווח. מטרת התאגיד לאסוף מיכלי משקה ולמחזרם. זוהי חלוקת התפקידים שקבע המחוקק. בכל העולם, החזר פיקדון מבוצע תמיד דרך נקודות הממכר הקמעונאיות. כמו בכל העולם - כך גם רמי לוי. ההחלטה האם להשתמש במכונות אוטומטיות היא בידי הרשת. היא זו שמחליטה האם נכון לה מבחינת תפעול ומבחינת עלויות לקבל את המיכלים מהציבור באמצעות מכונות אוטומטיות או בעזרת עובדי הסניף. רשתות השיווק, ורמי לוי לא יוצא מהכלל, חייבות להקפיד לקבל רק מיכלים ראויים, כפי שהחוק מחייב אותו, ולא להתנער מאחריות. התאגיד ימשיך לפעול לטובת הצרכן ולקידום מיחזור מיכלי המשקה בדרך הגונה ושקופה".
