מינוי יועמ"ש לכנסת יהיה הקרב הבא על אופי הפקידות

חילוקי הדעות בין שר האוצר ישראל כץ לבין הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, שהובילו להתפטרותו של האחרון בתחילת השבוע, הם עליית מדרגה נוספת במשבר ההולך וגדל בין הדרג הפוליטי לדרג המקצועי. אם בעבר הלא רחוק הניסיון להחליש את שומרי הסף נרקם בחדרי חדרים, ואחר כך סופקו לו הסברים מנומקים בדמות "הצורך במשילות", בעידן שבו רשויות האכיפה מותקפות חדשות לבקרים ללא מעצורים, כבר אין צורך להסביר או להסתיר. די לומר שהפקיד או שומר הסף – במקרה האחרון מרידור – הם חתרנים שפועלים נגד הממשלה. "באחרונה על רקע אפשרות של בחירות מוקדמות", הסביר כץ, "מרידור פנה לפעילות פוליטית גלויה ובוטה נגד הממשלה. האיש הפנה עורף. הוא רוצה להפיל את ראש הממשלה ולפגוע בממשלת הליכוד".

בימים אלה מוקמת ועדה לאיתור יועץ משפטי לכנסת, ועל רקע קרבות המשילות ההולכים וגואים היא הופכת מעניינת במיוחד. אירועי הימים האחרונים במשרד האוצר הגדילו את התיאבון בקואליציה ליועץ שלא יהיה לעומתי לפוליטיקאים, אלא יותר סוג של "אומר הן". מי שיכריע את זהותו של היועץ המשפטי לכנסת ל־5 השנים הקרובות (עם אפשרות להארכת הקדנציה ב־5 שנים נוספות) הוא יו"ר הכנסת יריב לוין (ליכוד), שידוע בתביעותיו להגברת המשילות והעצמת כוחו של הדרג הפוליטי לצד צמצום כוחה של מערכת המשפט. הוא גם מאדריכלי רפורמת המשילות שקודמה במהלך כהונתה של הממשלה הקודמת והייתה שותפה לה, לצידו, שרת המשפטים דאז איילת שקד.

אבל כוחו של יריב לוין בבחירת היועץ המשפטי לכנסת מוגבל: הוא יצטרך לבחור מבין כמה מועמדים שיוגשו לו על ידי ועדת איתור שהרכבה קבוע בחוק. כל מועמד מחוייב לזכות בתמיכה של לפחות 4 מחברי הוועדה כדי להכנס לרשימה הסופית.

ניסיון לשנות את הרכב הועדה לפני כמה חודשים נכשל, והיא מונה כעת את היו"ר השופט בדימוס אשר גרוניס לשעבר נשיא בית המשפט העליו, ולצידו: נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ; נציג לשכת עורכי הדין עו"ד מימון טולדנו (מ"מ ראש עיריית קריית אתא, שהתמודד בפריימריס בליכוד ונכשל); נציג הפקולטות למשפטים פרופ' מוחמד וותאד, דיקן בית הספר למשפטים במכללה האקדמית צפת; יעקב אשר (יהדות התורה), יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט, עופר שלח (יש עתיד) יו"ר הועדה לענייני בקורת המדינה; ואיתן גיזנבורג (כחול לבן) יו"ר ועדת הכנסת.

ועדת האיתור תוקם בשבוע הבא, אך לא ברור אם תצליח לסיים עבודתה לפני הבחירות. אם הליך בחירת היועמ"ש לכנסת לא יסתיים עד פיזור הכנסת ייתכן שאם לא יוצע מועמד שלוין מעוניין בו, כל ההליך יידחה עד לאחר הבחירות.

יריב לוין, יו"ר הכנסת צילום מסך: ערוץ הכנסת

ארבעה מועמדים לתפקיד

לפי שעה ידוע על 4 מועמדים מועמדים מרכזיים לתפקיד: שגית אפיק, מ"מ היועץ המשפטי של הכנסת והיועצת המשפטית של ועדת הכספים; רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; מיכל רוזנבוים, עו"ד פרטית שהייתה מועמדת לזמן קצר לתפקיד מבקר המדינה מטעם ראש הממשלה, ונחשבת למועמדת פוליטת; וגור בליי, היועץ המשפטי של ועדת החוקה. גורמים בכנסת מעריכים כי הקרב האמיתי יהיה בין היועצת המשפטית של ועדת הכספים שגית אפיק לבין המועמדת הפוליטית מיכל רוזנבוים, אך לא פוסלים את האפשרות שלבסוף עשוי ניזרי לזכות במינוי.

לפי הערכות, לוין יבחר בסופו של דבר במי שיהיה שותף לאקטיביזם של הכנסת מול הרשות המחוקקת, שומרי הסף והפקידים הממשלתיים הבכירים – ככל שרשימת השמות שתוגש לו תאפשר זאת. בכנסת מעריכים כי חברי הוועדה עופר שלח ואיתן גינזבורג יתמכו במועמד מקצועי שאינו מזוהה או מקורב פוליטית.

לוין מבין היטב שמשרת היועץ המשפטי של הכנסת היא עוצמתית וטומנת בחובה השפעה אדירה לא רק על התנהלות בית המחוקקים, אלא גם בסוגיות פוליטיות נפיצות. היועץ המשפטי של הכנסת, שמעמדו ושכרו מקבילים לשופט עליון, מוסמך לקבוע למשל, סדרים בכנסת ובוועדותיה כמו גם את עמדות הכנסת בסוגיות שמתגלגלות לפתחו של בג"ץ.

זו הסיבה שראש הממשלה בנימין נתניהו והליכוד מעוניינים ביועץ משפטי שיהיה מיושר עם עמדותיהם, שכוללות את כיפוף סמכויותיהם של בית המשפט ומערכת אכיפת החוק, של שומרי סף דוגמת היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה ומבקר המדינה, ושל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה.

למעשה בליכוד דורשים שהיועץ המשפטי החדש של הכנסת יעניק גושפנקא רשמית למהלכים הפוליטיים ולרוח המשפטית שנושבת במפלגה.

איל ינון, לשעבר היועץ המשפטי של הכנסת צילום: אוהד צויגנברג

ניסיון מר עם היועץ הקודם

בליכוד עדיין מלקקים את הפצעים משלהי כהונתו של היועץ המשפטי הקודם של הכנסת עו"ד איל ינון. בשיאו של המשבר הפוליטי, שהוביל לקיומן של שלוש מערכות בחירות, קבע ינון בתחילת השנה כי חובה לאפשר את הקמתה של ועדת כנסת, ערב הבחירות לכנסת ה־23, שתדון בבקשת נתניהו לקבל חסינות (כמו גם בחסינותו של שר הרווחה לשעבר ח"כ חיים כץ).

יו"ר סיעת הליכוד ח"כ מיקי זוהר והליכוד עתרו לבג"ץ נגד פרסום חוות דעתו של ינון התומכת בהקמתה של ועדת הכנסת, אך העתירה לא התקבלה והועדה הוקמה על ידי יו"ר הכנסת הקודם יולי אדלשטיין, שספג ביקורת קשה על כך בתוך הליכוד.

נתניהו, שהבין כי לא ישיג רוב לקבלת החסינות בהרכב הכנסת דאז, הודיע כי הוא מוותר על החסינות ומיד אחר כך הגישה הפרקליטות את כתב האישום נגד ראש הממשלה לבית המשפט המחוזי בירושלים – וההליכים במשפטו של נתניהו יצאו לדרך.

ינון סיים את כהונתו זמן קצר לאחר הבחירות, ב־1 באפריל לפני חמישה חודשים. ניסיון משותף של יו"ר הכנסת דאז יולי אדלשטיין ויו"ר הוועדה המסדרת דאז אבי ניסנקורן (כחול לבן) להאריך את כהונתו של ינון בשלושה חודשים נכשל בשל התנגדותו למהלך של ח"כ מיקי זוהר המקורב לנתניהו.

המחשה בולטת נוספת למידת השפעתו של היועץ המשפטי לכנסת קיבל גם אדלשטיין עצמו, כשרגע לפני סוף כהונתו חייב אותו ינון לכנס את המליאה לדיון על הדחתו ועל מינוי יו"ר כנסת חדש – בני גנץ. המהלך היה חלק מהמאבק הפוליטי במסגרת מו"מ בים הליכוד לכחול לבן, אולם עמדתו של ינון נומקה משפטית בטענה כי "אין מקום לחרוג מהנוהל המקובל בכנסת לפיו ליו"ר יש שיקול דעת בקביעת סדר היום של המליאה... היות שהמועד האחרון שנקבע בתקנון הכנסת לבחירת יו"ר הוא כינון הממשלה, והיו"ר הנוכחי מחזיק בתפקיד כ'פיקדון זמני', מרחב שיקול הדעת הנתון לו לדחיית המועד (להחלפתו), ככל שחולף הזמן, צריך להיות מצומצם יחסית", קבע ינון. בתגובה, אדלשטיין התפטר וגנץ נבחר ליו"ר.

מאז סיום כהונתו של ינון מכהנת כממלאת מקום היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד שגית אפיק, היועצת המשפטית הוותיקה של ועדת הכספים.

על רקע הדברים הללו אין זה מפתיע שכחלק מניסיון להשפיע על זהות היועמ"ש הבא של הכנסת נעשה ניסיון שלא צלח לשנות את הרכב ועדת האיתור לתפקיד זה. בסוף מאי 2020 הגישו ח"כ שלמה קרעי (ליכוד) ואיילת שקד (ימינה) הצעת חוק לשינוי הרכב ועדת האיתור שלפיה בוועדה יהיו חברים רק חברי כנסת: 3 נציגים לקואליציה ו־2 לאופוזיציה. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "הצעת החוק תחזיר לכנסת את עצמאותה המלאה בבחירת אדם לתפקיד חשוב ומהותי כל כך לעבודתה המשותפת כיועץ המשפטי ותמנע כל מעורבות חיצונית במינוי זה".

גורמים בקואליציה טענו אז כי מאחורי הקלעים תמך יו"ר הכנסת לוין במתווה של הצעת החוק. ואולם, בסופו של דבר הצעת החוק הלא קודמה, בשל התנגדותה של כחול לבן. לפי ההסכם הקואליציוני, כל הצעת חוק שמועלית טעונה את הסכמתן של שתי המפלגות: הליכוד וכחול לבן.

ארבעה שמות מוזכרים כמועמדים לתפקיד היועץ המשפטי של הכנסת

צילומים: יואב דודקביץ', אלכס קולומויסקי, אלעד מלכה, עמית שאבי

אחת המובילות במירוץ היא עו"ד שגית אפיק, המכהנת ב־16 השנים האחרונות כיועצת המשפטית של ועדת הכספים. קודם לכן הייתה העוזרת המשפטית של היועצת הקודמת לוועדה, אנה שניידר, ששמונתה בהמשך לתפקיד היועצת המשפטית של הכנסת.

אפיק, בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפטים ומדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית, נחשבת למועמדת מקצועית ומוערכת במשכן הכנסת. אחד התומכים במועמדותה הוא יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני שתמך במינויה כממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת וישמח לראותה מתמנה לתפקיד באופן קבוע.

מולה עתידה להתמודד עו"ד מיכל רוזנבוים שנחשבת מועמדת פוליטית וכמי שעתידה לשתף יותר פעולה עם הדרג הפוליטי. רוזנבוים היא בעלת משרד עו"ד שעוסק בתחומי המשפט המנהלי והרגולציה. היא מעניקה ייעוץ משפטי למרכז לשלטון מקומי, לרשויות מקומיות ועוד.

בשנה שעברה עלה שמה כמועמדת לתפקיד מבקר המדינה, שקודמה בעיקר על ידי שר הבריאות דאז יעקב ליצמן מיהדות התורה. היא מקורבת גם ליו"ר השלטון המקומי חיים ביבס המקורב לנתניהו, וכאמור מספקת ייעוץ משפטי למרכז לשלטון מקומי שהוא עומד בראשו.

גם ראש הממשלה נתניהו תמך בה תחילה לתפקיד מבקר המדינה אולם אחר כך – בין היתר בשל בקורת ציבורית – החליט להעדיף את מתניהו אנגלמן שמונה לבסוף לתפקיד. לאחר שלא מונתה לתפקיד המבקר ניפקה ליו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין חוות דעת שלפיה ניתן לבטל את החוק לפיזור הכנסת ה־21 שהתקבל ב־30 במאי 2019. בסופו של דבר, החוק לא בוטל.

גורמים פוליטיים בכנסת מעריכים שרוזנבוים צפויה לזכות בתמיכתו של חבר הוועדה ח"כ יעקב אשר מיהדות התורה, וייתכן אף מתמיכתו של עו"ד מימון טולדנו איש הליכוד, אולם כאמור היא תזדקק לתמיכתם של שני חברי ועדה נוספים.

מתמודד נוסף עשוי להיות עו"ד רז נזרי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. נזרי שוקל להתמודד על תפקיד היועץ המשפטי לכנסת, כמו גם על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה שאותו יפנה מנדלבליט בתחילת 2022.

בשנתיים האחרונות נזרי מכהן הן כמשנה היועמ"ש לניהול ולתפקידים מיוחדים והן כמשנה למשפט ציבורי חוקתי. הוא ידוע כמצדד בהקטנת הביקורת השיפוטית על הכנסת והממשלה. באחרונה היה שותף בצוות שדן בכתבי האישום נגד נתניהו ותמך בהסרת אישומי השוחד בתיקי 1000 ו־4000 ובסגירת תיק 2000.

בעבר היה חבר בצוות של משנים ליועץ המשפטי ולפרקליט המדינה. בצוות זה נזרי היה היחיד שתמך בהקמת גוף ביקורת על הפרקליטות, מתוך אמונה שמהלך כזה יוביל לחיזוק אמון הציבור במערכת.

במסגרת תפקידיו נזרי אחראי בין היתר על כלל הטיפול המשפטי בשלוש מערכות הבחירות האחרונות, ועל כלל הליווי המשפטי של משבר הקורונה.

מועמד נוסף עתיד להיות עו"ד ד"ר גור בליי (46) המשמש כיועץ המשפטי של ועדת החוקה. בליי שימש בעבר כעוזרו של אייל ינון, היועץ המשפטי הקודם של הכנסת והיה ממונה על ייצוג הכנסת בערכאות.