דעה
תמיכה בייצוא תוביל לצמיחה הנכספת
על כל עובד ישיר שמועסק בייצוא, נוצרות עוד 2.1 משרות במעגלים עקיפים; מצבו הנוכחי של המשק מחייב הגדלת המשאבים המיועדים לתמיכה בייצוא, בדגש על שיווק בינ"ל ופיתוח פלטפורמות דיגיטליות
גלי ההדף של השבר הכלכלי בעקבות מגיפת הקורונה ממשיכים להכות בחופי העולם ובעוצמה. רק לאחרונה התבשרנו, כי התמ"ג של ארה"ב צנח ב-33% ברבעון השני עקב הקורונה. אלה מספרים מדהימים. ארה"ב לא לבדה. הכלכלות המפותחות ובראשן בריטניה, צרפת ואיטליה מושכות את הצמיחה העולמית כלפי מטה.
עפ"י התחזית המעודכנת של הבנק העולמי, היקף הסחר העולמי בשנת 2020 צפוי לרדת השנה בשיעור חד של כ-13.4%, ירידה חדה מזו שנרשמה בהיקף הסחר העולמי בסוף מלחמת העולם השנייה (1945), אז ירד הסחר בכ-10.4%. כל זה משפיע כמובן גם על הכלכלה הישראלית, שהיא כלכלת מוטת יצוא ומושפעת מאוד ממה שקורה בשווקים העולמיים.
תרומת הייצוא למשק היא רבה ביותר. מעבר לתרומה הישירה של הכנסת מטבע זר - הוא גם מחולל תעסוקה. החברות הייצואניות נהנות מביקושים גדולים יותר מהעסקים המקומיים בגלל הפוטנציאל העסקי הגבוה שקיים בשוקי העולם. ביקושים אלה מעלים את הייצור והתפוקה ומחייבים את החברות הייצואניות להגדיל את הרכישות של חומרי גלם ושירותים שהן רוכשות מספקים מקומיים, בד בבד עם הגדלת היקף התעסוקה - אם באמצעות הוספת עובדים, או באמצעות מיקור-חוץ לקבלני משנה מקומיים.
צילום|: SHUTEERSTOCK
עפ"י ניתוח שערך מכון הייצוא, על כל עובד ישיר שמועסק ביצוא נוצרות עוד 2.1 משרות במעגלים עקיפים. נזכור גם שמרכיב ההייטק ביצוא הוא גבוה - כ-60% - והשכר של העוסקים בענפי הייצוא הוא גבוה בהתאמה. כתוצאה מכך הם מעלים את הביקושים לצריכה מקומית.
להיות תחרותיות ולייצר שירותים ומוצרים
זאת ועוד, עפ"י מחקרים של בנק ישראל, חברות יצוא הן חברות בעלות פריון גבוה יותר ביחס לחברות הפועלות בשוק המקומי. הדבר נובע מכך שהייצוא מחייב אותן להיות תחרותיות ולייצר שירותים ומוצרים עפ"י סטנדרטים עולמיים קשוחים ותקני איכות גבוהים. סך כל היתרונות הללו גורם לכך שעל כל 1 שקל תוצר ישיר שנוצר ביצוא נוצרים עוד 77 שקל תוצר במעגלים העקיפים במשק וכל גידול של מיליארד דולר יצוא תורם לצמיחה של כ-2.4 מיליארד שקל בתוצר ולתוספת או שמירה של כ-9,000 משרות במשק.
מה שנכון בימים כתיקונם תקף פי כמה וכמה בימי משבר. הייצוא הוא מנוע הצמיחה החשוב של המשק והתפיסה כאילו הביקושים הפנימיים יכולים לקזז את הירידה ביצוא היא שגויה. ישנם עסקים רבים שאינם יכולים להישען על השוק המקומי הקטן וחייבים להפנות משאבים לייצוא וזאת נוכח הפוטנציאל הקיים בשווקים הבינ"ל.
כאן גם המקום להעיר כי חלק ניכר מהייצוא הוא טכנולוגי, אך המותג "סטארט-אפ ניישן" נשחק ואנחנו נדרשים להמציא את עצמנו מחדש. המשמעות מבחינת מקבלי ההחלטות היא שעליהם לחשב מסלול מחדש ולהבטיח שהמדיניות הכלכלית תהיה מדייקת. המדינה משקיעה משאבים רבים וחשובים במחקר ופיתוח, אבל בד בבד חייבת להיות התייחסות והשקעה בשיווק, שכן ללא שיווק בינ"ל הפיתוחים הטכנולוגיים נותרים בלתי מוכרים.
לאור כל זאת, מתבקש לארגן בימים אלה תוכנית ממשלתית מקיפה לתמיכה ביצוא, שנועדה הן לסייע בשיקום חברות שנפגעו ממשבר הקורונה - בין היתר, כתוצאה מביטולי פרוייקטים בינ"ל, ביטולי הזמנות והפסדים שנגרמו להן - והן לאפשר לייצואנים להגדיל את מאמצי השיווק מול שווקים קיימים ולאתר שווקים חדשים.
תוכנית כזו חייבת לכלול אמצעים להמרצת הפעילות העסקית, תוך פיתוח כלים דיגיטליים המותאמים לעידן החדש שבו המרחב הווירטואלי מחליף את הפיזי.
אנו מציעים שהתוכנית תכלול צעדים קונקרטיים. למשל, הקמת "סיירת דיגיטלית", שתפקידה יהיה לקדם את הפתרונות הטכנולוגיים שמציעות החברות הישראליות. מדובר בגיבוש צוות מומחים מקצועי, שיפעל בחתך של קטיגוריות יצוא שונות ויחבר את החברות הישראליות לערוצי קידום מתאימים ברחבי העולם. מהלך נוסף הוא הקמת פלטפורמה לסחר בינ"ל של ישראל. פלטפורמה כזו תאפשר לכל עסק ישראלי להקים חנות אינטרנטית במחיר אפסי, אם תרצו מעין "עליבאבא של ישראל". מרכיב נוסף בתוכנית הוא העמקת הפיתוח העסקי ושיתופי פעולה באמצעות הנספחים הכלכליים והשגרירויות של ישראל בעולם.
אני מקווה שהממשלה תהיה קשובה לצרכים ולאינטרסים של הייצואנים הישראלים המתמודדים בימים אלה עם קשיים ניכרים ובחזית רחבה. בסופו של דבר, תמיכה ביצוא היא סיוע למשק כולו. אני קורא לכל מקבלי ההחלטות להעמיד את מרכיב הייצוא כמרכיב קריטי בתוכניות להוצאת ישראל מהמשבר הכלכלי.
אדיב ברוך הוא יו"ר מכון הייצוא
