ד"ר יקר: הרופאים מובילים את רשימת חריגות השכר

1,721 חריגות השכר אותרו אצל רופאים בשנה שעברה, כך עולה מדו"ח חריגות השכר למגזר הציבורי של הממונה על השכר קובי בר נתן בנוגע לפעילות יחידת האכיפה בשנתיים האחרונות שמתפרסם היום (ג').

כ-62% מהעובדים החורגים בדירוג רופאים מועסקים בקופת חולים כללית. במהלך השנה שעברה נשלח שימוע קיבוצי לרופאים בקופה זו. לאור זאת הוחלט לסווגם כחורגים לכאורה (כל החריגות שאותרו שבשנה החולפת והטיפול בהן טרם הסתיים). במקום השני במספר החריגות נמצאים עובדי מחקר (429).

לקריאת הדוח המלא לחצו כאן

קובי בר נתן צילום: באדיבות דוברות האוצר

בשנת 2018 נמצאו חריגות לכאורה בכ-10% מכלל הגופים המתוקצבים והנתמכים (75 גופים מתוך 785 גופים) בהשוואה ל-12% ב-2017.

מתוך כלל הגופים, 45 הן רשויות מקומיות 11 הן חברות הממשלתיות, 8 הם תאגידים, 7 הם גופים נתמכים במערכת ההשכלה הגבוהה ו-4 גופים במערכת הבריאות. הצד החיובי יחסית: "רק" ב-39% מגופים בהם נמצאו חריגות שכר מספר העובדים שקיבלו חריגות היה גבוה מחמישה.

מבין הגופים שאגף השכר מוצא אצלם חריגות באופן שיטתי שנה אחר שנה, ניתן למנות את אלתא תעשיות אלקטרוניות (חברת הבת של התעשיה האווירית) שבאופן עקבי מאז 2014 מתגלות אצלה חריגות שכר וכך גם רשות שדות התעופה.

מבין תיקי החקירה שהסתיים הטיפול שלהם במהלך 2019 נמצא כי עולה כי הוגש כתב תובענה נגד מנהל אגף משאבי אנוש במכללה אקדמית כנרת לאחר שאישר חריגות שכר עבור ראשי מחלקות במכללה תוך התעלמות מהנחיות הועדה לתכנון ותקצוב של המל"ג. במסגרת הסדר טיעון המנהל האגף ננזף ונפסל מלשמש בכל תפקיד במכללה במשך חמש שנים. עוד הוגש כתב תובענה נגד מנהל אגף משאבי אנוש בעיריית קריית מלאכי שאישר חריגות שכר לעצמו ולעובדים בכירים בעירייה למרות הנחיות מפורשות של משרד הפנים. אותו מנהל אגף פוטר מתפקידו ונאסר עליו מלשמש בכל תפקיד בעירייה למשך חצי שנה.

החיסכון מפעילות יחידת האכיפה ב-2019 עומד על 602 מיליון שקל

סך החיסכון כתוצאה מפעילות יחידת האכיפה בשנת 2019 עומד על סכום של כ־602 מיליון שקל (מתוכם 3.24 מיליון שקל הושבו לקופות הגופים ששילמו את חריגות השכר), וכ־578 מיליון שקל מהווים חיסכון עתידי של כחצי מיליארד שקל בעקבות טיפול בחריגות בתנאי שכרם והעסקתם של עובדי הסגל המינהלי באוניברסיטה בר אילן. בדצמבר שנה שעברה נחתם הסכם בין ועד העובדים, ההנהלה, ההסתדרות והאוצר המסדיר את החריגות וכתוצאה ממנו הופחת שכרם של עובדי הסגל המינהלי בכ-8.4 מיליון שקל ובמקביל העובדים יידרשו להשיב כ-11 מיליון שקל.

במקרה אחר ברשות הכבאות הארצית, במסגרת הסכם הושבו חריגות בהיקף של 2.3 מיליון שקל, והוסדרו התוספות הניתנות על פעילות שטח כך שיהיו שעתיות וכן תשלומים שונים בניגוד לחוק. סך הכל נחסכו במסגרת הסיכומים עם רשות הכבאות 57 מיליון שקל. בין העיריות שבמהלך השנה נעשו סיכומים לביטול חריגות שכר ניתן לציין את באר שבע, בת ים, אילת, אשדוד ופתח תקווה.

נתון מעניין שעולה מהדו"ח הוא כי מתוך 52 פסקי דין שנתנו על בית הדין מיום הקמת היחידה (שהראשון בהם ניתן ב-2011) 51 הסתיימו בהרשעה ורק אחד בזיכוי. מה שמעיד בין היתר על כך שבעוד שמחלוקות רבות בין האוצר לגופים הציבוריים השונים יכולות להיות שנויות במחלוקת, חריגות השכר שמאותרות אינן חוקיות באופן חד משמעי.

מניתוח שעשו באגף השכר הראו כיצד באופן תיאורטי עובד ותיק (עם פנסיה תקציבית שנהנה מחריגת שכר בגובה של 1,000 שקל בחודש) עלול מקופת המדינה יותר ממיליון שקל שלא כדין.

בר נתן ציין בדו"ח כי בשנה שעברה "הסתיים פיתוח מערכת 'אכיפה בזמן אמת', המתבססת על כלים אנליטיים ומודלים סטטיסטיים ומאתרת חריגות שכר באופן מיידי ובזמן אמת. המערכת מייצרת הרתעה אפקטיבית, המפחיתה את חריגות השכר, מקצרת באופן משמעותי את תקופת תשלום השכר החורג ואת משך הטיפול בחריגה. כתוצאה מכך, צבירת חריגות השכר פחותה יותר, והסכומים שעובד שקיבל תשלום חורג נדרש להשיב נמוכים יותר".