התחזית ל־1 בספטמבר: תלמידים ללא כיתה, מחנכים בלי הכשרה וארגון מורים לעומתי
משרד החינוך מבסס את פתיחת שנת הלימודים על שורה של הימורים: למשל, שהנגיף לא יתפרץ בגנים ובכיתות א'-ב', וגם שבכיתות ה'-ו' יצליחו ללמוד מרחוק. במקביל, הסתדרות המורים מציגה דרישה לא צודקת בשיא המשבר. כתבה שנייה בסדרה
ההחלטה על המתווה לפיו גני הילדים וכיתות א' ו־ב' ילמדו במלואן ולא מחולקות התקבלה למרבה ההפתעה בגלל אילוץ נדל"ני יותר מאשר אילוץ תקציבי. זאת, למרות שגם השיקול התקציבי לא מבוטל.
לכתבה הראשונה בסדרה - לחצו כאן
העלות של מעבר לקפסולות בכל שכבת גיל הוא 1.3 מיליארד שקל. החלוקה של כיתות ג'־ד' לקבוצות של עד 18 תלמידים עולה 2.6 מיליארד שקל. חלוקה של כיתות א'־ב' ושלוש שכבות גן היתה עולה עוד 6.5 מיליארד שקל. אבל השיקול המרכזי היה מצד אחד העובדה שהילדים הקטנים מדביקים ונדבקים פחות ומצד שני המחסור בחדרים בגנים ובבתי ספר. היה ברור שכדי שכיתות א'־ד' יוכלו ללמוד בבית הספר, כיתות א'־ב' חייבות ללמוד בשלמותן.
- גלנט הודיע: 6 בחינות בגרות בשנה"ל הקרובה, תשלומי ההורים יקוצצו באלפי שקלים
- ללמוד בחוף הים: חדרה מתכננת להפוך את העיר למתחם חינוך אחד גדול
- התחזית ל־1 בספטמבר: תקציבים על הנייר, נשירת תלמידים ועלייה בעבריינות
שר החינוך יואב גלנט ומזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד. מחלוקות עד הרגע האחרון צילום: נמרוד גליקמן
"בבתי הספר של החגים נדבקו רק 1.9% מהתלמידים בזמן שבשאר האוכלוסייה יש 8%", טוען שר החינוך יואב גלנט ומסביר שזו הסיבה שהצליח להעביר את ההחלטות על לימודים בגנים ובבתי הספר בכיתות מלאות עד כיתה ב'. '"נראה לי שעם גני הילדים יהיה בסדר", אומר יו"ר איגוד מנהלי מחלקות החינוך אבי קמינסקי. "אבל הוא עצמו מספר ש"אם מחר יכנסו גננות וסייעות לבידוד זו בעיה, כי אין כוח אדם מספיק. אני כל יום ב־6:00 בבוקר במתח האם כל הגנים יפתחו".
משבר הקורונה מבליט מאוד את החשיבות של מערכת החינוך דווקא בתפקידה כבייביסיטר לילדים של הורים עובדים. בנק ישראל מעריך כי העלות השבועית של השבתת מערכת החינוך עומדת על 2.6 מיליון שקל, כלומר 430 מיליון שקל ליום. אלא שמתוך הסכום הזה שני מיליארד שקל נובעים מגני הילדים ומעונות היום ו־600 מיליון שקל מהשבתת כיתות א'־ג'. אלה הגילאים שחשובים למשק. הלמידה מרחוק כמעט לא רלבנטית לגילאים אלה. ובכל מקרה, גם אם הם היו מסוגלים ללמוד יום שלם מרחוק, זה לא היה משחרר את ההורים לעבוד.
בין כיתה מלאה למסעדה מלאה
רק בחצי השני של ספטמבר נדע האם פתיחת גני הילדים וכיתות א'־ב' בכיתות מלאות הביאה לפריצת גל שלישי של קורונה. מה שברור הוא שפתיחת הגנים ואולי כיתות א' בלי חלוקה לקפסולות הא נושא שמעסיק מאוד את הציבור, את המורים והגננות אבל גם את ההורים. כך עולה מהליך התייעצות עם הציבור שקיימה ועדת החינוך של הכנסת בראשות ח"כ רם שפע מכחול לבן באמצעות חברת "תובנות".
48% מהמשיבים בחרו לעסוק בנושא זה עד הישיבה שבה הוצגו המסקנות, במיוחד בהתייחס לגנים ולמעונות. סמדר גולן, מנהלת גן חובה כתבה ש"מנצלים את אהבתנו לילדים ולמקצוע. הילד בא במגע עם באי הבית שנמצאים בבידוד ואחר כך נשלח לגן ויוצר שרשרת הדבקה".
השאיפה לקבוצות קטנות לא התייחסה רק לתחום היגיינה. היתה גם התרפקות על התקופה הקצרה של הלימודים בקפסולות במהלך היציאה מהסגר, שבה ניתן יחס יותר אישי לילדים. שרון, גננת ואמא, כתבה: "אני כאמא לילדה בכיתה א' ראיתי שאפשר ליצור אווירה וללמוד יותר טוב. צריך לקחת את הטוב שבקורונה ולצמצם גנים וכיתות". בפועל כמובן אין מבנים מתאימים.
רעייתו של מנכ"ל קרן אייסף לסיוע לסטודנטים מהפריפריה תומר סמרקנדי היא מורה והוא זועם במיוחד. "אנחנו לא מרשים אוטובוסים מלאים ומסעדות מלאות. אני לא מצליח להבין מה ההבדל בין כיתה מלאה למסעדה מלאה. קטסטרופות הולכות ונבנות. המורה גם בן אדם. צריך לשמור שלא ידבק".
גם בהסתדרות המורים סבורים שצריך קפסולות בגנים. "300 גננות נדבקו", מציינים שם. כך שבעצם פתיחת גני הילדם והכיתות הנמוכות בלי קפסולות היא סוג של הימור. אם זה ילך, מדי פעם ישלחו תלמידים של גן לבידוד. אם תהיה הדבקה המונית ונדרדר לסגרים, הנזק למשק יהיה גדול בהרבה מהעלות של החלוקה לקפסולות.
משרד החינוך מזגזג
משרד החינוך, כדרכו במשבר הקורנה, זגזג והציג שני מתווים סותרים לפתיחת שנת הלימודים. הראשון שהוצג בראשית יולי כלל מעבר גמיש בין שלושה מצבים. רק בקיצוני שבהם היו אמורים גני הילדים לעבור ללימודים בקפסולות. בסוף יולי הוא הציג מתווה אחר שלפיו בגני הילדים ובכיתות א'־ב' ילמדו בכיתות המלאות ואילו כיתות ג' ו־ד' בקפסולות. שר החינוך יואב גלנט הדגיש שלא ניתן יהיה לעבור באמצע השנה ללימודים בקפסולות בגלל הצורך בתוספת כוח אדם גדולה מאוד ובתוספת מתקנים. כלומר היבט נוסף של ההימור הוא שבמקרה סגר האלטרנטיבה תהיה או מעבר ללימודים לסירוגין שלא משחררת את ההורים לעבודה או סגירה מוחלטת.
תומך נלהב במתווה הכיתות המלאות הוא יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, מהחזקים באנשי הליכוד, שהפך לשחקן מרכזי מאוד בנושא הקורונה. לאורך כל הסגר הוא תמך בשחרור מהיר של המגבלות על מערכת החינוך. ביבס מבהיר שאם זה היה תלוי בו גם כיתות ה' היו לומדות בכיתות הרגילות. סמנכ"לית חינוך, רווחה וחברה של המרכז לשלטון מקומי מיכל מנקס אומרת שההצעה לחלק את הגנים לקפסולות התבססה על העברת חצי מהילדים לכיתות בבתי הספר התיכוניים. "זה היה משהו לא הגיוני ולא יעיל. זה היה עולה הון עתק גם בהלוך וגם בחזור. אני שמחה שמשרד החינוך קיבל את עמדת השלטון המקומי נגד הפיצול".
אחראית תחום בריאות התלמיד במשרד הבריאות יפית יצחקי סיפרה לפני שבועיים בישיבת ועדת החינוך של הכנסת שהשאיפה של המשרד היתה שהלימודים בבתי הספר יעשו כולם בקפסולות. אבל אנשי משרד הבריאות לדבריה הבינו הבנו שכדי לאפשר ליותר תלמידים ללמוד, חיוני שא' ו־ב' ילמדו בכיתות מלאות.
כיתות ה'־ו' עלולות לאבד שנה
תלמידי כיתות ה'־י"ב אמורים כולם להגיע לפחות יומיים בשבוע לבית הספר מתוך שישה. משרד החינוך הנחה להשתדל שכיתות ה'־ו' יגיעו יותר. בפועל כיתוב ג'־ד' שמפוצלות לשתי קבוצות ישתמשו בחדרים של כיתות ה'־ו'. המשמעות היא שלבתי הספר יש בעיה למצוא חדרים אפילו ליומיים בשבוע. הם יצטרכו להסב לשם כך את כל המעבדות, אולמות ההתעמלות והמרחבים הציבוריים וכנראה גם להיעזר בחדרים במבני ציבור דוגמת מתנ"סים.
"לילדי ה'־ו' אין מענה במתווה הזה אומר יו"ר הנהגת ההורים הארצית מירום שיף. "מצפים שהם ישבו בבית ארבעה ימים בשבוע במשך שנה שלמה. כל הפתרונות מרחוק הם לא פתרונות אמיתיים, בטוח לא לילדים בני 10־11. זה הולך להיות אסון כבד. זה דבר שאי אפשר לקבל".
את האתגר הלוגיסטי העיקרי עכשיו יוצרות כיתות ג'־ד' שכן הן יחולקו לקפסולות כי הילדים שלהן נחשבים יותר מדבקים. עכשיו משרד החינוך והרשויות המקומיות צריכים לגייס ולהכשיר תוך פחות מחודש 13 אלף עובדים, משרד החינוך צריך לגייס 6,500 מורים והרשויות 6,500 עוזרי הוראה. המקור יכול להיות הרחבת משרות חלקיות של מורים, מורים שפרשו, אקדמאים בעלי תעודת הוראה, מדריכים ומורות חיילות. הבעיה היא שמדובר במשרות זמניות רק לתקופת הקורונה, אבל סביר להניח שמובטלים רבים לא יכולים להרשות לעצמם להיות בררנים. בכל מקרה, את איכות כוח האדם בהוראה המהלך הזה לא ישפר.
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד מתנגדת בחריפות להכנסת מורים ללא הכשרה. אחד הפתרונות האפשריים לדעתה הוא הפחתת מספר שעות הלימוד והתמקדות במקצועות הליבה. הצעה מרחיקת לכת עוד יותר מעלה חוקר החינוך נחום בלס. היא מבוססת על העובדה המפתיעה שמספר שעות החובה בישראל - דווקא בגילאים הצעירים - גבוה בהרבה מהממוצע בארצות OECD והאיחוד האירופי, ובמיוחד לעומת הארצות שלתלמידיהן יש הישגים גבוהים. הוא מציע במקום לחלק את התלמידים לקפסולות להפחית את מספר התלמידים בכיתה ל־26 תלמידים על ידי הפחתת מספר השעות לכל כיתה.
כמו תמיד סביר שהשאלה אם תהיה שביתה בתחילת שנת הלימודים לא תיפתר לפני הרגע האחרון. דרישה אחת של המורים היא שיחתמו איתם שני ההסכמים שאליהם הגיעו לקראת שנת הלימודים הקודמת. סביר שאת זה אפשר יהיה לסדר.
אבל דרישה אחרת של המזכ"לית יפה בן דוד הרבה יותר קשה. היא דורשת שיוכרו ימי מחלה של מורים בסיכון. היום מורים שנעדרים אינם מקבלים שכר. "המורים בכיתות א'־ב' והגננות בגני הילדים מאוד חוששים להגיע", אומרת בן דוד.
גלנט אומר בעניין הזה שמורים שמלמדים בקפסולות, ממילא בסיכון מופחת. "מי שבכיתה יותר צפופה נשתדל למצוא פתרונות שכוללים מרחק ומיגון מתאים".
