חופש ביטוי? יועצי תקשורת של גופים ממשלתיים נדרשים לא להשמיע ביקורת

היכן עובר הגבול בין הוראה סבירה להסדרת העסקת ספק חיצוני על ידי המדינה להגבלה בוטה של חופש הביטוי? יועצי תקשורת שמבקשים להתקשר עם משרדי הממשלה או רשויות ממשלתיות נדרשים לחתום על סעיף האוסר עליהם ועל עובדיהם להעביר כל ביקורת פומבית לא רק על היחידה, הרשות או המשרד ששכר אותם אלא באופן כללי על הממשלה, משרדיה השונים ומדיניותם. הסעיף חל על כלל העובדים במשרדי הייעוץ, ואפילו אם אלה אינם מטפלים בתיקים הרלוונטיים.

סעיף כה גורף, כוללני ודרקוני מעורר שאלות בכל הנוגע להגבלה על זכות יסוד כמו חופש הביטוי והדעה, במיוחד בימים סוערים אלה של מחאה חברתית. האם הגיוני, למשל, שיועץ חיצוני לרכבת ישראל או לרשות הכבאות לא יוכל להתבטא פומבית כאזרח, לגבי התנהלות הממשלה והעומד בראשה בסוגיות הקשורות למשבר הקורונה, או לחילופין לבקר את מדיניות משרד החינוך כלפי אורך המכנסיים הנדרש מילדות בבתי הספר? והאם הגיוני שהאיסור יחול גם על הזוטר בעובדי המשרד?

הפגנה בבלפור. גם העובד הזוטר ביותר מחויב להמנע מביקורת פומבית צילום: אלכס גמבורג

לא מדובר בהוראה חדשה, אלא סעיף שנמצא עמוק בתוך מסמך הנחיות של אגף החשב הכללי במשרד האוצר, שהוא הגוף האחראי לכתיבה ולפרסום תקנון כספים ומשק של מדינת ישראל, הוראות התכ"מ. בשנת 2012 בעקבות דו"ח מבקר המדינה וביקורת ציבורית על ניגודי העניינים של יועצי התקשורת החיצוניים הנשכרים על ידי משרדי הממשלה הוחלט להסדיר את התחום הפרוץ. אגף החשכ"ל באוצר ניסח אז הוראות נוהל חדש להעסקת יועצי תקשורת חיצוניים במשרדי הממשלה. זאת לאור אופי עבודתם, שפעמים רבות חושף אותם למידע ציבורי רגיש, אף שהם עובדים באופן שוטף עם גופים במגזר הפרטי.

בהמשך לכך בשנת 2016 פרסמה החשכ"לית דאז, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, מסמך נוסף ובו הוראות מחייבות בנוגע להתקשרות עם יועצי תקשורת חיצוניים. במסמך זה נכלל גם סעיף עליו מחויבים היועצים לחתום: "אנו מתחייבים כי בתקופת מתן השירותים תמנע החברה ו/או בעליה ו/או מנהליה ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה מלבקר בפומבי (במסיבת עיתונאים, בראיון עיתונאי, בנאום במקום פומבי, בשידור, או בכל דרך פומבית אחרת) את הממשלה, משרדי הממשלה ומדיניותם". גרסה חדשה למסמך פורסמה על ידי סגן החשכ"ל יובל רז ביולי 2019, וכללה את אותו סעיף בדיוק.

"חתמתי תחת מחאה"

משיחות של "כלכליסט" עם יועצי תקשורת עולה כי חלקם כלל לא שמו לב לסעיף הזה כאשר חתמו על הסכמי ההתקשרות עם המדינה. לאחרים הסעיף לא הפריע כי הם, לדבריהם, אינם נוהגים להתבטא נגד הממשלה שמספקת להם עבודה. יועצים אחרים התנגדו למהות הסעיף, אך חתמו בלית ברירה. אחד מהם הוא דובר צה"ל לשעבר, אבי בניהו, כיום הבעלים והמנכ"ל של "בניהו ייעוץ ואסטרטגיה", שנדרש לכך עם תחילת עבודתו בייעוץ לאחת מיחידות הסמך של משרד ממשלתי. "להפתעתי נתקלתי בסעיף המוזר הזה באחד המכרזים של המדינה. קראתי שוב ושוב ושפשפתי עיני בתדהמה", אמר בניהו ל"כלכליסט".

ליאור חורב. ביקר את ראש הממשלה ושילם את המחיר

"לדעתי, הסעיף הזה לא חוקי ולא יעמוד במבחן בג"ץ. לכן סירבתי לחתום עליו. שוחחתי עם בכירים בפרקליטות המדינה שהסכימו איתי והבטיחו לתקן, וחתמתי תחת מחאה. לא יעלה על הדעת שהמדינה תשלול לחלוטין מיועץ או ספק את חופש הביטוי או הבעת הדעה בכל נושא שהוא. אני מקווה שהסעיף הצפון קוראני הזה יבוטל בהקדם".

במנגנון הממשלתי יש מי שאומר כי הסעיף המדובר בא למנוע מצבים דוגמת הציוצים שצייץ בעבר בטוויטר היועץ האסטרטגי ליאור חורב שבעת שנתן שרותי ייעוץ תקשורתי למשטרת ישראל, תקף ברשתות החברתיות את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנחקר באותה עת על ידי המשטרה, ואת מדיניות הממשלה ושריה בנושאים שונים. בעקבות התבטאויות אלה נאלץ אז חורב לסיים את ההתקשרות עם המשטרה, תוך כדי שהיועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים קבע בחוות דעת שחורב הפר לכאורה את החוזה עליו חתם עם המשטרה, שכלל את סעיף ההגבלה המדובר.

"היה צריך פה פטיש 5 קילו"

לדברי גורם ממשלתי שהיה מעורב בנושא, תחום העסקת יועצים חיצוניים במשרדי הממשלה הוא בעייתי ועל כן "היה צריך פה פטיש 5 קילו". "יש סיבה להגבלה הזו כחלק מהסדרת כל נושא ההתקשרות עם יועצי תקשורת חיצוניים שהוא מלכתחילה בעייתי עם כל ניגודי העניינים שיש להם עם לקוחות פרטיים. כאשר נוסחו ההוראות, הרציונל היה לא לאפשר, למשל, ליועצים חיצוניים למשרד מסויים, לעשות לובי נגד משרד אחר. הרי לא ייתכן שיועץ תקשורת שרוצה לעבוד עם מדינת ישראל ביד אחת יבקר אותה בפומבי ביד השנייה".

בניהו. "מקווה שהסעיף הצפון קוריאני יבוטל בהקדם" צילום: שאול גולן

עם זאת, לדברי הגורם, "ייתכן והסעיף מנוסח באופן מוגזם ויש צורך, למשל, לקבוע שתהיה ועדת חריגים שתאפשר ליועץ להתבטא בנושאים שונים שבוערים בו ושאינם קשורים לתחום ולמשרד אשר לו הוא נותן את הייעוץ".

גורם בכיר במשרד המשפטים אמר ל"כלכליסט" כי נראה שמדובר ב"סעיף מוזר, איסור גורף וכוללני". בינתיים, הן במשרד המשפטים והן במשרד האוצר סירבו להתייחס לשאלות "כלכליסט" בנושא, תוך שכל אחד מהם מפנה למשרד השני.