הזרמות הכספים מכבידות על השווקים

כמרבית הילדים התעניינתי בעולם החי והצומח, ובמיוחד בעצים. יותר מכל, הסעירו את דמיוני עצי הסקויה הענקיים. כמעט 40 שנה חלפו עד שהגעתי לחזות בהם במו עיני. טיסה לצידו השני של העולם (מערב ארה"ב) ונסיעה לא טריוויאלית של שש שעות, הביאה אותנו לפארק הלאומי סקויה. לא אלאה אתכם בהתרגשות הילדותית שאחזה בי כשהתבוננתי בפלא: האורגניזמים הגדולים ביותר בעולם. כל מילה מיותרת. למחרת רצינו לטייל בשמורת קינגס קניון הסמוכה, אך שריפה עיכבה את כניסתנו, מעציב במיוחד כשמטרת הביקור היא צפייה בעצים.

צילום: רויטרס

שוק החוב דומה ליער. משברים מגיעים מדי פעם ושורפים את העצים, מאפשרים לחזקים לשרוד ולשגשג. השריפה היא היד הנעלמה של השוק. ככל הנראה, השיטה הקפיטליסטית פועלת גם ביערות הסקויה: עצים אלו מסוגלים להתרבות ולשגשג רק אחרי שריפות, ומזה עשרות שנים לא מכבים שומרי הטבע את שריפות היער. ללא שריפות, אין לעצים הענקיים סיכוי לשרוד.

בדומה לכך, הזרמות הכספים האחרונות מציפות את השווקים ומכבות את הגיצים. התוצאה היא הרבה עצים קטנים וחלשים שנותרים ביער ומכבידים עליו מלהתפתח.

לא מעט חברות, יש המכנים אותן "זומבים", נותרות כשריד לפעילות זו - ולנו, כמשקיעים, יש בעיה כפולה. ראשית בזיהוי החברות הללו, שחלקן עשויות להדמות לעצים נאים בפני עצמן (אם כי חלולים); ושנית להתמודד עם התוצאה הישירה של הזרמות כספים אלו: הפיכת השוק החופשי לשוק מלאכותי. התמחור לסיכון מעוות והפיצוי לסיכון (המרווח) מצומצם.

כך, למרות שאנו נמצאים בהיקף פשיטות רגל דומה למשבר הקודם ב-2009-2008, מרווחי האשראי כבר כמעט חזרו למקומם טרום המשבר, הריבית האבסולוטית נמוכה אף יותר ונמצאת ברמה הנמוכה ביותר ההיסטורית. מנגד, במבט לעתיד, יהיה זה ילדותי להתעלם משחקן כה חשוב בשוק (הבנקים המרכזיים).

במילים אחרות, קשה לעמוד מנגד ולהתעלם מהחשיבות של הזרמות כספים, בייחוד בעתות משבר, כך שהבחירה קשה. יחד עם זאת, צריך לזכור שלא בטוח שעוד כ-40 שנה יהיו יערות מרשימים לבקר בהם. בינתיים נהנה מהעצים שניצלו מהשריפה, אך בזהירות המתבקשת, ונזכור שהשריפה הבאה תהיה עוצמתית בהרבה.  

המחבר, גיא פישר צילום: באדיבות מגדל

אז לאן נמשיך מכאן? למטיילים בפסגות הגבוהות נגלים עצים, חלקם עלובים למראה בהשוואה לסקויות. קל להתעלם מיערות בני מאות שנים אלו, העצים עצמם עומדים בפגעי מזג האוויר ובתנאי אקלים קשים. נכון ששיעור השרידות של עץ בודד אינו גבוה, אבל החורש שורד בתנאים הקשים ביותר. בדומה להם, קיימים חלקים בשוק שאינם נהנים מאור הזרקורים ומהזרמות משמעותיות והם נתפסים כמסוכנים. לתפיסתנו, רכיב התשואה לסיכון היחסי שלהם השתפר פלאים ועתיד להיות אטרקטיבי בהרבה גם בשנים הקרובות.

ככלל, ההשקעות המוגדרות כאלטרנטיביות (מחוץ למיינסטרים) עתידות למלא באופן הולך וגובר את מקומן של ההשקעות המסורתיות, הן בשל הירידה הצפויה בתשואה האבסולוטית בהשקעות המוכרות ויותר מכך בשל הירידה היחסית בתשואה מותאמת הסיכון בהשקעות אלה באופן כללי. העולם שלאחר משבר הקורונה יהיה תחת צל סיכוני העל (אינפלציה משמעותית, חוסר שקט חברתי, אובדן אמון בסדרים ישנים או שינויי פרדיגמה כלכלית גורפת). במידה והסיכונים הללו לא ישתלטו על הנוף, צפוי דגש על תשואה מותאמת סיכון באופן מחודד מהעבר.

גם הגדרת הסיכון משתנה. אסור לנו "להתעצל" ולקחת את הסיכון כפי שהוא משתקף מהשוק, שכן התפיסה כי "השוק יודע לתמחר באופן מיטבי" אינה נכונה עוד. השווקים עברו disruption משמעותי, ולכן עלינו לחתור לניתוח עצמאי של הסיכון. מי שלא ינקוט במדיניות מעמיקה, זהירה ואף חשדנית מתעלם מהבעיה המשמעותית ביותר של שוק ה-PC (POST COVID), בו השקעות אלטרנטיביות שמחוץ למעגל הטבעי של ההשקעות נותנות את הטון בהיבט התגמול על הסיכון.

גיא פישר הוא מנהל חטיבת ההשקעות במגדל ביטוח