אחת מכל שלוש עמותות בישראל הקפיאה פעילות, וזו רק ההתחלה של השפעת הקורונה

הפגיעה הגדולה בתרומות מיהודי ארצות הברית לעמותות בישראל עוד לא הגיעה. זאת, למרות שהתמ"ג האמריקאי צנח בשליש בין הרבעון הראשון והשני של השנה, הירידה הגדולה ביותר מאז שהחלה המדידה ב־1947.

מנכ"לית ארגון הגג של המגזר השלישי "מנהיגות אזרחית" ליאור פינקל פרל צופה שהיא תגיע רק בשנה הבאה. להערכה הזו תורמת בין היתר הידיעה שהמשבר הכלכלי העולמי הגדול ב־2008 הביא לפגיעה קשה בתרומות דווקא ב־2009.

מכה אנושה למגזר השלישי

"אנחנו לא רואים בינתיים ביטולים גדולים של מענקים. את הפגיעה המשמעותית נרגיש בשנה הבאה", אומרת גם ראשת המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה של האוניברסיטה העברית פרופ' מיכל אלמוג־בר. היא צופה שהמשבר ב־2021 יהיה חמור מזה של 2009.

בינתיים מי שגורם את עיקר הנזק לעמותות זו הממשלה שלא הזרימה להן כמעט כל סיוע. נפגעות גם עמותות שמוכרות שירותי טיפול, שרבים מהם קשה לבצע בזמן הקורונה. כמובן גם התרומות ממשקי בית בישראל פחתו מאוד בגלל המשבר הכלכלי. "אנשים שנפגעו ממשבר הקורונה דבר ראשון הפסיקו זה את התרומות", אומר פינקל פרל.

סקר שערכה "מנהיגות אזרחית" ביולי ותוצאותיו מתפרסמות בלעדית ב"כלכליסט" מגלה שכשליש (33%) מהעמותות הקפיאו פעילות. פינקל פרל מציינת שבינתיים רק כמה עשרות עמותות הגישו בקשה לפרוק אבל לדבריה הפסקת פעילות היא שלב אחד לפני.

40% מהארגונים מדווחים על פגיעה משמעותית בהכנסות. 33% פיטרו עובדים. 60% הוציאו עובדים לחל"ת. אלמוג בר מזכירה שהמשמעות של עמותות שמפסיקות או מצמצמות את פעילותן היא לעיתים קרובות פגיעה באוכלוסיות מוחלשות שבהן הן מטפלות.

המגזר השלישי היווה ב־2018 5.4% מהתמ"ג ומספר המשרות בו עמד על כ־520 אלף. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הכנסותיו עמדו באותה שנה על 163 מיליארד שקל, מהם 50% מהממשלה והרשויות המקומיות, 35% מהכנסות עצמיות ו־15% מתרומות. 8% מהתרומות, שהם 13 מיליארד שקל, הגיעו מחו"ל ו־11 מיליון שקל מהארץ. התרומות מיהדות צפון אמריקה מהוות יותר מ־80% מהתרומות מחו"ל, כלומר כ־10 מיליארד שקל.

"אנחנו בצרה מאוד גדולה"

עמותת עלם המסייעת לנוער וצעירים במצבי סיכון, מטפלת ב־21 אלף בני נוער בשנה, מפעילה 280 עובדים ו־2,000 מתנדבים, בפריסה גיאוגרפית כלל ארצית.

"אנחנו בצרה מאוד גדולה", אומרת ענבל דורקרבל המנכ"לית. "הפילנתרופיה ירדה בצורה משמעותית. כל עמותה בסדר גודל שלנו מפעילה קמפיינים לגיוס כספים, אבל בגלל הקורונה אי אפשר לערוך אירועי התרמה, ויש ירידה דרמטית בתרומות".

פעילות של עמותת נא לגעת. "אנחנו בגירעון והפסדים כבדים" צילום: צביקה טישלר

לדבריה, "המדינה לא נכנסת במקום הזה. מדברים שיהיה סיוע אבל דה־פקטו אין. גם עמותות שמצליחות כרגע לשרוד, לא יצליחו לעבור את השנה הבאה. אם אני אצטרך לסגור ב־1 בינואר שירותים שונים, אז לא תהיה רכזת בשטח להגיע לנערה רגע לפני שהיא מבצעת ניסיון אבדני, וגם זה היה לנו בשבוע שעבר. המגזר החברתי מספק היום שירותים אקוטיים לאוכלוסיות הכי שקופות שיש, וכל זה בזמן שהמצוקה הרבה יותר קיצונית".

מה מצב האוכלוסייה לה אתם מסייעים?

"מדאיג. מצב בני הנוער בסיכון לפני תקופת הקורונה היה רע, ועכשיו מצבו הרבה הרבה יותר גרוע, הצגנו נתונים לשר הרווחה שמשווים בין מרץ אפריל מאי השנה מול 2019, המספרים מזעזעים, ואנחנו רואים את זה גם בשטח. יש תופעות קיצוניות: עליה של 70% אלימות פיזית ומילולית, כפול דיווחים על אלימות מינית, פי ארבעה דיווחים על דיכאון, חרדה ומצבים נפשיים קשים. זה היה אז, בגל הראשון, ובקיץ עכשיו המצב יותר ויותר גרוע. תהיה נשירה מבתי ספר בשביל לעזור בכלכלת המשפחה. יש בריחות, נסיונות אבדניים, את הכל אנחנו פוגשים ביתר שאת, ובמצבים הרבה יותר מורכבים".

גם בעמותת נא לגעת - מרכז תרבות יוצר לאנשים בעלי מגבלה חושית, עיוורון, חירשות או שניהם, המפעיל כמה מרכזים - מדווחים על פגיעה קשה בפעילות.

"2019 היתה פעילות שיא שלנו מבחינת היקפי פעילות, גם במרכז עצמו וגם בסדנאות והצגות בכל הארץ. במרץ נאלצנו לסגור הכל", אומר המנכ"ל אורן יצחקי. ביולי התחלנו לפתוח תחת ההנחיות, אבל היקף הפעילות ירד ב־50%, אנחנו צופים גירעון והפסדים כבדים. קיבלנו מענק מרשות המיסים – 60% מקדמה ממה שהצהרנו, וממתינים לקבלת הפער".

מה מצב האוכלוסייה עימה אתם עובדים?

"אנחנו מקור פרנסה היחיד לעיוורים ולחרשים בתחום התרבות. לאנשים שעובדים אצלינו אין אלטרנטיבה אחרת. אם שחקן אחר יכול ללכת לעבוד בסופר, השחקנים שלנו לא. אבל כרגע גם לי אין מספיק פעילות לתת להם. גם בפעילויות שעובדות: אני מעסיק 10 אנשים במקום 70. כשהיתה הצהרה שהתיאטרון יפתח, התחלנו לקלוט אנשים לעשות חזרות, תהליך החזרות שלנו הוא מאוד ארוך וסיזיפי. ואז הוצאנו לחל"ת שוב פעם. תאריך היעד כרגע הוא אחרי החגים, כלומר שיש לנו אנשים שמעל לחצי שנה ישבו בהוסטלים, בבתים עם ההורים, בלי אפשרות לעבוד. המוצא האחרון שלנו זה פיטורין של אנשים, אנחנו לא שם, אבל זו אופציה קיימת אם לא נצליח להשתקם".

פילנתרופים מתחילים לחשוב מחדש

פינקל פרל מזכירה ששנת 2020 היתה מלכתחילה שנה גרועה במיוחד לעמותות בגלל היעדר תקציב מאושר, דבר שהקטין בהרבה את תמיכות הממשלה. כתוצאה מכך הן נכנסו למשבר הקורונה במצב גרוע במיוחד.

סמנכ"לית הקרן החדשה לישראל שירה בן ששון מציינת ששנת 2020 היתה צפויה מראש להיות שנה חלשה בתרומות בגלל שעשירים יהודים רבים מפנים חלק משמעותי מהתרומות שלהם למערכת הבחירות בארצות הברית. היא מציינת שהקרן ביקשה מהתורמים הגדולים להקדים תרומות השנה והפגיעה היא בעיקר בתרומות קטנות ובינוניות. "המזל הוא שיש לנו תורמים נאמנים כבר עשרות שנים".

בניגוד לממשלה חלק מהתורמים דווקא התגלו בתחילת המשבר כמשענת יציבה. יו"ר פורום הקרנות בישראל אבי בוך מספר ש־70 קרנות ותורמים גדולים הוציאו באפריל מכתב לארגונים החברתיים, בו הבהירו שיעמדו בכל ההתחייבויות וגם ינסו להקדים תשלומים. קרנות מהארץ ומחו"ל גייסו סיוע חרום מהיר של 300 מיליון שקל לבתי חולים ארוחות לקשישים ועוד. "היינו האצבע בסכר", הוא אומר.

אבל "לקראת השנה הבאה פילנתרופים מתחילים חשיבה מחדש כי הרבה מהם נפגעו מהמשבר", אומרת פינקל פרל. צמצום משמעותי בתרומות צפוי אצל עשירים שמתפרנסים מתחומים כמו תיירות או נדל"ן שנפגעו מאוד. אלמוג בר מציינת שתורמים בארצות הברית וביחוד הפדרציות (הקהילות היהודיות) עומדים לראשונה בפני משבר שפגע באזור המגורים שלהם וגם בקהילות היהודיות שם, והם ויעבירו חלק גדול מהכספים למטרות אלו. "ישראל נדחקת אצלן למקום השלישי והרביעי". היא מזכירה גם שהדור הצעיר של יהודי ארצות הברית נחשב פחות מחובר לישראל וגם מנוכר למדיניות שלה. המשבר עלול לתת לו סיבה להעביר חלק מהתרומות שלו למטרות אחרות. עוד גורם לפגיעה בתרומות, מציינת אלמוג בר, הוא חוסר היכולת לנסוע אל התורמים ושלהם לבוא לישראל.

אך הבעיה הגדולה של העמותות בשלב הזה היא לא התורמים אלא הממשלה. כבר במרץ הבטיחה הממשלה לעמותות סיוע של 200 מיליון שקל. כזכור חשף "כלכליסט" בחודש שעבר שבפועל חולקו רק 4 מיליון. היו לכך שתי סיבות. אחת מהן היא הקריטריונים הנוקשים והשנייה שקרן משותפת לממשלה ולג'וינט שהממשלה העבירה לה 40 מיליון שקל, עדין לא החלה לחלק כספים.

מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר חשפה בישיבת ועדת הכספים ביום שני השבוע, לתדהמת החברים לאן נעלמו הכספים. הם הועברו לסיוע לספורט ולתרבות. לדרישת חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' מהאיחוד הלאומי וינון אזולאי מש"ס הוקמה קרן חדשה של מאה מיליון שקל. הובטח שמנהיגות אזרחית תהיה מעורבת בקביעת הקריטריונים אז פינקל פרל מקווה שהפעם הכסף באמת יגיע לעמותות.

מנכ"לית משרד האוצר קרן טרנר. חשפה כי כספים שיועדו לעמותות הועברו לסיוע לתרבות ולספורט צילום: דנה קופל

"פגיעה ישירה בחיילים משוחררים"

את הפגיעה חשה בעוצמה עמותת נגישות ישראל שממוקדת בנושא נגישות לכל סוגי המוגבלויות, בכל תחומי החיים, בכל הגילים, בכל המגזרים. אחרי צמצומים בעקבות הקורונה מעסיקה העמותה 40 עובדים ו־100 מתנדבים. כשיו"ר ומייסד העמותה יובל וגנר מתבקש לתאר את המצב הוא אומר: "שורדים, זה סוג של פצצה. ושינוי טוטאלי ביכולת להמשיך לעבוד".

לדבריו, יש כעת דגשים חדשים לגמרי. יש פעילויות שנעצרו, למשל הדרכות בבתי ספר למודעות לקבלת השונה. "היינו צריכים להוציא עובדים לחל"ת, שזה קשה, ויש עדיין תחומים שלא מייצרים מספיק פעילות שתצדיק את עצמה מבחינה כלכלית. התרומות פשוט נפסקו. נכון שיש יוצאים מהכלל, קרנות שבכל זאת בתקופה הזו קיימות, אבל בגדול תרומות עסקיות נעצרו. וזה דווקא בתקופה שבה העמותות עושות דברים קריטיים. זו שעת המבחן של העמותות, אף אחד לא עושה את זה. הממשלה מתעסקת בדברים אחרים לגמרי. אז נכון שיש חברות עסקיות בצרות, אבל לא כולן, זה לא המצב, יש חברות שמרוויחות. בתקופה הזו שכולם מתמודדים עם יותר קשיים ואתגרים, לאנשים עם מוגבלות קשה שבעתיים. הפערים החברתים שיווצרו אם לא נקדם את הנגישות הם מטורפים. אנחנו עובדים 24 שעות ביממה, סביב השעון, העיקר לאפשר לאנשים להמשיך לחיות בא-נורמאליות שנמצאים בה, וזו משימה מורכבת".

מה מצב האוכלוסיה בה אתם מטפלים?

"אנשים עם מוגבלות נמצאים במצב סיכון. המצב מאוד קשה ויש אתגרים. בתחילת הסגר הם ממש היו באיום קיומי: איך מקבלים אוכל, תרופות, טיפולים דחופים, ציוד רפואי. לא היתה היערכות. ממצב שבו דברים בו הנגישות היתה במודעות, גם אם לא בצורה מושלמת, הלכנו 20 שנה אחורה. כלום לא נגיש. מערכת החינוך לדוגמא, עשתה מאמצים רבים לאורך השנים להגברת הנגישות. אבל הזום לא נגיש לילדים כבדי שמיעה. במקום להדריך למודעות על חשיבות הנגישות, הדרכנו מורים איך ללמד ילד עם מוגבלות שמיעה, או דיברנו עם מערכת הבריאות איך מטפלים כעת ובודקים מרחוק אדם עם מוגבלות. אפילו העולם הקמעונאי, שלכאורה כעת מגיע עד הבית ולא דורש יציאה, לא תמיד נגיש ברמת אתרי האינטרנט. יש עכשיו תהליך ממשלתי נרחב לשיפור תהליכים דיגיטליים, וחשוב שהשירותים הדיגיטליים יהיו נגישים ל אנשים עם מוגבלות. שירותים דיגיטליים זה מצוין לאזרחים בריאים, אבל זה קריטי עבור אנשים עם מוגבלות".

גם נפגעי הנפש חשים היטב את המצב. בנט"ל עמותה שמסייעת לנפגעי טראומה על רקע טרור ומלחמה, ומסייעת לנפגעי נפש באופן ישיר או עקיף מאירועים אלו, מתנדבים בשגרה כ־150 איש ובחירום מצטרפים עוד כ־60 מתנדבים המשמשים צוות לשעת חירום. 200 אנשי טיפול הפועלים ברחבי הארץ באמצעות היחידה הקלינית והיחידה הקהילתית של נט"ל. לעמותה כ־40 עובדים, רובם עובדי מנהלה.

מנכ"לית העמותה אפרת שפרוט אומרת כי "70% מהתקציב של עמותת נט"ל נשען על כספי תרומות. השנה העמותה נתבשרה בחודש יולי האחרון על ידי ועדת התמיכות של משרד הביטחון כי התמיכה קוצצה באופן דרמתי מתקציב שאושר ב־2019 על סך 840 אלף שקל לטיפול פרטני וקבוצתי לחיילים משוחררים שחוו אירועים ואינם מוכרים על ידי משרד הביטחון לתקציב שיעמוד בשנת 2020 על סך 50 אלף שקל בלבד וגם סכום זה לא בטוח. בעקבות התפרצות הנגיף בארץ ובעולם התרומות לנט"ל ירדו באופן משמעותי והעמותה נצבת מול דילמות שבהן יהיה צורך לצמצם בפעילות וטיפולים מה שיפגע באופן ישיר באזרחים וחיילים משוחררים שעבורם נט"ל היא סוג של גלגל הצלה".

מה מצב האוכלוסייה עימה אתם פועלים?

"אחד מקהלי הליבה בהם עמותת נט"ל מטפלת הינם חיילים משוחררים שחוו אירועים במהלך פעילות מבצעית והם מתמודדים עם תסמיני פוסט טראומה ואינם מוכרים על ידי מערכת הביטחון. מדי שבוע מטופלים ביחידה הקלינית 180 חיילים משוחררים שאינם מוכרים על ידי משרד הבטחון, הטיפול אינו מוגבל בזמן והוא מסובסד כחלק מהמשנה החברתית של העמותה שלא יהיה חייל משוחרר או אזרח שזקוק לתמיכה וסיוע נפשי ולא יוכל לקבלו בגין מצבו הסוציואקונומי. בעקבות הקורונה, יש החמרה במצב – החרדות, חוסר הוודאות, הכל מתעצם. וגם הפתרונות – כמו סמים, מתעצמים בזמן קורונה".