קובי שטיינמץ: "כך ניתן להגדיל את הפיצויים לעסקים שנפגעו מהקורונה"

 מוגש מטעם מערכת DUN'S 100

הנושא של מענקי הממשלה לעסקים, שנפגעו עקב הסגר והצעדים המגבילים שהוטלו על המשק עקב וירוס הקורונה, מסרב לרדת מסדר היום. הפגנות של עצמאים ובעלי עסקים המתרחשות מעת לעת, מעידות על השטח המבעבע, שהרי אלו מרגישים שהפיצויים שהמדינה מעניקה בפועל אינם מספקים. על הפער הזה בין ההצהרות בתקשורת לבין הכסף שמחלחל לבעלי עסקים בפועל, שוחחנו עם רו"ח קובי שטיינמץ, שותף מייסד בפירמת רואי החשבון שטיינמץ עמינח ושות'.

קובי שטיינמץ.

קובי, מה הבעיה בעצם עם מנגנון הפיצוי לעסקים שנפגעו עקב וירוס הקורונה?

"אנחנו בפירמת שטיינמץ עמינח ושות' מייצגים המון בעלי עסקים. מהיכרות עמוקה עם השטח, אנו מבינים כי חלק מבעלי העסקים נמצאים בשעתם הקשה ביותר אי פעם, ולחלקם לא בטוח שתהיה תקומה" אומר קובי שטיינמץ. "ברמה ההצהרתית, הממשלה מצהירה כי בעלי עסקים יפוצו על כל הנזק שמגיע להם. ברמה המעשית, רשות המיסים מערימה לא מעט קשיים על בעלי העסקים שמבקשים פיצוי".

תן דוגמה בבקשה.

קובי שטיינמץ: "כאשר בעלי עסקים מבקשים פיצוי על הפגיעה במחזור של העסק שלהם, רשות המיסים בודקת קודם אם יש ירידה של לפחות 25% (הועלה ל -40% החל ממענק מאי-יוני), במחזור העסקי בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2019, ובהתאם לנוסחה שנקבעה בחוק מחשבת את הפיצוי שמגיע לעסק. כלומר, הרשות בודקת את ההכנסות של העסק בחודשים מרץ-אפריל 2019 אל מול מרץ-אפריל 2020, או בחודשים מרץ-יוני 2019 מול מרץ-יוני 2020 (למדווחים על בסיס מזומן למע"מ), ומפצה בסכום יחסי, בהתאם לשיעור הירידה במחזורי העסק לאותם חודשים בהשוואה לשנה קודמת.

עם זאת, ללא מעט בעלי עסקים שמבקשים פיצויים, אומרת רשות המיסים את הדבר הבא: נכון שבמרץ-אפריל 2019 הרווחת הרבה יותר אל מול מרץ-אפריל 2020. אולם לפי דעתנו, הרווחים שהיו לך במרץ-אפריל 2019 היו גבוהים באופן חריג גם ביחס לשנת 2019, שהרי הרווחת סכום גבוה יותר מבחודשים אחרים באותה שנה, והרווח באותם חודשים הוא פרי של עמל שנעשה לתקופה ארוכה יותר, ולא נכון לשייך אותו רק לאותם חודשים. משום כך, לצורך חישוב ההפרש בין התקופות, לא מספיק להשוות בין התקופות בלבד, אלא לבדוק את החלק היחסי של החודשים אלינו אנו משווים ב-2019 מתוך 2019 כולה, ורק אז להחליט על פיצוי".

קובי שטיינמץ בישיבה בשטיינמץ עמינח ושות'.

מה אפשר לטעון כנגד כך?

קובי שטיינמץ:"בעצם הטענה שלי היא שלמרות ההצהרות, רשות המיסים ממשיכה לנהוג במדיניות של אגרוף קפוץ בחלוקת הפיצויים. מעבר לכך, גם אם נניח ואנחנו מקבלים את הגישה הזאת של רשות המיסים, אפשר לטעון גם טיעון הפוך. למה הכוונה? נניח ואנחנו משווים בין מאי-יוני 2019 למאי-יוני 2020, ואנו רואים שהירידה במחזורי העסק בין התקופות היא לא גבוהה במיוחד, כי העסק איכשהו הצליח לייצר הכנסות באותם חודשים ב-2020 למרות הקורונה. עכשיו אנחנו אומרים לרשות המיסים: תראו, אמנם שיעור הירידה בהכנסות בהשוואה לשנה קודמת הוא לא גבוה, אבל זה לא נכון לראות את חודשים מאי-יוני במנותק מכל השנה. ההכנסות של מאי-יוני 2020 הן תוצאה של עמל רב שנתי, ולכן גם אם הייתה קפיצה מסוימת בהכנסות, לא נכון לייחס אותה רק לאותם חודשים. כלומר, בעלי עסקים שאנו מייצגים לא פעם יכולים לקבל פיצויים גבוהים יותר, על ידי בחינה יחסית של ההכנסות בחודשים מסוימים אל מול כל שנת 2020".

הטיה שיטתית נגד בעלי עסקים

לפי קובי שטיינמץ, הנושא של מענקים לבעלי עסקים שנפגעו מצעדי הסגר השונים, כולל בתוכו עיוותים נוספים שגורמים לפיצוי-חסר, והכללים ממשיכים להתהוות עם הזמן. רואי החשבון צריכים לחשוב באופן יצירתי, כדי לעמוד מול רשות המיסים, ולא לקבל את הטענות של הרשות באופן דוגמטי.

אילו דוגמאות נוספות לעיוותים קיימות?

"ניקח את הנושא למשל של עסקים שעובדים עם תשלומים דחויים, שזה קצת משיק למה שאמרתי מקודם", אומר רו"ח קובי שטיינמץ. "יש עסקים רבים שעובדים על תשלומים דחויים, והתקבולים שלהם משולמים להם במה שמכונה "שוטף פלוס". נניח רופאי שיניים, מקובל אצלם שהלקוחות משלמים בשיקים דחויים היות ומדובר בטיפולים יקרים. כמו כן, מכוני כושר עובדים לרוב על מנויים שנתיים, ולא על תקבולים המשולמים פר-חודש.

משרדי שטיינמץ עמינח ושות'

אותם עסקים שנפגעו מהקורונה באים לרשות המיסים ומבקשים פיצוי. כדי לבחון את הבקשה, רשות המיסים עורכת השוואה בין התקופות, ולא פעם היא רואה שאין ירידה בתקבולים לעומת שנה שעברה. עם זאת, הסיבה לכך שאין ירידה בהכנסות, היא שמדובר על תקבולים ששולמו לפני הקורונה, ורק כעת הגיע מועד הפירעון שלהם. כדי שהפיצוי יהלום את המציאות ככל הניתן, מה שנכון יהיה לעשות במקרה של אותם עסקים, הוא לא להסתכל על התקבולים בלבד, אלא על נפח הפעילות. אם זה מכוני כושר למשל, אז לבדוק כמה נרשמים חדשים היו למכון בתקופה מסוימת בשנת 2020 אל מול שנה שעברה. בכל עסק צריך למצוא דרך לבחון נפח פעילות, ולא להסתכל על תקבולים בצורה יבשה".

המקרה המיוחד של מסעדות

דוגמא נוספת לכך שהמענק גורם לעיוות ופגיעה קשה מאוד, ולא נותן מענה אמיתי לעסקים, בולטת דווקא במקרה של עסקים שצריכים את המענק בתקופה הזו אולי יותר מכל: מסעדות ואולמות אירועים.

קובי שטיינמץ: "בואו ניקח לדוגמה מסעדה שבתקופת הקורונה נאלצה לסגור את שעריה ולהוציא את עובדיה לחופשה ללא תשלום, כלומר לא הייתה לה הכנסה כלל. אם נשווה את מחזור מרץ-אפריל 2019 של המסעדה, לעומת מרץ-אפריל 2020, נראה כי יש למסעדה ירידה בהכנסות בשיעור של 100%. לכאורה המסעדה זכאית למענק. עם זאת, בהתאם לנוסחה שנקבעה בחוק, המסעדה צריכה להוסיף את עלות העובדים "שנחסכה" לחישוב התשומות הרגילות של העסק. משום כך, נוצר מצב שאין מילה לתאר אותו מלבד אבסורד: מסעדות שגם ככה עובדות על אחוז רווחיות נמוך, והוציאו עובדים לחופשה ללא תשלום, לא תהיינה זכאיות למענק כתוצאה מהנוסחה שנקבעה בחוק, כיוון שלאחר כל התוספות הן לא מגלמות רווח אלא הפסד. לכאורה המענק אמור לפצות בגין הוצאות קבועות שהעסק הוציא בתקופת הקורונה. בפועל, המענק מנסה להתחקות אחר רווחיה של המסעדה, ולכן מפספס את מטרתו.

"לגבי הנוסחה", אומר קובי שטיינמץ, "חשוב לציין עוד עיוות גדול שנוצר לגבי מסעדות וגורם לקיטון בגובה המענק, הנוגע לחישוב עלות השכר הנחסך והתייחסות לטיפים של המלצרים בהקשר זה. בעקבות פס"ד עומרי קיס מן השנה שעברה, נשתנה חישוב השכר של המלצרים, ובעצם הטיפים שמקבלים המלצרים מרכיבים את רוב עלות שכרם אצל המעסיק, המסעדה מוציאה מכיסה רק חלק קטן מעלות השכר של אותו מלצר. ֿאם זה המצב, למה מסעדה שהוציאה את עובדיה לחופשה ללא תשלום, צריכה להכניס לנוסחה לחישוב גובה המענק, את כל עלות השכר "הנחסך" הכולל טיפים שהמלצר קיבל? תוספת זו של הטיפים לנוסחה, לא רק שמקטינה את המענק לאותה מסעדה, שממילא צריכה נואשות את המענק לתזרים המזומנים שלה, אלא אף לעיתים קובעת אם אותה מסעדה תהיה זכאית למענק או לא.

אני מבין שהפיצוי והנוסחה נקבעו כך שיתאימו לכמה שיותר עסקים, וכן אני מבין שזה נעשה בזמן קצר מאוד. עם זאת, לצערי רשות המיסים לא הקימה מערך שירות יעיל להתמודד עם סוגיות ומענה לשאלות מקצועיות, למעט שליחת שאלות במייל. היה נכון לאפשר לאותם עסקים שנפגעו מהקורונה, לקבל מענה אנושי כדי שיוכלו לשטוח את טענותיהם ביחס למענק.

מה המסר שלך לבעלי עסקים שנפגעו?

המסר הוא לחשוב יצירתי. אם למשל נכפה עלינו לעבוד מהבית לתקופה מסוימת, אז נובע מכך שהבית שלנו הוא גם העסק שלנו. משום כך, ניתן ורצוי להכריז על חלק מן ההוצאות של הבית כהוצאות העסק. אומר קובי שטיינמץ. "אם נחשוב יצירתי ונהיה מקצועיים, נוכל להיות מאלה שישרדו את היום שאחרי".

קובי שטיינמץ הוא שותף מייסד בפירמת רואי החשבון שטיינמץ עמינח ושות'. קובי שטיינמץ הוא גם לשעבר חבר בוועדת האתיקה של לשכת עו"ד (מחוז ת"א), ושימש כדירקטור בבנק מזרחי טפחות.