משרד הבריאות: יותר מ-26 אלף חולי קורונה פעילים בישראל

נגיף הקורונה - תמונת מצב בארץ ובעולם

23:23 - משרד הבריאות: 1,418 חולים חדשים אובחנו מחצות

עדכון נוסף הערב ממשרד הבריאות: 1,418 חולים בקורונה אובחנו מאז חצות (בין ראשון לשני). נכון לעכשיו יש בישראל 26,313 חולים פעילים, מתוכם 140 בינוני, 331 קשה, 99 מונשמים. עד כה נפטרו 546 חולים. מחצות בוצעו 19,755 בדיקות לגילוי קורונה.

19:40 - משרד הבריאות: יותר מ-26 אלף חולי קורונה פעילים בישראל

משרד הבריאות עדכן בשעה האחרונה את נתוני התחלואה בקורונה בישראל. מחצות אובחנו 1,090 חולי קורונה בישראל ומספר החולים שאובחנו מפרוץ המגפה עומד כעת על 74,102. מתוך כלל החולים שאובחנו - כעת יש 26,005 חולים פעילים. מתוכם 139 בינוני ו-331 במצב קשה, 99 מונשמים. מספר המתים עלה ל-546, כאשר מחצות נפטרו עוד שמונה חולים. מאז חצות בוצעו בישראל 13,670 בדיקות קורונה.

 מספר נדבקים

חולים קשה ובינוני

18:50 - משרד הביטחון פרסם מכרז להקמת שתי מעבדות לבדיקות קורונה

בהנחיית שר הביטחון בני גנץ, מינהל הרכש במשרד הביטחון פרסם מכרז להקמת שתי מעבדות לבדיקות קורונה עם יכולת לבצע עשרות אלפי בדיקות ביום. משרד הביטחון מבקש להקים מעבדה אחת בצפון הארץ ומעבדה נוספת בדרומה. המכרז גובש על פי דרישות משרד הבריאות, כדי לעמוד ביעד של 60 אלף בדיקות ביום שאותו הציבו גנץ וממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו.

(יואב זיתון)

15:40 - הסתיימה ללא החלטות ישיבת קבינט הקורונה

ישיבת קבינט הקורונה, שבה דנו השרים בין היתר על ביטול המגבלות שהוטלו על פעילות עסקים בסופי השבוע, הסתיימה אחר הצהריים (שני) ללא החלטות. פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, המליץ לשרי הקבינט לבטל את המגבלות שהוטלו על פעילות עסקים בסופי השבוע, וכן לפתוח את הקניונים, את הפארקים ואת גני המשחקים.

בדיון דנו השרים בשלוש אפשרויות: סגר לילי, סגר בסוף שבוע וסגר מקומי בערים אדומות לפי המודל של גמזו. גמזו, כאמור, המליץ לפתוח את הקניונים וגני השעשועים - אך סוגיית גני השעשועים הייתה במחלוקת.

רה"מ בנימין נתניהו, רוני גמזו צילום: טל שחר

השרים דנו בישיבה באופן כללי על הגדרת ערים אדומות וסגר דיפרנציאלי, וסוכם שגמזו יבוא עם הצעה מפורטת ליום רביעי - בהתחשב במה שעלה בישיבה הנוכחית. "ראש הממשלה הנחה להביא בתוך 48 שעות הצעה לשולחן קבינט הקורונה לצמצום המגעים והורדת מספר הנדבקים", נמסר בתום הדיון. על פי גורמים שנכחו בישיבת הקבינט, "יש חוסר נחת כללי או אכזבה מחוסר הקונקרטיות של ההצעות שהביא גמזו לשולחן". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בפתח הישיבה כי "רמת התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם. אלה החדשות הרעות. החדשות הטובות הן שבשבועיים האחרונים בערך, אנחנו נמצאים ב'פלאטו'".

לדברי נתניהו, "שני הנתונים הנוספים - מספר החולים הקשים נטו, הוא מצטבר באופן איטי, לא באופן כזה שברגע זה הוא מאתגר את המערכת, ונשמע על כך מגורמי הבריאות שמשתתפים בדיון. הדבר השני, הוא שמספר המתים עולה. מספר המתים כרגע, בשבוע החולף, היה 68 וזה עולה. זה עולה במדינת ישראל, וזה יכול לעלות למספרים גדולים. במקביל לבניית היכולת לקטוע את שרשרת ההדבקה, אנחנו חייבים להוריד את מספר החולים".

כמו כן דיברו שרי הקבינט על דרכי ההתמודדות של מדינות בעולם עם גל שני. הונג קונג, צוין בדיון, החליטה על סגר לילי. בנוסף דנו השרים על הגדרה של נקודת אל-חזור חדשה.

עוד דיברו בדיון הרבה על כך שישראל הצליחה להשיג שליטה על העלייה בתחלואה, אבל עוד לא בכיוון בירידה. "כמות החולים שומרת על אותו קצב. שיטחנו את העקומה, אבל היא גבוהה מדי", אמר פרופ' חזי לוי, מנכ"ל משרד הבריאות.

אוחנה הציע סגר מלא, דרעי ביקש לאפשר חתונות

חלק מהשרים הציעו להחמיר במגבלות כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים, אך רוב השרים התנגדו להחמרה. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה הציע סגר מלא.  שר הפנים אריה דרעי ושר הביטחון בני גנץ אמרו שמבחינת סגר סוף שבוע - "או שעושים סגר מלא או שפותחים אותו לגמרי". דרעי הוסיף: "לא ישנתי בסוף השבוע בגלל ההסתה הפרועה נגד החרדים".

בישיבה עלה גם הצורך לחדד את חשיבות עטיית המסכות. התחושה בדיון הייתה שהמשמעת הציבורית בנושא המסכות מתערערת. בדיון היום הציע גמזו גם לקבוע מדד אחיד למספר האנשים שיכולים לשהות יחדיו בחלל סגור. חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, פרופ' רן בליצר, הציע לקבל החלטה על קביעת מפתח מגבלות שיהיה נכון לכל הענפים.  

בישיבת הקבינט דנו גם בהעברת סמכויות לפיקוד העורף, ובמהלך הישיבה היה ויכוח בין השר דרעי לבין סגן שר הבריאות יואב קיש על קיום חתונות. דרעי הציע לאפשר חתונות באוויר הפתוח עד מספר מסוים של משתתפים: "האם יש הבדל בין חתונה בחוץ של 20, 50 או 70?", תהה, אך אף אחד מהמשתתפים לא התייחס לדברים. קיש התחיל להביע התנגדות ואמר ש"חתונות זה הדבר הכי מסוכן" - אך דרעי קטע אותו. 

עמיר פרץ צילום: live4u

שר הכלכלה עמיר פרץ אמר בישיבה כי "המשימה המרכזית היא להשיב את אמון הציבור. לא ניתן להשיג יעדים מבלי להשיב את אמון האזרחים, וכדי להשיבו, הכללים חייבים להיות ברורים. כהפקת לקחים מההתמודדות עם הגל הראשון חייבים לקבוע ולהכריז על פיצוי לפני שמודיעים על הגבלה. מגבילים - מפצים. רק כך ניצור אופק וודאות לעסקים שייאלצו להקטין את הפעילות או לסגור". בעקבות דבריו של פרץ, הנחה נתניהו את שר האוצר ישראל כץ להכין עד לישיבה הבאה נוסחה ברורה על דרך הפיצוי על כל הגבלה והגבלה.

נתניהו: "חייבים להוריד את התחלואה"

לאחר ישיבת קבינט הקורונה, הגיע נתניהו לישיבת סיעת הליכוד והסביר כי "מה שדיברנו עליו בקבינט הזה שיימשך עוד 48 שעות לקבלת ההחלטות זה צמצום המגעים בכמה אפשרויות. אפשרות אחד שמנסים להימנע ממנה זה סגר, ואנחנו מנסים להימנע מזה. יש עוד סוגי סגרים - סגרים זמניים על ערים מסוימות, סגרים ליליים או סגרי סוף שבוע.

"כמובן תהיה אפשרות לחבר בין הדברים, להביא חלק מהדברים, או להביא את כל הדברים. אנחנו חייבים להוריד את התחלואה, חייבים. אי אפשר להשאיר אותה כפי שהיא". 

לקראת כינוס קבינט הקורונה, אמרו הבוקר במטה לביטחון לאומי (מל"ל) כי הצעדים שננקטו עד היום לא הובילו לשינוי כיוון במגמת התחלואה, לכל היותר להתייצבות. במל"ל הסבירו שאי אפשר להמשיך במצב הקיים של "הליכה על פי תהום". אחת האפשרויות שהעלו היא סגר קצר שיאפשר חזרה ללימודים לצד אפשרויות אחרות מקלות יותר שבהן תומך פרופ' גמזו.

המל"ל הציע לקבוע יעד של פחות מ-400 נדבקים ביום עד 1 בספטמבר כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים, ואחר כך להגיע אל מתחת ל-100 נדבקים חדשים ביום.

לעומת המל"ל, גמזו ממליץ על סגרים דיפרנציאליים על יישובים אדומים והקלות על יישובים ירוקים בדגש על יותר הקלות למקומות פתוחים ופחות למקומות סגורים.

14:20 - נתניהו: "קשה לקטוע שרשראות הדבקה כשיש אלפי חולים מדי יום"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר בפתח הדיון בקבינט הקורונה כי "אנחנו מעוניינים להוריד את רמת התחלואה כדי שנוכל לקטוע את שרשראות הדבקה, מה שמאוד קשה לעשות כשיש אלפי חולים מדי יום". נתניהו הוסיף כי "רמת התחלואה בישראל היא מהגבוהות בעולם ואם תעלה מצבנו יהיה קשה מאוד". לדבריו, יש לרכז את המאמצים להוריד את רמת התחלואה לפני פתיחת שנת הלימודים.

12:30 - מכתב מנהלי בתי החולים הממשלתיים: "הופקרנו, ניאלץ לפטר עובדים"

מנהלי בתי החולים הממשלתיים שיגרו מכתב חריף לוועדי העובדים הגדולים במערכת הבריאות שבו איימו כי יוציאו לפועל פיטורי עובדים בתאגידי בתי החולים אם יימשך המשבר ואם לא יימצא פתרון. זאת ברקע המשבר העמוק שאליו נקלעו בתי החולים בעקבות הירידה בהיקף הפעילות בגל ההתפרצות הראשון של נגיף הקורונה. "מדינת ישראל לא נתנה עדיין פתרונות ראויים לבתי החולים הממשלתיים", כתב ד"ר מיקי הלברטל, מנהל המרכז הרפואי רמב"ם ויו"ר פורום מנהלי בתי החולים הממשלתיים. "אם לא יינקטו צעדים מידיים לא תהיה ברירה בידנו אלא לנקוט צמצום בכוח האדם בכל הסקטורים המטפלים – אלו שעומדים בחזית", נכתב בפנייה.  (אדיר ינקו)

בי"ח רמב"ם בחיפה (ארכיון) צילום: אלעד גרשגורן

12:00 - ב-24 השעות האחרונות - 3,488 דורשי עבודה חדשים - פי 3.2 מאלו שהתקבלו בחזרה לעבודה

מהדיווח האחרון אתמול ועד הבוקר ב-7:00 התקבלו בשירות התעסוקה 1,098 דיווחים על חזרה לעבודה, ומנגד נרשמו דורשי עבודה חדשים בכמות הגבוהה פי 3.2 - 3,488. מאז תחילת ההקלות לשחרור המשק מהסגר הראשון, ב-19.4.2020, התקבלו בשירות התעסוקה 414,515 דיווחים על חזרה לעבודה, ובמקביל, נרשמו 194,255 דורשי עבודה חדשים.

כיום רשומים בשירות התעסוקה 877,425 דורשי עבודה, מהם 577,813 בחל"ת. שיעור האבטלה הוא 21.6%.

שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

11:00 - משרד הבריאות: 713 נדבקים חדשים ביממה האחרונה, כ-10,000 בדיקות נערכו אתמול

ביממה האחרונה אובחנו 713 נדבקים חדשים בקורונה. אתמול התבצעו 10,032 בדיקות שהתקבלו אתמול.  מתחילת המגיפה יש בישראל 73,231 מאומתים. מספר החולים קשה עומד על 334, מתוכם 100 מונשמים. מספר הנפטרים מהנגיף עומד על 541.

חולים קשה ובינוני

10:00 - פרופ' גמזו אישר מתווה כניסה לארץ ל-17 אלף סטודנטים ותלמידי ישיבות

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו, אישר את כניסתם לארץ של 17,000 סטודנטים ותלמידי ישיבות שיגיעו לתקופת לימודים ממושכת. ההגעה תתאפשר רק ללומדים במוסדות שאושרו על ידי משרד הבריאות. הנכנסים, בהם לא רק סטודנטים ותלמידי ישיבות, אלא גם משתתפי תוכניות מסע ונע"לה, יידרשו בבידוד לאורך שבועיים בעת הגעתם. כניסתם תתפרס על פני השבועות הקרובים והפעימות יתואמו עם משרד הבריאות ורשות ההגירה והאוכלוסין.

9:50 - המל"ל: היעד לפתיחת שנת הלימודים - פחות מ-400 נדבקים בקורונה ביום

המטה לביטחון לאומי הציע לקבוע יעד של פחות מ-400 נדבקים חדשים בנגיף הקורונה ביום לפני פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, לקראת כינוס קבינט הקורונה. זאת כדי לאפשר את פתיחת השנה כמתוכנן במתווה משרד החינוך. היעד הבא הוא הורדת מספר הנדבקים היומי ל-100 נדבקים חדשים ביום. אחת האפשרויות שעלו על הפרק היא סגר קצר שיאפשר זאת. לעומת זאת, פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, המליץ על סגרים נקודתיים.

האם שנת הלימודים תפתח? צילום: אלכס קולומויסקי

9:40 - דו"ח אמ"ן: 708 חיוביים לקורונה אובחנו אתמול, מספר הבדיקות נמוך

אתמול אובחנו 708 נדבקים מאומתים חדשים בקורונה, כך עולה מנתונים שפרסם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה. בשל מספר הבדיקות הנמוך, רק 9,494, להערכת מחברי הדו"ח המספר אינו משקף את תמונת התחלואה האמיתית. כעת מניין החולים הפעילים בארץ עומד על 24,977 בני אדם ושיעור הבדיקות החיוביות שאובחנו עומד על 7.5%. מצבם של 344 חולים מוגדר קשה. מפרוץ המגפה ועד כה מניין המתים כתוצאה מסיבוכי הנגיף עומד על 536 בני אדם.

9:00 - משרד הבריאות: רק 19 מיטות נוספו לבתי החולים בזמן הקורונה

19 מיטות בלבד נוספו לבתי החולים בתקופת משבר הקורונה, ו-154 לאורך השנה. כך עלה מנתונים שהועברו ממשרד הבריאות לח"כ עופר שלח, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה לקראת דיון שיתקיים הבוקר בעניין העומס בבתי החולים בתקופת משבר הקורונה. בנוסף עלה מהנתונים שנעשית הסבה של מיטות ממחלקות פנימיות לטובת טיפול בקורונה, ובשל כך פוחת המקום במחלקות הפנימיות לקליטת חולים נוספים.

8:30 - ניתן לקבל מקדמות מס הכנסה ששולמו עבור חודשים ינואר ופברואר 2020

החל מהיום נישומים יוכלו לקבל החזר על מקדמות ששילמו למס הכנסה עבור חודשים ינואר ופברואר זאת לאחר שבמסגרת חקיקת המענקים תוקן גם החוק שמאפשר את החזרת המקדמות עוד השנה. עד לתיקון החוק ניתן היה להשיב מקדמות רק בתום שנת המס ולאחר הגשת דו"ח שנתי.

למעשה נתניהו ושר האוצר דאז כחלון הכריזו כי עסקים יוכלו לקבל בחזרה מקדמות כבר עם פרסום חבילת הסיוע המקורית בהיקף של 80 מיליארד שקל בסוף מרץ, ואף הכריזו כי 3 מיליארד מסכום הסיוע הוא למעשה החזרים על מקדמות, אולם רק עכשיו, כארבעה חודשים אחרי, הנושא הוסדר.

בהתאם לחקיקה שאושרה, סכומי מקדמות אשר שולמו על ידי נישומים בגין חודשים ינואר ופברואר 2020, יוחזרו להם במלואם או בחלקם, אם הוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי המס אשר הנישום עשוי להיות חייב בו לשנת 2020, יהיה פחות מסכום המקדמות שהוא חייב בו לשנה זו.

(עמרי מילמן)