חזון האוטונומיה מתרחק: מאחורי "פריצת הדרך הטכנולוגית"

לפני כשבועיים יצאו מובילאיי הישראלית ופורד האמריקאית בהודעה משותפת שממנה ניתן להבין שצמד החברות נמצא על סף פריצת דרך טכנולוגית. מובילאיי תתרום מהידע שלה לפורד כדי שזו תוכל לשכלל ולשדרג את מערכות הנהיגה שלה. בפועל, מדובר בהודעה שממחישה בעיקר שמובילאיי נכנסת לפרויקט שקטן על יכולותיה בכמה וכמה מספרים. כך, מובילאיי שהבטיחה לנו מכוניות אוטונומיות של ב.מ.וו בשנת 2021, תמכור לפורד ידע שישמש לשדרוג מערכות הבטיחות האקטיביות שלה. כיום ברוב המכוניות החדשות המשווקות בישראל, גם של פורד, יש מערכות בטיחות אקטיביות. בעזרת מובילאיי, המערכות של פורד יגיבו טוב יותר, יאפשרו לרכב לבלום יותר ביעילות ולזהות טוב יותר הולכי רגל.

הדמיית רכב אוטונומי. היצרניות רוצות לסגת אך חוששות לאבד את אמון המשקיעים צילום: שאטרסטוק

מובילאיי כבר מפעילה כיום רכבים אוטונומיים של פורד בירושלים. עבור חברה בסדר הגודל של מובילאיי שיתוף הפעולה הנוכחי עם פורד עשוי להיות מעט קטן על יכולותיה. עם זאת, לא מדובר במהלך חריג — דווקא התפשטות הקורונה גרמה לרוב יצרניות הרכב הגדולות לוותר על הפרויקטים של פיתוח רכבים אוטונומיים, מה שדוחה בכמה שנים טובות את חזון הרכב האוטונומי.

המהלך של פורד ומובילאיי הוא חלק מתהליך שעובר כיום על כל יצרניות הרכב כמעט. על פי דיווח של אחת מחברות ההשקעות הגדולות בעולם, חמש מתוך עשר בעלות החוב הגדולות ביותר בעולם הן יצרניות רכב: פולקסווגן, מרצדס, פורד, ב.מ.וו וטויוטה. לכולן יחד יש התחייבויות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. המשמעות היא שהכספים לפיתוח רכבים אוטונומיים נגמרו להן כבר מזמן. את ההתאוששות מתזמנת חברת ההשקעות לשנת 2025. כלומר, עד אז יצרניות הרכב צפויות להקפיא את רוב הפיתוחים של רכב אוטונומי ולהתמקד במה שמכניס כסף.

המקרה של פורד ומובילאיי ממחיש זאת היטב. הסיבה שיצרנית הרכב בחרה במובילאיי כדי לשפר את היכולת של מערכותיה נובעת ישירות ממאזני החברה. מחקרים של JD POWER האמריקאית מראים ש־70% מהאמריקאים יעדיפו לרכוש מכונית שמצוידת במערכות בטיחות אקטיביות על פני מכונית שיודעת רק להתריע מפני הסכנה אך לא יודעת לבלום או להסיט את ההגה. יצרנית רכב שתוכיח שיש לה טכנולוגיות בטיחות עדיפות על מתחרותיה תוכל למכור יותר מכוניות ברמת אולם התצוגה ולהכניס יותר כסף. אך עדיין מדובר בגרסה מצומקת וחיוורת במיוחד של ההצהרות על אודות רכב אוטונומי שנשמעו רק לפני שלוש שנים.

מערכת בטיחות של מובילאיי. מכירות החברה ירדו ב־27% ברבעון הקורונה

עמימות ורגל על הברקס

יצרניות הרכב אינן ממהרות לחשוף את תוכניותיהן עבור פיתוח של רכב אוטונומי. אחרי הכל, יצרנית שתכריז רשמית שהיא יורדת מהרכבים האוטונומיים תאבד את אמון המשקיעים, גם אם מדובר באמון רופף של משקיעים שיודעים היטב שצמד המילים "רכב אוטונומי" כבר לא ממש מביא הכנסות. לכן דו"חות המחצית של יצרניות הרכב שומרים על עמימות ומשתמשים במילים כמו "מודרציה" ו"שיקולים מחודשים".

דו"חותיה של מובילאיי זמינים לציבור ומראים כמה הקורונה גרמה לבלימה של פיתוחי רכב אוטונומי. ברבעון האחרון, רבעון הקורונה, הסתכמו מכירות מובילאיי ב־146 מיליון דולר, ירידה של 27% לעומת 200 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.

מטבע הדברים, כפי שפורד מחפשת פתרונות במישור העממי יותר של מערכות הבטיחות, חברות אחרות מחפשות אף כיוונים שיאפשרו את ניצול של הטכנולוגיה שנצברה, תוך הפלת רוב העלויות על חברות הטכנולוגיה. FCA, החברה האם של פיאט וקרייזלר, מיהרה להודיע לפני כשבוע שפרויקט הרכב האוטונומי שלה בשיתוף עם WAYMO כבר לא יוגבל לשימוש במיניוואנים של קרייזלר אלא יורחב גם לרכב מסחרי של ראם. גם כאן מדובר בהודעה שניתן במבט ראשון לחשוב שמבשרת על פריצת דרך טכנולוגית. בפועל, מדובר בהודעה שבה FCA מסבירה שהיכולות האוטונומיות יופנו לשימוש ברכבי משלוחים שנושאים חבילות. הנימוק מאחורי הקלעים ברור: יצרניות הרכב לא רוצות שרכב שנושא בני אדם ייקלע להסתבכות כזו או אחרת שעלולה לעלות מיליארדי דולרים, אך עדיין לא ממהרות לוותר על הטכנולוגיה שנצברה.

פורד, קרייזלר ויצרניות רכב אחרות אינן חוד החנית של הרכב האוטונומי. עיקר עבודת המחקר והפיתוח בתחום זה מבוצעת אצל יצרניות רכבי היוקרה, ובעיקר אצל היצרניות הגרמניות. גם כאן יש הרבה עמימות והרבה הצהרות על חישובי מסלול מחדש, אך במקרה של יצרניות היוקרה הגרמניות, שחלקן גם מחזיקות בשותפויות עם חברות ישראליות, המציאות בשטח מראה שהיצרניות מנסות לסגת מפיתוח רכב אוטונומי שייסע בכבישים עד 2025 ולעשות זאת תוך יצירת כמה שפחות גלי הדף.

אולם, במישור העסקי קשה להסתיר את פירוקה של השותפות ההיסטורית החשובה ביותר בין יצרניות רכב. בפברואר 2019 חברו צמד היריבות הגדולות ביותר בענף הרכב העולמי, מרצדס וב.מ.וו, לחזון משותף היסטורי: "יצירת הדור הבא של הרכב האוטונומי", לשון הודעתן החגיגית של שתי היריבות ההיסטוריות. ההיגיון ברור. אם אי אפשר להביס, עדיף לחבור. היקף ההשקעה בשותפות של שתי היצרניות הגרמניות היה לא פחות ממיליארד דולר וההצהרות שהשמיעו ראשי החברות באירוע החגיגי דיברו על ייצור הרכבים האוטונומיים הטובים בעולם באמצעות טכנולוגיה משותפת. בחודש שעבר, בלי אירוע נוצץ, הודיע צמד היצרניות, שכל אחת מהן נאבקת בימים אלה עם שפע של בעיות ייצור, על פירוק השותפות. ב.מ.וו משתפת פעולה עם מובילאיי וצפויה להציג בשנה הבאה את I NEXT — מכונית בעלת יכולות אוטונומיות נמוכות למדי. זו תוגדר ככל הנראה על ידי ב.מ.וו כמכונית אוטונומית ברמה 3, כלומר רחוקה מאוד מיכולת אוטונומית מלאה. מרצדס חברה בינתיים לאנבידיה לצורך פיתוח רכב שייתמך במערכות מחשוב מסיביות של אנבידיה. גם כאן ההודעה המפורטת המהללת את שיתוף הפעולה מצניעה עובדה חשובה: המערכות האוטונומיות שעליהן מדברת אנבידיה הן מערכות ברמה 2 בלבד מתוך 5 רמות נהיגה אוטונומית, שהחמישית בהן היא אוטונומיה מלאה.

ב.מ.וו ומרצדס לא לבד. הגרמניה השלישית, אאודי, רמזה באפריל האחרון שהיא מאטה באופן ניכר את תוכניות הפיתוח שלה בכל הקשור ברכב אוטונומי כשהודיעה שספינת הדגל שלה, ה־A8, לא תצויד ביכולת נהיגה אוטונומית ברמה 3. גם לאאודי יש נקודה חמה בלב לישראל, הודות לכמה וכמה שיתופי פעולה עם חברות ישראליות כדוגמת קוגנטה.

גם בישראל החזון צומצם

בהתחשב במהלכים הללו קשה שלא לתהות על העיתוי המעט תמוה שבו בחרה ישראל להציג בפעם הראשונה את תוכניתה להקמת מרכז הרכב האוטונומי של ישראל. המרכז, שיוקם על ידי נתיבי איילון באשדוד, לא יהיה מהמפוארים בעולם, וזאת בלשון המעטה.

רק לפני ארבע שנים הכריז שר התחבורה דאז ישראל כץ על הקמת מרכז רכב אוטונומי בנתניה. שנתיים לאחר מכן נחשף ב"כלכליסט" כי בניית המרכז תידחה למועד לא ידוע. התוכנית שפורסמה כעת כוללת כביש היקפי וכנראה גם מנהרה. המרכז ייבנה על שטח ששימש בעבר בית ספר ללימוד נהיגה ברכב כבד ושטח שגודלו קטן ממגרש כדורגל. בהשוואה לארה"ב, שם בנו יצרניות רכב שכונות בגודל מלא כדי לבחון רכב אוטונומי, מדובר בחזון צנוע למדי. עם זאת במצב הנוכחי שבמסגרתו יצרניות הרכב הגדולות מאטות באופן ניכר את כל עבודות הפיתוח שנוגעות לרכב האוטונומי, ייתכן בהחלט שמגרש הניסוי באשדוד, שיוקם בשנה הבאה, יתאים בשנים הקרובות לעבודה המצומצמת ונטולת התקצוב שחברות הטכנולוגיה הישראליות ייאלצו להתמודד עמה בעקבות תקופת היובש שנחתה על יצרניות הרכב הגדולות.