מדינת ישראל נגד הגברים הקמצנים והשתלטנים

 מוגש מטעם DUN'S 100

"הוא היה שפל, שהשליט עלי טרור. נכון, את ידיו הוא שמר בכיס ומעולם לא צרח עלי, הכל לכאורה התנהל בבית הזה על מי מנוחות. אבל מתחת לפני השטח, זה היה גיהנום. לו הייתי שומעת בקול אימי. היא הזהירה אותי מפניו, שהוא נראה לה אלים, אך מה ידעתי דאז? ילדה בת 25, מאוהבת ומסונוורת שמצאה את עצמה בתוך כלא נוראי. ברוך שפטרני מעולו של זה. ההחלטה להתגרש ממנו – מהטובות שקבלתי בחיי. "

את המילים האלו אומרת, ד' , אישה בת 45, שנכנסה בעל כורחה לתוך סטטיסטיקה מצערת של נשים מוכות. הגבר שלצידן, לא בהכרח מרים עליהן יד וסביר להניח כי רשויות הרווחה מעולם לא קיבלו דיווח על התופת שקיימת בבית, אך מדובר על תופעה חמורה ביותר. והמספרים מבהילים : יש בישראל עשרות אלפי גברים חלשים שנוקטים באלימות כלפי נשותיהם. זה חוצה מגזרים ומעמדות. מכת מדינה, שלאחרונה קבלה את ההכרה המתבקשת בחומרתה. המדובר על אלימות כלכלית, בה לרוב, הגבר מונע או מקשה על מימוש התנהלות פיננסית עצמאית של בת הזוג.

לאחר שנים של התמהמהות וגרירת רגליים, לפני מספר ימים אשרה ועדת השרים לעינייני חקיקה את הצעת החוק על פיה יראו באלימות כלכלית כעוולה אזרחית שמזכה את הנפגעת בקבלת פיצוי, כמו גם באפשרות שנתונה לבית המשפט להורות על עצירתה בצו.

על פי לשון ההצעה, אלימות כלכלית מוגדרת כהתנהגות מתמשכת של אדם כלפי בן/בת זוגו, תוך הטלת אימה, הפעלת כפייה או הפעלת שליטה עליו.? כמו כן, נכתב כי גם התנהגות שמונעת או מקשה על שימוש בנכסים בהם יש זכות לבן הזוג או גישה אליהם, לרבות בדרך של מניעת כרטיס אשראי- תוכר כעילה שמזכה בתשלום. כך גם אם יוכח כי הוסתר קיומם של נכסים.

למעשה, אף קודם להצעת החוק, הכיר בית המשפט בקיומה של חובת זהירות מוגברת בין בני הזוג, שעולה על זו שקיימת בין שני אנשים זרים. בשורה של פסקי דין נקבע כי על בן הזוג מוטלת חובה לנקוט בתום לב, נוכח מערכת היחסים הקרובה שבין האיש לאישה ולהיפך שכוללת את החובה לנהוג בכבוד בבן הזוג. התנהגות מבזה משפילה ומתעללת, מהווה מעשה עוולה של רשלנות. אולם גדולתה של הצעה זו הינה בהתייחסותה הקונקרטית לאלימות כלכלית. בנוסף, עצם תיוגה של התנהגות זו כאלימות לכל עניין ודבר צפויה להגדיל את המודעות לקיומה ותאפשר להאבק בה ביתר יעילות.

עו"ד אסף ורשה צילום: אוראל כהן

בשונה מחוקים אחרים בהם קבע המחוקק חובת פיצוי ללא הוכחת נזק, במקרה של אלימות כלכלית, סביר להניח שתדרש התובעת להניח בפני בית המשפט אסמכתאות שמוכיחות את אופיה ומידת הפגיעה שנגרמה לה בעקבותיו. הנחת היסוד היא כי אלימות כלכלית ממושכת עלולה ליצור אצל מי שנתון לה נכות רגשית וכלכלית, ותלות כלכלית שתקשה על הצד הנפגע לנהל שגרת חיים תקינה או להתקיים בזכות עצמה לאחר הגירושין. בנוסף, ניתן יהיה לתבוע את המעוול על אובדן השתכרות בעבר ובעתיד, לצד הוצאות בגין טיפולים רפואיים נפשיים. לצד זאת, לרשות התובעת תעמוד האפשרות לדרוש פיצוי בגין סבלה הנפשי ופגיעה בכבודה. גובה הפיצוי נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, אשר יתרשם ממצבו של הנפגע בכל מקרה ומקרה ומחליט על גובהו של רכיב זה על פי נסיבות העניין.

אחת מהטענות העיקריות כנגד החוק היא כי נשים יוכלו לעשות בו שימוש פסול לצורך הפעלת לחץ על בן הזוג במסגרת הליכי גירושים, כדוגמת תלונות שווא בגין אלימות כלכלית. אולם הבסיס להשוואה רעוע. במקרה הזה, הגבר לא ייעצר ובשביל לנקוט בסנקציה, על הצד המתלונן להגיש תביעה ולהרים את נטל ההוכחה כי בן הזוג נוקט באלימות כלכלית מתמשכת. אין מנגנון אוטומאטי שנועץ גברים על לא כלום. בסופו של יום, החקיקה האמורה תחלץ נשים רבות מתוך מעגל אלים ומשפיל ותסייע להן להתחיל חיים חדשים לצד בן זוג אוהב שמכבד את הקשר העמוק בינהם ומתייחס אליהן במלוא הכבוד לו הן ראויות.

הכותב עו"ד אסף ורשה הוא יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין