כמה שווה ארוחת הצהריים שלכם כשאתם עובדים מהבית

חדרי האוכל של גוגל ידועים כמפנקים במיוחד. במשך שנים התגאתה ענקית הטכנולוגיה במאכלי גורמה ושתייה הניתנים בחינם לעובדי החברה במשרדיה השונים. אבל אז, בחודש מרץ, כאשר בעקבות מגיפת הקורונה נשלחו עובדים רבים לעבוד מהבית החליטו בגוגל לבטל עבורם את ההטבה. החברה הודיעה כי לא תממן ארוחות או הוצאות הקשורות בכושר גופני עבור העובדים מהבית וזאת לצד קיצוצים בהטבות נוספות ובכוח אדם. גם בישראל, חברת אלביט למשל ביטלה עם המעבר לעבודה מהבית את הטבת כרטיס הסיבוס לעובדים מהבית וממש לפני כמה ימים החליטה להחזיר אותה.

בחברות בהן קיים חדר אוכל הסבסוד של ארוחות בוטל למעשה עם המעבר לעבודה מהבית. רוב המעסיקים שמספקים כרטיסי הסעדה כמו תן-ביס או סיבוס לא שינו את מדיניות הטבת הצהריים אבל חלקם הפסיקו כאמור את סבסוד האוכל, בעוד שאחרים שינו, הגדילו או המירו את הטבות כרטיסי ההסעדה בשכר. 

94% מהעובדים שהיו להם כרטיסי ארוחות לפני משבר הקורונה המשיכו לקבל אותם באותו אופן שהיה לפני התפרצות המגיפה, כך עולה מסקר שערכה החודש מירי דיקמן עבור חברת סיבוס בקרב 300 עובדים שכירים. עבור 3% מהעובדים הטבת כרטיס ההסעדה בוטלה ול-9% מהם הציעו בתקופה האחרונה לקבל הטבה במשכורת במקום כרטיס הטבה לארוחות.

קרן וייזמן, סמנכ"ל שיווק בסיבוס סודקסו

"יש תעשיות, כמו בהייטק שבהן כרטיסי הסעדה מאוד נפוצים וזה חלק מתנאי העסקה מאוד בסיסיים. היום חברות מבינות שהכרטיסים הם הטבה בסיסית והם אינם משנים אותה מכיוון שהעובדים רגילים לזה. בסופו של דבר חברות דואגות גם למסר שהן משדרות לעובד – האם ברגע שהוא עובד מהבית הוא לא עובד? לא מגיעה לו הטבה?", אומרת קרן וייזמן, סמנכ"ל שיווק בסיבוס סודקסו. "אם עד היום האחריות של מנהלת רווחה היה לדאוג לטריטוריה של המשרד, היום זה לדאוג לעובד ובחלק מהמקרים גם בבית".

עלות ארוחת הצהריים היא פונקציה של זמן וכסף. אם עובד בוחר בזמן העבודה מהבית להכין ארוחה, לבשל, לשבת עם המשפחה לאכול אולי לעומת להזמין אוכל ממסעדה ולאכול מול המחשב, הזמן שמושקע בארוחה עשוי להיות בעלות גבוהה יותר למעסיק מאשר עלות האוכל עצמו. "כרגע חברות עדיין לא נמצאות בדיון הזה, ברזולוציה הזאת לגבי עבודה מהבית, זה יגיע לשם, אבל אנחנו עוד לא שם", אומר שריג גפני, שותף מנהל בצבירן. בחישוב גס אדם שהשכר שלו הוא 20 אלף שקל בחודש שעת העבודה שלו שווה יותר מ-100 שקלים כאשר שווי הטבת הסיבוס או התן ביס הממוצע בשוק הוא 800 שקל בחודש. אם כתוצאה מהזמנת מזון במקום בישול החיסכון לעובד הוא של חצי שעה ביום זה מתבטא בלמעלה מ-50 שקלים ביום ויותר מ-1,000 שקלים בחודש – יותר מכל ההטבה של כרטיסי ההסעדה. "אני חושב שחברות יגיעו לחישוב הזה בניתוחים שהם יעשו אבל נכון לעכשיו, אנחנו רואים שכאשר אנחנו שואלים חברות לגבי הטבות ברוב הנושאים התשובה היא כרגע שאין שינוי. מצד שני אנחנו כן רואים יותר ויותר חברות שמתחילות לשאול שאלות לגבי ההוצאה של עובדים שעובדים מהבית כאשר התרגום של זה כרגע הוא סכום חד פעמי שניתן לרכישה של ציוד".

ארוחת צהריים בעבודה מהבית, פונקציה של זמן ועלות צילום: שאטרסטוק

עם המעבר לעבודה מהבית עלתה דרישה מצד חלק מהעובדים, בעיקר מצד העובדים החזקים בחברות ההייטק שלא נפגעו במשבר, לשנות את מדיניות הטבת הצהריים. "אחרי שלושה ימים בבית קיבלנו תגובות מהעובדים שהסכום הקיים לתן-ביס לא מספיק להם להזמנה מהבית בגלל הדרישה להזמנת מינימום ודמי משלוח בניגוד למה שהיה במשרד. לאור זאת שינינו במהירות את המדיניות והכנסנו את ההטבה לסכום חודשי שייכנס למשכורת במקום תן-ביס כך שכל עובד יוכל להשתמש בו בהתאם לצרכיו", אומרת שירי גרוסברד, מנהלת החדשנות וחוויות האנשים בחברת AppsFlyer. שאר ההטבות לעובדים נשארו כפי שהיו ובנוסף הוענקו לכל עובד 300 דולר לרכישת ציוד לפינת עבודה לצד מתן ציוד מתאים מהמשרד.

גם בחברת הסייבר בתחום הרכב Argus המירו את הטבת כרטיס ההסעדה לתוספת בשכר אבל משיקולים אחרים. "השיקול המרכזי שלנו היה לאפשר גם לעובדים שגרים באזורים מרוחקים ללא מסעדות מתאימות בסביבתם ליהנות מההטבה. כמו כן, חשבנו על לאפשר לעובדים לאכול בבית יחד עם המשפחה לבחירתם", אומרת ריבי הלר, סמנכ"לית משאבי האנוש בחברה.

שני בראונשטיין, מנהלת HR בחברת ATERA

בחברות אחרות הרחיבו את ההטבה. כך, בחברת ה-IT קונטרולאפ הגדילו את הסכום היומי לשימוש מ-50 שקל ל-100 שקלים. בחברת הסייבר אימפרבה (Imperva) מאפשרים כעת לעובדים להשתמש בכרטיס גם בסופי שבוע או בימי מחלה. "היה לנו חשוב לאפשר לעובדים ליהנות מהתן-ביס יחס עם כל בני המשפחה שלהם ובזמן שנוח להם", אומרת עינת להם-לבנת, סמנכ"לית משאבי אנוש בחברה. "בבית, באופן אירוני, האיזון בין עבודה לפנאי הוא קשה יותר ואיפה שאפשר להקל על העובדים – אנחנו עושים את זה". החברה לא שינתה את מדיניות ההטבות ובשל המעבר לעבודה מהבית העניקה תקציב של 250 דולר להקמת משרד ביתי, ושולחת מארזים ביתיים לעובדים. "המרחק מהמשרד עשוי קצת לנתק, לכן גם חשוב לנו לשמור על תחושת גאוות היחידה והביחד".

בחברת ATERA, שמשרדיה ממוקמים ברוטשילד בתל אביב שינוי את תנאי כרטיס ההסעדה כך שכעת יש סכום חודשי קבוע ולא מכסה יומית, ניתן להשתמש בכל כתובת למשלוח ולא רק למשרד ולתקופת הקורונה כל הכסף שלא היה בשימוש בכרטיס מתבטא בתלוש השכר כך שהעובדים יכולים לבחור להשתמש בתקציב לרכישת מצרכים והכנת מזון בעצמם.

"המשרד ברוטשילד מאפשר גישה לכל המסעדות המבוקשות באיזור. כאשר עובדים מהבית האפשרויות מצטמצמות. ההחלטה לאפשר לעובדים לנצל את הסכום החודשי בהזמנה מהמסעדות הקרובות לביתם, וגם לרכישת מצרכים לצרכי בישול ביתי מאפשרת מגוון רחב יותר לארוחות צהריים, וגם מעודדת תזונה בריאה", אומרת שני בראונשטיין, מנהלת HR בחברת ATERA. לדבריה, ההטבה והשינויים שנערכו בה בעקבות משבר הקורונה מגדילה את החיבור ותחושת השייכות לארגון לא מעצם הענקת ההטבה אלא מכיוון שהעובדים מרגישים שרואים אותם ושהחברה לא מתעלמת ממה שקורה בחוץ. "כשקיבלנו את ההחלטה זה היה מתוך כך שיש כאלה שלא יכולים להינות ממנה בגלל מקום

שריג גפני, שותף מנהל בצבירן

המגורים שלהם ואחרים מעדיפים את הבישול בבית מכיוון שהוא בריא יותר. זה מה שמייצר את החיבור, העובדים מרגישים שהחברה רואה את הצרכים שלהם".

הצורך של עובדים באפשרויות רבות יותר לשימוש בכרטיס הסעדה הובן גם על ידי סיבוס שבעקבות משבר הקורונה הרחיבו את שיתופי הפעולה כך שעובדים שמקבלים את הכרטיס יוכלו להזמין מזון גם מרשתות מזון כמו שופרסל ו-Be, ויקטורי, שוקיט ו-AM:PM ולא רק מזון מוכן ממסעדות. כמו כן הם יצרו שיתוף פעולה עם חברת המשלוחים Wolt על מנת להרחיב את האפשרויות של עובדים בהזמנת אוכל ממסעדות וכן מאפשרים לעובדים לתרום את תקציב הסיבוס שלהם לארגון לתת.

"נכון שבתקופת הסגר היו חברות שהקפיאו פעילות אבל הגדולות רק הגדילו את התקציב והמגמה הרווחת היא 'עסקים כרגיל'. רוב החברות לא נגעו בתקציבי ארוחת הצהריים של העובדים, להיפך אפילו הרשו לעובדים להזמין אוכל הבייתה כאשר בימי שיגרה רובן לא מאפשרות את זה. כמגמה, התקציבים נשארו בעינם כשמאפשרים להזמין ארוחות ובמקביל להזמין מצרכים מהסופר", אומרת וייזמן. "אנחנו כן רואים שאנשים ממשיכים להזמין אוכל ממסעדות הבייתה. הרבה מהחבר'ה בהייטק הם רווקים בלי משפחות שהמקררים אצלם ריקים. הם לא מבזבזים זמן על בישול וחברות מבינות שעובדים צריכים את השקט הזה. בתקופת הקורונה הזמנת משלוחים וטייק אוויי כמעט הכפילה את עצמה".

השאלה לגבי סבסוד ארוחת צהריים כהטבה בכרטיס הסעדה או כתוספת של כסף למשכורת אינה חדשה ועוד לפני המשבר מעסיקים התלבטו אם לאפשר סכום יומי או סכום חודשי בכרטיס ההסעדה. הטבה של 800 שקלים חודשית מנוצלת יותר מאשר 40 שקל ליום שכן בימים בהם העובד חולה או נעדר מהעבודה הוא אינו יכול להשתמש בכרטיס. "זה לא דיון חדש ורוב החברות עבדו במודל של מגבלה יומית כדי לחסוך כסף. כשמשווים הטבות מייחסים יותר ערך למגבלה חודשית מאשר יומית וכמובן שכאשר נותנים את זה ככסף מרחיבים אף יותר את שיעור הניצול", אומר גפני.

אבל ארוחת צהריים או סיבסודה זה יותר מכסף. מעבר לכך שבמקומות עבודה מסויימים זו הטבה שנחשבת בסיסית, כל נושא האוכל, הפינוקים, המטבחים המאובזרים והמצויידים, במיוחד בהייטק הפכו לחלק מהדרך שבה מעסיקים מושכים טאלנטים. תנאם משופרים שהפכו לסטנדרט במשרדי ההייטק. בנוסף, הבילוי בפינות האוכל במשרד הוא חלק מההווי, סביבו נוצרות שיחות המסדרון שהן חלק מהתרבות ומהקשר שאנשים מרגישים לארגון. אחד האתגרים בעבודה מהבית הוא יצירה ושימור של החיבור הזה בין העובד לארגון.

גפני סבור כי מרבית החברות יאמצו מודל היברידי של עבודה גם מהמשרד ומספר ימים מהבית ולא עבודה אך ורק מהבית. במקרה כזה חברות יחתכו בשטחי משרדים ויחזיקו במשרד עמדות עבודה המתאימות לחלק מכלל העובדים. ההטבות כמו נסיעות, רכב וחדרי אוכל יהיו פחות אטרקטיביות ויהיו נושאים אחרים שיהפכו יותר רלוונטיים כמו סבסוד הוצאות הקשורות ליצירת עמדת עבודה ביתית.  

"הנושא של האוכל הוא חלק ממכלול הרבה יותר רחב של שינויים בשוק העבודה שנאלץ להיכנס לנושא של עבודה מהבית בצורה יותר עמוקה אבל לא בטוח שכולם מבינים מה זה עושה ברמה האנושית. מה זה עושה לבנאדם שמבטלים לו הטבות, או שהוא בא למשרד ואין לו מקום קבוע. לי אישית יש משרד בעבודה שאני מגיע אליו פעמיים בשבוע ואם מישהו יושב שם זה לא מפריע לי, אבל רוב האנשים צריכים מקום שהם ירגישו שהוא שלהם. אם מדברים על מחוברות ושייכות לארגון זה לא רק השיחות בפינת הקפה אלא מה יקרה ואיך תשפיע עליהם העובדה שאין להם מקום קבוע במשרד", הוא אומר.