אסור לבודד את דיירי הדיור המוגן, צריך נהלים מיוחדים עבורם

מאז החל משבר הקורונה, אני וחברי הקשישים שגרים בדיור מוגן חיים בתחושה שהפכנו לבני ערובה של המדינה, הממשיכים להיות נתונים לחסדי משרד הבריאות, ולהחלטותיה השרירותיות של הממשלה, המטילה על גבותינו השחוחים את תפקיד "שיטוח עקומת הנדבקים".

לאחרונה הצטרף ל"חגיגה" גם שר העבודה הרווחה שהגיש הצעת חוק שתתן גם לו ולמנהלי הבתים, כולל בתי הדיור המוגן, סמכות לכלוא אותנו. ואם איננו רוצים בכך, נהיה חופשיים לעבור להתגורר מחוץ לבית אצל ילדינו. האמנם? מזל שעוד לא מציעים לשלוח את כולנו למתקן "חולות", כדי לבודד אותנו ולהרחיק אותנו עוד יותר מיקירינו!

קשישים צילום: רויטרס

בתי הדיור המוגן פעלו רבות כדי למזער את נזקי הסגר והכליאה שהושתו עלינו בגל הראשון. בהשוואה לכלל האוכלוסייה היתה ברוב הבתים המשכיות של פעילות וחיי קהילה, שהקלה מאוד על המצוקה הפיזית והנפשית וגם שמרה על בריאותנו. משבר הקורונה תפס את כולנו לא מוכנים, אך הדבר אינו מהווה תירוץ לכך שהטיפול באוכלוסיית הקשישים שהיה בתחילה מאולתר, שרירותי, מביש ולא מקצועי - יימשך.

הממשלה נוטה לכרוך בחבילה אחת את כל בני הגיל השלישי מבלי להבחין בין בתי אבות רגילים, גריאטריים וסיעודיים, דיור מוגן לעצמאים או אנשים בודדים הגרים בבתיהם. ולאחרונה התבשרנו שגם שר העבודה והרווחה הממונה עלינו הגיש הצעת חוק הכורכת את כולם ביחד.

כבוד השר איציק שמולי שכח שדיירי הדיור המוגן לא חוסים בחסדי ובכספי המדינה. אנחנו משלמים ממיטב כספנו עבור השהות והשירותים הניתנים לנו. אנחנו אחראים למעשינו - רוב ההדבקות (המעטות) שהיו עד כה בדיור המוגן לעצמאים, הוכנסו על ידי עובדים ולא על ידי דיירים "לא-אחראיים".

במקום להתמקד בכליאת הדיירים, יש להתקין נהלים ותקנות המותאמים לדיור המוגן בעת מגיפה. כדי לוודא שמחדלי הגל הראשון לא ישובו בגל השני, גיבשה עמותת דיירי הדיור המוגן מסמך הנחיות והמלצות לתקנות ולנהלים הדרושים. הקו המנחה הוא שיש להחזיר את פעילות בתי הדיור המוגן לשגרה חדשה מהר ככל האפשר, ושאין להשאיר אנשים קשישים בבידוד חברתי זמן רב - צעד שמוביל לנזקים בריאותיים ונפשיים קשים. בנוסף, יש ליצור מערך הדרכה שילמד את הדיירים להשתמש באמצעים דיגיטליים, כדי לשמור על קשר עם בני המשפחה.

אחת ההמלצות החשובות במסמך, מתייחסת לצורך הדחוף בסנכרון המידע הרפואי. משרד הבריאות ומשרד הרווחה ששים לסגור אותנו, אבל אינם מטפלים בדחיפות בסוגיה הקריטית של שירותי הרפואה בבתי הדיור המוגן. למרבה האבסורד, רבים מרופאי הבתים עדיין אינם מקבלים גישה מרחוק לתיק הרפואי של מטופליהם בקופות החולים. מחד מאלצים אותנו להסתגר בבתים ולהסתפק בשירותים הרפואיים של מרפאת הבית; מאידך מצפים מרופאי הבית לטפל בנו ללא גישה להיסטוריה הרפואית המלאה שלנו, מצב שמהווה בעצמו סכנת חיים. משבר הקורונה הוכיח כי זה הזמן להסדיר בדחיפות את סנכרון המידע הרפואי בין קופות החולים ובתי הדיור המוגן.

עכשיו כשיש סוף סוף כנסת פעילה, יש להביא לכלל סיום את התקנת התקנות של חוק הדיור המוגן, כדי שכל סעיפי החוק ייושמו כהלכתו, לאחר שכל ההליכים "נתקעו" מאז החלה הסאגה של שלוש מערכות בחירות.

אני קוראת לכל הגורמים במשרד הבריאות והרווחה לפעול מיידית ולדאוג לטיפול ראוי בבני הגיל השלישי בכלל ובדיירי הדיור המוגן בפרט.

לאה שץ-סופר, יו"ר עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל