ועדת הכלכלה דנה בתמלוגים של כיל: "נכון להיום לא שולם ולו שקל אחד בעקבות ששינסקי 2"

בדיון מיוחד שערכה הבוקר (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת בנוגע לתשלומי התמלוגים שאמורה לשלם חברת כיל על השימוש במשאבי ים המלח, הוצגה העמדה הרשמית של רשות המסים. מדובר ביישום סוגייה חשבונאית שמשמעותה תשלומי מיסים של מאות מיליוני דולרים למדינה, בסכום שעדיין קשה להעריך אותו. כיל העריכה בדיווחים שלה כי מדובר בתשלום בהיקף שבין 185 ל-200 מיליון דולר, אולם פרופ' איתן ששינסקי שנכח בדיון אמר כי הוא סבור שמדובר בסכום גבוה יותר.

הסוגייה שבמחלוקת היא כיצד להכיר מבחינה חשבונאית בפחת על ערך הנכסים של חברת כיל. סוגייה שנותרה במחלוקת פתוחה בין כיל לרשות המסים. מאז יישום מסקנות ועדת ששינסקי השנייה בחקיקה ב-2016, כיל מגישה דו"חות לרשות המסים שכוללים חישוב מיוחד של מס רווחי היתר. אולם כפי שעלה בדיון בוועדת הכלכלה, רשות המסים טרם הוציאה שומה ספיציפית הנוגעת למשאבי הטבע.

ח"כ יעקב מרגי, יו"ר ועדת הכלכלה צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ יעקב מרגי, פתח הבוקר את הדיון בנושא התמלוגים ואמר כי 5 שנים אחרי חוק ששינסקי ולמדינה לא שולם ולו שקל אחד. הוועדה ממליצה לרשות המסים להוציא לכיל שומה בדחיפות. לדברי ח"כ מרגי "מדינת ישראל לא התברכה בהרבה אוצרות טבע, אך מהמעט שיש לנו צריכים להתנהל בחוכמה ואם מנצלים אוצרות טבע הציבור מצפה לגמול שיבטא שמשאבי הטבע הם שלו ומי שמשתמש בהם צריך לשלם לציבור ולפצות על הפגיעה בהם".

ח"כ מרגי הוסיף וציין כי "הכנסת חוקקה בוועדת הכספים את חוק מיסוי משאבי טבע, חוק ששינסקי, ובהמשך אישרה תיקונים נוספים, מה שנקרא ששינסקי 2, שקבע שיש לשלם מס מיוחד עבור שימוש במשאבי הטבע. נכון להיום, ותתקנו אותי אם אני טועה, לא שולם ולו שקל אחד בעקבות תיקון חקיקה זה. בעקבות מחלוקת בגין התיקון נוצר הצורך בדיון. 5 שנים אחרי התיקון רשות המסים לא מגיעה למסקנה אם צריך לשלם או לא והמחלוקת נסובה סביב צורת ההתחשבנות, כולי תקווה שאחרי הדיון הדברים יתבהרו והציבור יקבל תשובות ברורות".

בתום הדיון אמר היו"ר מרגי כי "הוועדה ממליצה לרשות המסים להוציא בדחיפות את שומת משאבי הטבע לגביית המסים, במיוחד על רקע תקופת הקורונה המכבידה על אוצר המדינה. הוועדה ממליצה למשרד האוצר כי תנאי הסף להגשת מועמדות במכרז החדש, במקום זה המסתיים ב-2030, יהיה הסדרת החובות למדינה טרם המכרז. הוועדה שמחה לשמוע שמבחינת רשות המסים אין מחלוקת ואין חוסר ידיעה איך לחשב את ערך הרכוש, ונאמר בצורה חד משמעית כי מדובר בערך הרכוש שהופיע בספרי החברה בעת החקיקה".

המשנה למנהל רשות המסים, מירי סביון, אמרה בדיון כי "לנו לא חסר מידע, אבל אסור לנו לשתף במידע בשל סודיות". השורה התחתונה שעניינה את באי הדיון היה שמבחינת רשות המסים, לדברי סביון, "אין שאלה בכלל לגבי השווי של הנכסים. העלות המופחתת זו העלות, ולא הערכות אחרות. החקיקה ברורה. יש הליכים סדורים בחקיקה והרשות מבצעת אותם בתוך פרקי זמן שנקבעו".

פרופ' איתן ששינסקי, אמר כי "כיל הוציאה דוחות לפיהם הוויכוח שווה 200 מיליון דולר ואני מעריך שזה בחסר. בדוח הוערכו נכסים בשווי של 4.6 מיליארד דולר, אחר כך עלה השווי ל-6 מיליארד דולר ועכשיו הנכסים מוערכים בשני מיליארד שקל. על זה הוויכוח. ברשות המסים נחושים לגבות את מה שלדעתם נכון". הוא הוסיף והציע שכחלק מהמכרז שתוציא המדינה עבור הזיכיון לשימוש במשאבי ים המלח, שכן הזיכיון של כיל מסתיים ב-2030, "ייכתב שמועמד שמגיש מועמדות צריך לבוא בידיים נקיות. ליישב מחלוקת עם המדינה לפני הגשת מועמדות זה התמריץ הטוב ביותר".

יוזם הדיון, ח"כ עופר כסיף, טען כי "כיל רימתה ומרמה את המדינה. כיניתי את זה 'כיל ורעדה', כי רשות המסים רועדת מפחד. התרגיל הוא כזה, במקום לחשב את מס רווחי היתר לפי השווי ההיסטורי של הרכוש כיל משתמשת בשווי ההוגן, שמוריד את שיעור הרווחים לרמה שאינה חייבת במס. האם רשות המסים רועדת? האם הרשות מסוגלת לגבות?".

ח"כ מרב מיכאלי, שיזמה גם היא את הדיון, הוסיפה: "התנהלות כיל לא ראויה. כפי שצוטט בכיר באוצר שלא בשמו, מדובר בהתנהלות שגובלת בחציית רף פלילי. יש חוק, ולא ברור למה הגופים האמונים על אכיפת החוק מתרשלים בתפקידם".

מטעם חברת כיל, השתתף בדיון סמנכ"ל הכספים של החברה, קובי אלטמן. לדבריו, "אנחנו עובדים בשקיפות מלאה מול הציבור ומול בעלי המניות. החברה הגישה מאז שהחוק חוקק את דוחות מס משאבי היתר. אנחנו עמלנו ליישם את החוק ככתבו וכלשונו למיטב הבנתנו את החוק. צריך לזכור שהחוק חל בפועל רק עלינו. עדיין לא נכתבה ספרות אקדמית על החוק וטרם היתה פסיקה בנושא. לקחנו חוק חדש והיינו צריכים לקחת חוק וליישם אותו ככתבו וכלשונו. רשות המיסים עדיין מבצעת ביקורת על הדוחות. נכון להיום אין לנו שום מחלוקת עם רשות המס. גם אין לנו מושג מה תהיה הגישה של רשות המסים לגבי יישום החוק".

אלטמן ציין כי "החוק מצריך אותנו להכין דוחות כספיים חדשים שלא היו בעבר. זו יצירה חדשה של החוק. נקראים דוחות כספיים לכל מינרלים; כל מינרל עומד בפני עצמו; לא יכולים לקזז הפסדים ממינרל אחד לשני." לדבריו, "שילמנו תמלוגים של 300 מיליון שקל בשנה אחרונה ו-400 מיליון שקל מדי שנה בעשור האחרון. מעבר לתמלוגים יש תשלום של מס חברות רגיל. ומעבר אליו יש את הנדבך השלישי הוא מס על רווחי יתר. את המסר הזה משלמים רק במידה ויהיו רווחי יתר. אנחנו עובדים בשקיפות מלאה מול רשות המסים וכל הנתונים שעלו בדיונים מגיעים מהדוחות הכספיים שלנו. החברה הגישה במשך 4 שנים את דוחות מס משאבי היתר ועמלנו ליישם את החוק ככתבו וכלשונו".