הכשרה מקצועית - הזנחה מתמשכת של מנוע צמיחה חשוב

בכנס הוירטואלי של "כינרת-נט" מיסודו של הגורו ד"ר יוסי ורדי, שנערך בסוף השבוע, אמר מנכ"ל קבוצת הפרסום והטכנולוגיה הגדולה בעולם WPP, מרק ריד, כי "כאשר נחזור למשהו הדומה לנורמליזציה, לא נזכור מה היה נורמלי". רוצה לומר, שוק העבודה ושלל מקצועות שידענו לא יהיו עוד. מול מיתון גואה וכ-850 אלף מובטלים, מדדה האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה על רגל אחת עם אפס תקציבים וכוח אדם מדולדל של כ-200 איש לעומת 700 בשיאו. על סוס צולע זה מבקש שר האוצר לצאת למלחמה ברוב רעש ומהומה לאחר שני עשורים של "ייבוש" תקציבי מכוון.

שיטת הייבוש התקציבי יובאה מארה"ב על ידי נתניהו למשרד האוצר. כך, מונעים תקציבים מגופים ממשלתיים וציבוריים ומונעים איוש תקנים, עד שהשירות הופך לגרוע, כדי לאלץ אותם לעשות רפורמות על פי תפישת העולם של האוצר. בשלב הראשון "מייבשים" את התקציבים של הגוף או התאגיד שלדעת האוצר חייב ברפורמה או בהפרטה, דרך סירוב להקצות כספים לגופים אלו בתקציב. במקרים שהמדינה החליטה להקצות כספים והתקציב אושר, חשבי האוצר מערימים קשיים, מעכבים ומנסים למנוע ניצול כספים אלו, והכול במטרה להקשות על התנהלות הגוף או התאגיד המדוברים. בשלב הבא יוצאים בקמפיין מתוזמן להכפשת הגופים האלו כבלתי יעילים, ובשלב השלישי מציגים את ה"נס", הרפורמה או ההפרטה.

שירות התעסוקה צילום: באדיבות שירות התעסוקה

בשיטה זו פעל האוצר במערכת הכבאות, מערכת ההשכלה הגבוהה, הרפואה הציבורית ובתי החולים, ביטול שירותי האחיות בבתי הספר, הציק לרכבת, לחברת החשמל ולחברת הדואר (עד שהציבור מאס בשירותיה), גרר את הביטוח הלאומי ומערכת הרפואה לגרעונות כבדים וכמעט וחיסל את חברת המתנ"סים.

משבר הקורונה תופס את ישראל לא רק עם היקף אבטלה הגבוה ביותר שהיה מקום המדינה, אלא גם עם הזנחה מתמשכת של מנוע צמיחה חשוב, תחום ההכשרה המקצועית. מאז תחילת שנות האלפיים נמצא תקציב האגף להכשרה מקצועית בתהליך מתמיד של נסיגה. בשנת 2000 עמד תקציב האגף על 159.4 מיליון שקל. במהלך העשור שלאחר מכן קוצץ התקציב עד ל-61 מיליון שקל בלבד. בשנת 2011 נרמס התקציב שוב ל-44 מיליון שקל, סכום שהיווה רק כ-0.01% מכלל תקציב המדינה באותה שנה, תקנים הוקפאו וכספים הועברו במאוחר וגרמו לביטול קורסים כדי שהאוצר יוכל לומר שהאגף אינו יעיל. התקנות בתקופת שר האוצר נתניהו גרמו לכך שהנהנים מקצבת אבטלה כמעט ואינם משתתפים כיום בקורסים להכשרה מקצועית. כאשר מובטל נשלח להכשרה מקצועית מנכים 30% מדמי האבטלה שלו. בדיון בוועדת הרווחה בכנסת השבוע תקפו את התקנה האומללה אך נציג האוצר הודיע כי אינם מתכוונים לבטל ניכוי זה. הזוי.

ב-2017 הוקמה ועדת אקשטיין "לקידום תחום התעסוקה לקראת שנת 2030". חברי הוועדה שובצו בארבע תתי-ועדות שעסקו בנושאים הבאים - יעדי תעסוקה, פריון ושינויים מבניים; תוכניות תעסוקה לאוכלוסיות יעד; הון אנושי ותשתיות הכשרה; ומוכנות לשוק העבודה המשתנה. הדו"ח שהמליץ על השקעות של מאות מיליוני שקלים בשנה לקידום ההכשרה המקצועית הוגש ו...תוייק.

בתוכנית הכלכלית מספר אחת של משבר הקורונה, במרץ, נכללו 200 מיליון שקל להכשרה מקצועית. האוצר הכריז כי פניו לתיקצוב של חצי מיליארד אך מעבר לאדמה חרוכה, אין באמתחתו כל תוכנית מלחמה באבטלה המביאה בחשבון את השינויים הדרמטיים הצפויים בשוק בעקבות מגיפת הקורונה, או מנגנון חי ובועט שיסתער על התקציב.

בישראל יש היום כ-850 אלף מובטלים ועובדים בחופשה ללא תשלום בגלל משבר הקורונה, רובם מהשכבות החלשות. הם מהווים, לכאורה, הזדמנות פז לצאת בעוז להשבחת כוח האדם והעלאת הפריון והשכר. בפועל זה לא נעשה. השנה היה אמור תקציב האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה, להגיע לסכום של 66 מיליון שקל בלבד. בעוד הקורונה אוכלת אותנו, רק כ-12 מיליון הועברו עד עתה. התקציב שהובטח יספיק אולי להכשרה מקצועית של אחוז אחד מכלל המובטלים.

ביוני 2019 הוקפא פרויקט שיתוף פעולה עם ארגוני המעסיקים שיתרונו בכך שההכשרה נעשית בהתאם לצורכי המעסיקים ויש גם מחויבות שלהם לקלוט את הבוגרים. ומה הסיבה? – היעדר תקציב.

בדיון בועדת הרווחה אמר השבוע ח"כ עידן רול: "הממשלה התחייבה לאחרונה להשקיע 625 מיליון שקל בהכשרות מקצועיות כדי לעזור למשק ולאזרחים להתאושש מהמשבר, אבל עד כה השקיעה אפס" ,אירופה דוחפת השקעות גדולות בהכשרה מקצועית כפתרון לאבטלה מתמשכת. על פי ה-OECD, שיעור ההשקעה הלאומית הממוצעת לכל משתתף בהכשרה מקצועית טרם הקורונה, עמד על 33% מהתמ"ג לנפש. בישראל עומד שיעור ההשקעה על תשעה אחוזים.

אצלנו רק מדברים.

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק