החלטה נדירה: ביהמ"ש המחוזי התערב במזונות זמניים שהוטלו על אב - והפחית אותם

החלטה יוצאת דופן של בית המשפט המחוזי: השופטת ורדה פלאוט מבית המשפט המחוזי מרכז קיבלה בקשת רשות ערעור של אב והפחיתה משמעותית מזונות זמניים אותם חויב לשלם לאשתו לשעבר.

ההחלטה הינה יוצאת דופן מאחר שבדרך כלל בתי המשפט המחוזיים לא מתערבים בהחלטות בתי המשפט למשפחה בעניין מזונות זמניים. ההחלטה של בית המשפט המחוזי היא עקרונית וסביר להניח שיעשה בה שימוש במקרים נוספים, מכאן המשמעות. 

במקרה זה האב התייחס בערעור שלו במפורש לקושי הקיים בערעור על פסיקה זמנית. האב טען שבית המשפט למשפחה שגה בעת שהתעלם מההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון לעניין שוויון במזונות, ולכן הוא חויב לשלם סכום מזונות גבוה יחסית וזאת שלא בצדק.

פטיש צילום: שאטרסטוק

האב שיוצג בהליך באמצעות עו"ד אלון סולומון ערער על החלטה קצרה של השופטת מירית פולוס מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. באותה החלטה ציינה השופטת את הכנסות הצדדים לטענתם (7,000 שקל נטו שכר האם ו-6,350 שקל נטו שכר האב) ופסקה שהאב ישלם לאם 2,800 שקל לחודש ובנוסף מחציות (חצי מהוצאות מיוחדות). השופטת לא נימקה מדוע פסקה סכום כזה דווקא.

האב החליט להגיש בקשות רשות ערעור וטען בה שיש להחיל את ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בדבר שוויון במזונות בין גברים ונשים. הוא טען כי מדובר בקטינים מעל גיל 6, לבני זוג בעלי הכנסה דומה, חלוקת הזמנים שווה והם מתנהלים בתנאי הורות משותפת. לאור זאת החיוב במזונות צריך להיעשות בהתאם ליכולתם הכלכלית היחסית ומבוקשת הפחתה.

בפתח הערעור נכתב כי האב מבקש להתייחס ל"פיל שבחדר" והוא הנטל הכבד העומד בפני הפונה לערכאת ערעור ומבקש התערבות בהחלטת ביהמ"ש למשפחה בעניין סעד זמני במזונות. האב כתב כי אכן ידוע היטב שערכאת הערעור אינה מתערבת ככלל בסעד זמני במזונות והלכה פסוקה, "אך לא בכדי מידפק כעת המבקש בשערי בית המשפט ומבקש ממש בתחינה כי אלו יפתחו", כתב.

לטענת האב, מדובר במקרה פרטי מובהק של הכלל בו ראה בית המשפט העליון טעם לקבוע הלכה חדשה והוא ביקש שהערכאה הבכירה תאיר את הדרך בסוגיה זו, בהתייחס לדיני מזונות ילדים, לפחות בטווח הגילאים 6-15 במצב בו עדיין ישנה עמימות רבה ושוני בבתי המשפט השונים ביישום ההלכה בעליון, גם 3 שנים לאחר שניתנה.

השופטת פלאוט הציעה בתחילה לאם להסכים לפשרה: להפחית את המזונות מ-2,800 שקל לחודש לסכום של 1,800 שקל לחודש בלבד. אלא שהאם סירבה ולכן החליטה השופטת לתת זכות ערעור.

בפסק הדין כתבה כי ההחלטה של בית המשפט למשפחה אינה עומדת בכללי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון (המוכרת תחת מספר ההליך 919/15). לכאורה עסקינן בבני הזוג המשתכרים – על פי הנתונים בשלב זה – סכומים דומים. עוד כתבה השופטת כי הקטינות מצויות אצל האב 6 לילות מתוך 14 כלומר גם זמני השהות כמעט שווים.

השופטת כתבה כי בנסיבות אלו לא מובן מדוע מוטל חיוב מזונות בסך 1,400 שקל לכל קטינה, והדבר אינו מנומק בהחלטה. "לכאורה בנתונים אלו היה על המבקש לשאת במזונות רק בגין פער לא גדול בהסדרי השהות לטובת המשיבה.

השופטת פלאוט מתחה ביקורת על כך שבית המשפט לענייני משפחה שעדיין לא קיים דיון בנושא המזונות הזמניים, כשמדובר בהליך שנפתח בספטמבר 2019 (ונקבע לדיון באפריל 2020 אך הדיון בוטל בגלל הקורונה).

השופטת הוסיפה כי הסדר הנכון הוא שהערכאה הדיונית מכריעה במחלוקת בהחלטה מנומקת ורק לאחר מכן נבחן העניין ע"י ערכאת הערעור. עוד הוסיפה שאין מקום שערכאת הערעור תכנס לעובי הקורה, לפני שנערך ולו דיון אחד בפני ביהמ"ש לענייני משפחה (הערכאה הנמוכה יותר).

היא סיכמה באומרה כי בנסיבות שנוצרו יש לקבוע בדחיפות דיון במעמד הצדדים ולתת החלטה מפורטת ומנומקת. עד אז, יופחת חיוב המזונות ויעמוד ע"ס 500 שקל לחודש לכל קטינה.