סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר חשוד בקבלת שוחד בתמורה לקידום פרויקטי נדל"ן

פרקליטות מיסוי וכלכלה שוקלת להגיש כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד מאיר תורג'מן, סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר בחשד לקבלת שוחד מאנשי עסקים תמורת קידום אינטרסים עסקיים שלהם בירושלים, במיוחד בתחום הנדל"ן.  

תורג'מן חשוד בקבלת שוחד בסכום של כ-355 אלף שקל ובעבירות מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי מורשה בסך 70 אלף שקל, ערמה ותחבולה על מנת להתחמק מתשלום מס.

יחד עם תורג'מן צפוי לעמוד לדין, בכפוף לשימוע, משה הבא, לשעבר בכיר במשרד האוצר ויו"ר בזק בינלאומי לשעבר שהוא כיום יזם נדל"ן, החשוד במתן שוחד לתורג'מן כדי לקדם

פרוייקט מלונאות שבבעלותו.  

משה הבא צילום: אוראל כהן

בנוסף נשקלת העמדתם לדין של אנשי עסקים וגורמים נוספים בפרשת השחיתות: דוד בוזגלו, דוד קליינר, לורנט לוי ויצחק תורג'מן, בנו של מאיר תורג'מן. במכתבי השימוע, מיוחסים לחשודים, כל אחד לפי חלקו, עבירות של מתן וקבלת שוחד, הפרת אמונים, שיבוש הליכי חקירה ובידוי ראיות.

מדובר בחקירה שהפכה לגלויה בתחילת שנת 2018 ובוצעה על ידי יאח"ה שבלהב 433 במשטרת ישראל ופקיד שומה חקירות מס הכנסה ברשות המיסים.

על פי מכתב השימוע, מאיר תורג'מן שימש בעבר במגוון תפקידים בעיריית ירושלים: חבר מועצה, יו"ר האופוזיציה וחבר בוועדה המקומית לתכנון ובנייה; משנת 2013 ועד לתחילת החקירה הגלויה בפרשה בשנת 2018, כיהן תורג'מן כסגן ראש עיריית ירושלים; החל משנת 2014 הוא שימש גם כיו"ר רשות הרישוי המקומית לתכנון ובנייה והחל מנובמבר 2015 ועד פרוץ החקירה כיהן תורג'מן בנוסף גם כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. בנוסף, במהלך השנים 2004 - 2016, היה תורג'מן מורשה החתימה ומיופה הכוח הבלעדי של חשבון הבנק של בית הכנסת "תפילת ישראל", בו נהג להתפלל.

מאיר תורג'מן צילום: יריב כץ

משה הבא הוא יזם ואיש עסקים שפעל בתחום הנדל"ן והיה בעל אינטרסים משמעותיים בירושלים, ובין היתר, בעליו של מלון כורש בעיר, שהינו נכס לשימור מחמיר. דוד בוזגלו גם כן הוא יזם בתחום הנדל"ן בירושלים. לורנט לוי הוא יזם, שפעל לקדם את עסקיו ונכסיו הממוקמים סמוך ומסביב למתחם "כיכר המוזיקה" בירושלים. דוד קליינר היה עובדו ושלוחו של הבא, ופעל עבורו מול גורמים בעיריית ירושלים, בפרט מול תורג'מן, שהיה חברו של קליינר במשך עשרות שנים. קליינר ניהל את פרויקט מלון כורש ופעל מול גורמים בעירייה לקדם את בקשותיו של הבא, וכן להגיש בקשות להיתרים לפרויקט, בין היתר, לוועדה המקומית לתכנון ובניה ולרשות הרישוי.

יצחק תורג'מן, בנו של מאיר תורג'מן, ליווה במשך השנים את חייו הפוליטיים של אביו והיה יד ימינו ואיש סודו ואמונו. בין השאר, שימש הבן יצחק בשנים 2008 ו־2013 בתפקיד בכיר במערכות הבחירות של אביו למועצת העיר ירושלים. בהיותו בנו של סגן ראש העירייה, נהנה יצחק ממעמד בלתי פורמאלי בעיריית ירושלים. נוכח מעמד זה, ראו בו גורמי עירייה שונים כעוזרו של מאיר תורג'מן וידו הארוכה ואף נענו לבקשות והוראות שהועברו להם מעת לעת מיצחק.

בנוסף, במכתבי השימוע נטען כי הבא פעל לשבש חקירה ולבדות ראיות לאחר שהועלו חשדות בעיתונות ובעירייה, באשר לטיב יחסיו עם תורג'מן. "הבא החליט ליצור מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג'מן, בין היתר, על ידי יצירת מסמכים, אותם שלח למעורבים בפרשה תוך שאיים בנקיטת הליכים נגדם, דבר שלא קרה עד לפתיחת החקירה הגלויה", טוענת הפרקליטות.

עוד עולה ממכתבי השימוע כי בתמורה לקידום ענייניו של דוד בוזגלו בעיריית ירושלים, העסיק ושילם בוזגלו ליצחק תורג'מן משכורת חודשית קבועה והטבות נוספות כאשר בפועל יצחק כמעט ולא עבד אצל בוזגלו. במקביל, יצחק, פעל כדי לסייע לבוזגלו במסדרונות העירייה תוך שימוש בשמו של אביו ובידיעתו.

בנוסף טוענת הפרקליטות כי מאיר תורג'מן פעל לטובת קידום ענייניו של לורנט לוי בתמורה לכספים שלוי העביר לתורג'מן, שיועדו כתרומות לנזקקים. כך, בתמורה ל-91 אלף שקל, תורג'מן סייע ללוי בקידום עסקיו בכיכר המוזיקה בירושלים וניסה לעכב את ההליכים הפליליים שננקטו נגדו ביחס לבנייה הלא חוקית שהתבצעה על ידו בכיכר.

בנוסף, על פי מכתבי השימוע, מאיר תורג'מן חשוד שהשתמש שלא כדין בכספי בית הכנסת שבו התפלל, בו הוא שימש כאחראי על קופת בית הכנסת. על פי החשד, תורג'מן עשה שימוש אישי בביתו הפרטי בכספים שנתרמו למטרת שיפוצים בבית הכנסת.

חשד נוסף כלפי תורג'מן הוא כי השמיט הכנסה מרשויות המס על הכספים שאותם קיבל ככספי שוחד והכספים שגנב מבית הכנסת.

משה הבא – הקרבה לש"ס והחקירה בפרשת דרעי

שמו של הבא, החשוד כאמור בפרשה זו במתן שוחד, שיבוש חקירה ובידוי ראיות, עלה גם בפרשת החשדות למירמה, הפרת אמונים ועבירות מס נגד שר הפנים אריה דרעי. הבא, המקורב לש"ס ולדרעי מזה שנים ארוכות, נחקר בפרשה יחד עם אחרים, ונשאל על העברת כספי תרומות לעמותת מפעלות שמחה שניהלה יפה דרעי, אשתו של אריה דרעי, ולמוסדות חינוך שאותם הפעילה, כשהחשד היה כי הכסף זרם למשפחת דרעי. הבא הכחיש את החשדות.

ההיכרות בין הבא לדרעי היא משנות ה-80', אז היה הבא באוצר ודרעי מילא את תפקיד שר הפנים. לאחר שסיים את כהונתו באוצר מינה דרעי את הבא ליו"ר המועצה התעשייתית רמת חובב, ובהמשך הוא מונה בתקופת השר רפאל פנחסי מש"ס במשרד התקשורת ליו"ר בזק, ולאחר מכן ליו"ר פלאפון ובהמשך ליו"ר בזק בינלאומי. שנים אחר כך שר התקשורת מטעם ש"ס אריאל אטיאס ניסה לקדם את מועמדותו של הבא ליו"ר הדואר, אך זו לא יצאה לפועל. בתקופת אטיאס כשר מונה הבא גם כחבר בוועדת גרונאו לגיבוש רפורמה בתחום התקשורת.

לאחר תפקידיו הציבוריים הבא החל לפעול בשוק ההון, הוא גם כיהן כדירקטור בחלק מהחברות מקבוצת מגדל בתקופת היו"ר אהרון פוגל (אותו הבא מכיר מהאוצר). בין השאר, שימש הבא כיו"ר קרן הפנסיה מקפת והיה גם יו"ר ועדת ההשקעות של חברת קרנות הנאמנות של אפסילון.

הבא הוא שחקן נוסטרו בשוק ההון, ובשנת 2016 שמו עלה לכותרות כאשר רכש 5% מכלכלית ירושלים (המניות היו שוות אז 85 מיליון שקל) בעת שפוגל כיהן כיו"ר החברה, שהיתה נתונה במאבקי שליטה. בהמשך הוא מכר את המניות. עוד קודם לכן רכש הבא 25% מהאג"ח באחת הסדרות של פלאזה סנטרס לקראת הסדר החוב בחברה.

משה הבא, המיוצג בתיק באמצעות עו"ד עודד גזית, טען בעבר בעת חקירתו וגם בבית המשפט בדיוני הארכת המעצר כי ההטבה שהוא נחשד שנתן כביכול לתורג'מן, המיוצג בידי עו"ד ירון קוסטליץ, היתה ערבות להלוואה שניתנה עוד בשנת 2013 - יותר משנתיים לפני שתורג'מן בכלל מונה ליו"ר הועדה לתכנון ובניה, עוד כשזה היה באופוזיציה, והכחיש את החשדות נגדו.