הברחת נכסים מהתא המשפחתי (העתקת פעילות חברה – לחברת קש)

מוגש מטעם DUN'S 100

רשימה זו נכתבת בעקבות פסק דין ייחודי בו זכה המשרד לאחרונה שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה העוסק בהברחת נכסים משפחתיים מהתא המשפחתי, בדרך יצירתית ויוצאת דופן והיא פעילות באמצעות חברה ע"ש אימו של הבעל. נתחיל בהסבר כללי בנוגע להברחת רכוש מהתא המשפחתי. כולנו יודעי כי רגע הפרידה בין בני זוג אינו מתרחש בארוע מיידי, במרבית המקרים ארוע הפרידה הוא ארוע מתגלגל והוא תופס נפח ועומק במהלך השנים. הזמן מאפשר לבן הזוג המחזיק בממון המשפחתי ובשליטה בו לייצר שינויים במסת הרכוש לטובתו.

פעמים רבות, אחד מבני הזוג גמר בדעתו להיפרד מבן זוגו והוא מתחיל להכין את עצמו לקראת יום המחר. משמעות ההכנה לעיתים רבות היא הברחת רכוש מהתא המשפחתי וריקון המאגרים הכלכליים המשפחתיים המשותפים, באופן שביום בו יתפרק התא המשפחתי – חלוקת הרכוש תתבצע לכאורה באופן שווה, אך אחד מהצדדים כבר דאג לעצמו ליום שחור והגדיל את חלקו על חשבון החלק של בן זוגו.

הברחת הנכסים מהאת המשפחתי אינה מתרחשת אפוא אך ורק בנקודת הזמן בה יחסי בני הזוג עלו על שרטון, אלא לעיתים זמן רב לפני כן ולעיתים אף מתחילתו של הקשר הזוגי.

הדרכים להבריח כסף מהתא המשפחתי הינן רבות והמציאות מלמדת כי ליצירתיות בהברחת הרכוש המשפחתי אין גבולות. הברחת הרכוש יכולה להתבצע בדרך של הסתרת קיומם של חשבונות בנקים, הסתרת והעלמת מידע אודות חברת משפחתיות, החזקת מניות בנאמנות, או החזקת מניות בחו"ל במקומות שקשה להגיע אליהם. בנכסים פיזיים כגון חפצים יקרי ערך – האפשרויות הן הוצאת החפצים מרשות המשפחה, החזקת כספות במקומות עלומים.

דרך נוספת להעלמת רכוש מהתא המשפחתי היא באמצעות יצירת עסקאות פיקטיביות בין בני משפחה, למשל יצירת הלוואות, העברת נכסים במחיר מופחת לבני משפחה, הלוואות לבני משפחה וכו.

פסק הדין בו זכה המשרד לאחרונה עסק בבני זוג בהליך גירושין נוקב. מדובר בבני זוג שבינהם פערים כלכליים משמעותיים, כאשר הבעל הוא איש אשכולות בתחומים אקדמיים וכן בתחומי ניהול וכלכלה. במהלך שנות נישואיהם של בני הזוג, הקים הבעל מספר חברות העוסקות בתחומים שונים תוך ניצול היכולות היחודיות שלו בשטחי פרקטיקה שונים.

בכדי לייצר תמונת מצב במסגרתה יראו החברות המשפחתיות כבעלות ערכים שליליים – ייצר הבעל גרעונות בחשבונות החברה, ואת הפעילות האמיתית של החברות – ניהל הבעל באמצעות חברה בה המניות היו רשומות על שם אימו. הבעל טען כי אין לו כל קשר לחברה למעט ייעוצים מזמנים הניתנים על ידו לחברה בגינן הוא מנפיק חשבוניות.

אימו של הבעל הגישה תגובתה אל בית המשפט, צירפה נסח מרשם החברות ממנו עולה כי אמנם האם (הסבתא) רשומה כבעלת מניות יחידה בחברה, אך מתוך נסח הטאבו צפה המציאות האמיתית – הדירקטור היחידי בחברה מאז הקמתה היה הבעל. במילים פשוטות האמת נחשפה והתברר כי בפועל החברה מנוהלת על ידי הבעל, הוא זה שלוקח את ההחלטות האמיתיות בחברה ולא אימו, שהינה בכל הכבוד פנסיונרית שעיקר ניסיונה המקצועי הוא בניהול משק הבית וגידול ילדים.

הטיעון אינו פשוט כיון שהדין קובע כי נכסים שנוצרו במהלך הנישואין והרשומים על שם מי מבני הזוגהם יהיו הנכסים לחלוקה – אלא אם הוכח כי אכן מדובר בנכס הרשום באופן פיקטיבי על שם צד שלישי.

התשתית הראייתית שהונחה בפני בית המשפט באמצעות משרדנו הראתה תכתובות מיילים בין הבעל לבין עניינים הקשורים לניהולה השוטף של החברה למשל בענייני העסקת עובדים וניהול מלאי החברה, פעולות שהוכיחו לבית המשפט כי קיימת זיקה בין הבעל לבין החברה, בפרט לאור העובדה שהאם על שמה נרשמה החברה היא פנסיונרית ומעולם לא עסקה בפעילות עסקית כלשהי.

עו"ד טל איטקין

בית המשפט לענייני משפחה חזר על פסק הדין במסגרת רע"א (נצ') 40711-01-15 ממן נ' ממן:

"כידוע במסגרת הפסיקה שהתפתחה בסוגיה דנן הוענק משקל לחשש מפני הברחה ו/או ריקון זכויות, זאת מעבר לראיה הצרה הרואה את זכויות בן הזוג כמצטמצמת להיבט הרכושי האובליגטורי של המניות בלבד, ונקבע, כי מקום בו יש חשש ממשי לפגיעה ברכוש, ו/או עולה צורך בקיומו של פיקוח הדוק על פעולותיהן והתנהלותן התקינה של החברות בהן לצד השני זכויות, תאושר בקשה לצירוף החברות כצד להליך המתנהל בין בני הזוג.

נציין כי הצורך לצירוף חברות, בפרט כשעסקינן בחברות משפחתיות, נובע ממספר חששות וצרכים של בן הזוג שאינו רשום כבעל מניות בהם, ויביאו לריקון החברות מתוכן או לפיחות בשוויין, זאת מבלי שסעדים זמניים כאלו ואחרים אשר יוטלו על מניות בן הזוג, בעל הדין יהיה בהם למנוע זאת".

מאת עו"ד טל איטקין, מייסדת ובעלים, טל איטקין משרד עורכי דין