ייצוא הגז נפתח לתחרות: צנרת ההולכה תופקע מבעל המאגר

פותחים את ייצוא הגז לתחרות: משרד האנרגיה סיים בשבוע האחרון לגבש תזכיר חוק שיופץ בקרוב למשרדי הממשלה עם תיקון היסטורי בנוגע לבעלות על מאגרי גז וליכולת לייצא אותו למדינות שכנות.

עיון בתזכיר החוק, שהגיע לידי "כלכליסט", מלמד שהמדינה רוצה לנתק את הקשר בין בעלות על מאגר גז ליכולת לייצא אותו לחו"ל, ולאפשר לחברות ממשלתיות ופרטיות לקחת על עצמן את הקמת התשתית הנדרשות ליצוא.

עד היום מי שהיה יכול להקים ולהחזיק צנרת ייצוא גז לחו"ל היו רק בעל המאגר, או במילים אחרות האחזקות במאגר גז נתנו לבעלים יכולת אוטומטית ובלעדית להקים גם את צנרת ההולכה לחו"ל. מציאות שכזו סינדלה את המדינה כיוון שהיא היתה תלויה ביזם פעמיים.

פעם ראשונה בשליטה שלה על היכולת לקדם עקרונית יצוא לחו"ל בהיקף הלאומי שנקבע, ופעם שנייה בהמתנה ללו"ז ולמימון של היזם להקמת הולכת גז לחו"ל, שאינה תמיד חופפת את האינטרסים של מדינת ישראל מבחינת תזמון וקשירת קשרים דיפולומטיים.

שר האנרגיה יובל שטייניץ. מקדם ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, כך שיתפנה יותר גז טבעי ליצוא צילום: עמית שעל

כך למשל במקרים שבהם המדינה תרצה להרחיב את יצוא הגז לירדן או מצרים, אבל בעלי המאגרים חסרים את המימון המתאים, המהלך עלול להיתקע ולא לצאת לפועל.

לפיכך המדינה מבקשת לעשות תיקון בחוק הנפט כך שתתאפשר "הקמת צנרת ומתקנים לצורך יצוא גז טבעי גם על ידי מי שאינו בעל חזקה" (כלומר מאגר גז מוכח), ועד לרמה מרחיבת פרשנות שמערכות ההולכה לא כוללת רק צינור אלא גם "הקמה והפעלה של מתקן הנזלת גז טבעי בים, שמטרתו הפיכת מצב הצבירה של הגז הטבעי מגז לנוזל, ואשר מיועד לאפשר יצוא גז טבעי נוזלי". מדובר בשלב זה ביצוא בלבד ולא ביבוא, אולם המדינה מסמנת לראשונה שליטה לאומית על מכירת גז נוסף למדינות שכנות.

עוד מבקש החוק להסדיר "הקמה והפעלה של מתקן להנזלת גז טבעי המיועד ליצוא וכן צינורות המחוברים למתקן ההנזלה, בתחום המים הריבוניים של מדינת ישראל או באזור הכלכלי הבלעדי של מדינת ישראל", כאשר משרד האנרגיה והשר העומד בראשו יהיהו אחראים על התפעול והמטרות השונות.

ישראל מייצאת היום גז לירדן ולמצרים משני מאגרים, תמר ולוויתן. הבעלות על הצנרת היבשתית היא ממשלתית, באמצעות חברת נתיבי גז הממשלתית, אולם הצנרת במקטעים הימיים למצרים שייכת לנובל אנרג'י ולדלק קידוחים, חברות פרטיות הפועלות זה כעשרים שנה בתחום חיפושי הגז. הבעלות הפרטית הזו מדללת למדינה את הכנסותיה מהזרמת הגז לחו"ל. בסביבת משרד האנרגיה מסבירים שהתלות של המדינה בבעלי המאגרים הגבילה פיתוח שווקים חדשים. התיקון לחוק יאפשר למדינה לייצא גז גם ממאגרים חדשים (למשל מאגרי כריש ותנין שיפעלו בשנה הבאה), וכן לתת אופק ליזמים שירצו לחפש פה עוד גז וידעו שיהיה להם למי למכור אותו.

עם תיקון החוק המדינה תוכל לפתוח את השוק לתחרות. החברות הממשלתיות שמועמדות להשתלב בהקמת צנרת גז חדשה, לרבות מתקן יצוא גז נוזלי שימוקם בים, הן נתיבי גז וקצא"א (קו צינור אסיה אירופה). חברת נתיבי גז כבר מעורבת בתכנון ראשוני של יצוא גז לקפריסין וליוון (פרויקט East Med), אולם במשרד האנרגיה כבר מתבוננים על 2023, השנה שהמשק יכייל מחדש את צורכי האנרגיה שלו מבחינת כמויות הגז הנדרשות לייצור חשמל ולתעשייה.

למעשה שר האנרגיה יובל שטייניץ שינה בשנה האחרונה את המיקוד של המשרד לטובת ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, והשבוע הוכרזו הזוכים במכרז רשות החשמל להקמת תחנות חשמל "ירוק" (סולארי), שמשלב יכולות אגירת חשמל לשימוש בשעות הלילה. מציאות זו עלולה לשנות את משקולות האנרגיה של ישראל ולהוביל למסקנה שאין צורך בכמות גז גדולה, מה שיעלה את מכסת היצוא לטובת מתקן הנזלת גז ימי שהמדינה תרצה להקים במסגרת תזכיר החוק.