הנגיף הוריד מהפסים גם את קטר ההייטק

רק בחודש הבא יתברר היקף הפגיעה של משבר הקורונה בצמיחה הכלכלית של ישראל, אבל נתונים חדשים שפרסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) על מצב העסקים בארץ לא מותירים מקום לספק: היא תהיה קשה מההערכות המקדימות. לפי הנתונים העדכניים, ניתן לקבוע כבר עכשיו כי אין חלקה במשק הישראלי שלא נפגעה בצורה משמעותית מהקורונה. עכשיו גם ברור שהנזקים פוגעים במערכת העצבים המרכזית של המשק הישראלי: בקטר ההייטק ולצידו גם בעסקים הבינוניים והגדולים.

בפעם הראשונה מאז שחרור הסגר מעל המשק הישראלי, נרשמת ירידה בשיעור המועסקים. בשבוע הראשון של מאי ואחר כך גם ביוני נרשמה עלייה מתמשכת ועקבית במספר המועסקים שעבדו מהבית או ממקום העבודה. בסקר הנוכחי, שבוצע בתחילת חודש יולי, נרשם לראשונה מאז שחרור הסגר היפוך מגמה: למרות שהמספר המוחלט של המועסקים - שכולל מועסקים בפועל ועובדים בחל״ת - עלה, שיעור העובדים בפועל מקרבם ירד מרמה של 81% לרמה של 79% בלבד. יתרה מזו, שיעור העובדים המפוטרים הולך וגדל בקצב עקבי בעוד מספר העובדים ששוהים בחל״ת - מצטמצם.

בסוף מאי עמד שיעור מפוטרי הקורונה על 3.6% בלבד מתוך המועסקים ערב המשבר, ביוני עלה השיעור ל־4.5% ובסקר שפורסם אתמול מגיע מספרם ל־7.6%. מנגד, שיעור היוצאים לחל"ת הצטמצם באותה תקופה מ־13.3% ל־7.3%. נתונים אלה מתכתבים עם נתונים נוספים של הלמ״ס ושל לשכת התעסוקה. הלמ"ס פרסמה השבוע את שיעור הבלתי מועסקים הרשמי במשק, לא כולל עובדים שהוצאו לחל"ת, שתפח ל־5.2%, לעומת רמה של 3.9% ערב התפרצות המגפה. בשבוע שעבר, דיווח שירות התעסוקה שמספר תובעי דמי האבטלה עלה על מספר העובדים שדיווחו על חזרה לשוק העבודה.

צניחה חדה בייצוא הייטק

שיעור המובטלים בקרב תעשיית ההייטק, הנחשב למנוע הצמיחה הבלתי מעורער של המשק הישראלי ממשיך לעלות: אם בסוף אפריל ובתחילת מאי שיעור העובדים שפוטרו בגלל הקורונה עמד על 2.5% בלבד, שיעורם טיפס ל־4.2% בתחילת יוני ול־7.1% בתחילת יולי. הנתון הזה מתחבר לנתון נוסף שפרסמה הלמ"ס השבוע, שמצביע על צניחה חדה ביצוא ההייטק. לפי נתוני המגמה של יצוא הסחורות, יצוא הייטק המהווה כ־36% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים) ירד בין אפריל ליוני בכ־1% בהמשך לירידה של כ־17% בינואר-מרץ.

ישראל כץ על רקע טיילת אילת ריקה מאדם צילום: מאיר אוחיון אלכס קולומויסקי

נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על ירידה דרמטית של 16.5% ביצוא מחשבים, מכשור אלקטרוני ואופטי, רכיבים ולוחות אלקטרוניים. יתרה מזו, בסקר של הלמ"ס נשאלות החברות (לפי ענף) האם היתה פגיעה בפדיון על רקע משבר הקורונה והמגמה ברורה: פחות ופחות חברות הייטק משיבות כי "אין פגיעה". אם בתחילת יוני דווחו 46.5% מחברות ההייטק על היעדר פגיעה, בסקר האחרון בתחילת יולי המספר צנח ל־29.4% מהחברות הנשאלות.

הנתונים לא מפתיעים את בכירי התעשייה שכבר מבינים שהמגזר העסקי בישראל, אך לא פחות ממנו המגזר העסקי בארה״ב - שהינו מנוע הביקוש העיקרי של ההייטק הישראלי - עצר את ההזמנות ואת ההשקעות על רקע אי הוודאות והמיתון ההולך ותופח בכלכלה העולמית, לרבות בכלכלות המערב.

גם עסקים גדולים מתרסקים

הפגיעה הכלכלית ממשבר הקורונה לא רק הגיעה למחוז החשוב והאיתן ביותר של כלכלת ישראל, ההייטק, שנראה היה חסין במובנים מסוימים בשל האפשרות לשמור על היקף פעילות כמעט מלא מהבית, אלא גם לסקטור אחר שעד כה היה נראה עמיד יחסית: העסקים הגדולים. אם עד כה דובר על פגיעה אנושה בעסקים הקטנים, כעת מצטרפים העסקים הבינוניים הגדולים, אלה שמעסיקים בין 100 ל־250 עובדים וגם כאלה שמעסיקים אף יותר מ־250 עובדים.

הפגיעה משתקפת הן במספר המפוטרים והן בפגיעה בפדיון של אותן חברות. לפי הלמ"ס, מספר המפוטרים בחברות המעסיקות בין 100 ל־250 עובדים זינק מ־0.8% בלבד לרמה של ־4.4% בתוך חודשיים, מאז סוף אפריל עד סוף יוני. שיעור המפוטרים בקרב המעסיקות הגדולות במשק טיפס מ־0.3% בלבד ל־3.2%. מדובר בעלייה רציפה ועקבית שמטרידה עוד יותר משום שייתכן כי מדובר במגמה.

בכל הנוגע לפגיעה בפדיון המספרים אינם מעודדים יותר: שיעור העסקים הבינוניים שדיווחו בתחילת המשבר על היעדר פגיעה בפדיון עמד על 32%, קרי, שליש מהעסקים הבינוניים סברו שהקורונה לא תפגע בפדיונם בעוד שכעת השיעור נחתך ביותר מחצי ורק 14% מהם סבורים כי לא תהיה פגיעה.

לגבי העסקים הגדולים, התמונה איננה שונה: כ־39% מהם סברו שלא צפויה פגיעה מהקורונה בתחילת המשבר, אך שיעור זה הידרדר ל־22% בלבד שעדיין משוכנעים כי לא תהיה פגיעה בפדיון.

כאשר צוללים למספרים מתברר שבקרב עסקים בינוניים השינוי הדרמטי חל באלו שסבורים שבין רבע לחצי מהמחזור ייעלם בגלל הנגיף (עלייה מ־10% בלבד ל־23%) כאשר בקרב העסקים הגדולים השינוי נרשם בקרב אלו שסבורים כי עד רבע מהמחזור יימחק. בהתחלה רק 38% חשבו שהפגיעה תהיה בהיקפים כאלו כאשר כעת, כמחצית מהעסקים הגדולים במשק סבורים כי משבר הקורונה יחסל עד רבע מהמחזור.

מאפיין בולט נוסף של משבר הקורונה הכלכלי הוא שבדומה למה שמתרחש בדרך כלל בעקבות מלחמות ואסונות טבע, נוצרים "זעזועי היצע". כלומר, האירועים גורמים לסגירה חלקית או מוחלטת של חנויות, מפעלים ועסקים. תופעה כזו התרחשה גם בחודשים האחרונים. אבל בעוד בתחילת המשבר הזעזוע היה בצד ההיצע, בהמשך הוא עובר לצד הביקושים. אזרחים, שחלקם פוטרו, ובחלק אחר מהמקרים שכרם קוצץ או היקפי משרתם הופחתו, חרדים לעתידם הכלכלי, מפסיקים לצרוך ומורידים דרמטית את הביקושים, לרבות הצריכה הפרטית.

נתוני הלמ״ס ממחישים בבירור כי הזעזוע הגיע לצד הביקושים: יותר מ־43% מהעסקים שהשתתפו בסקר דיווחו כי הסיבה לפגיעה בפעילות החברה היא הצניחה בביקושים, כאשר כ־39% מדווחים על ירידה בביקושים הפנימים (בתוך ישראל) ועוד כ־5% מדווחים על ירידה בביקושים העולמיים. שכן אסור לשכוח כי מדובר על משבר בריאותי־כלכלי גלובלי שפגע אנושות כמעט בכלל מדינות העולם.

מנגד, משקל העסקים שדווחו כי הפגיעה נובעת מ"הנחיות הממשלה ומשרד הבריאות", עומד על כ־17% בלבד. למרות שטרם התברר אם ישראל בדרך לסגר נוסף ששוב ישבש את שרשראות האספקה וימנע "היצע", נכון לתחילת יולי 2020 רוב הפגיעה נובעת מירידה בביקושים. זאת כאשר מידת "פתיחות" המשק הישראלי היא מבין הגבוהות בעולם, ויש הטוענים שהיא הגבוהה ביותר בעולם המערבי.