עבודה מהבית תגדיל את הפערים - נהנים ממנה העובדים החזקים

העבודה מהבית צפוייה להישאר איתנו לפחות בטווח הקרוב, והחלום שהיה משותף לעובדים רבים כל כך מתגלה כפחות ורוד משדמיינו. האתגר הגדול ביותר בעבודה מהבית מבחינת העובדים הוא היטשטשות הגבולות ואילו החשש הגדול ביותר של מנהלים הוא מפני ירידה בפרודוקטיביות, כך עולה מנתונים מדו"ח הפורום הכלכלי העולמי (WEF) מ- 2020.

העובדים עוד מודאגים מבדידות, מעבודת צוות ותקשורת אפקטיביות, מהסחות דעת בבית וזמני עבודה שונים מהקולגות בעוד שהמעסיקים חוששים מירידה במיקוד של העובד, ירידה בלכידות הצוותית, שמירה על התרבות הארגונית, ומשחיקה בקרב העובדים. בצד הייתרונות מרבית העבודים מציינים את הגמישות בזמני העבודה ובמיקום ואת ביטול הצורך לסוע לעבודה.

דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה צילום: אלון פורת

מלבד החששות מצד עובדים ומעסיקים, העבודה מהבית מתאימה בעיקר לעובדים החזקים בשוק העבודה. לכן, במסמך עבודה מהבית לפני הקורונה ובצילה הכותבות, הכלכלנית דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה והחוקרת רחל זקן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מתריעות כי ללא התערבות ממשלתית מושכלת עלולים לגדול הפערים הכלכליים והחברתיים.

"מה שיפה בעבודה מהבית זה שכולם מרוויחים כי יש פחות זיהום אוויר, יותר יעילות וגמישות ולכן יש למודל הזה היתכנות מאוד גבוהה. עם זאת צריך להבדיל בין תקופת הקורונה לבין התקופה שלאחר המשבר בה סביר להניח שנישאר עם יום-יומיים עבודה מהבית", אומרת אבירם ניצן.

עבודה מהבית, נהנים בעיקר העובדים החזקים בשוק צילום: שאטרסטוק

העבודה מהבית היא מאוד חיובית מהרבה אספקטים אך עלולה להגדיל פערים. בעיצומו של המשבר המכון הישראלי לדמוקרטיה ערך סקר כדי להבין את המצב בשטח ומצא שאחוז העובדים המשכילים מהבית גבוה יותר. "יש כאן אפקט שמקזז אחד את השני. מצד אחד העבודה מהבית מסייעת לצמצום הפערים הכלכליים. מצד שני, דווקא מי שעובד מהבית הם אלה שהם בעלי ההכנסה הגבוהה, אקדמאים, ואז נוצר אפקט מקזז. צריך לבודק איך מסייעים לאנשים שקשה להם ואין להם את המשאבים הדרושים לעבודה מהבית כדי לצמצם את הפערים", אומרת זקן. "צריך לדאוג שכל עובד שמעסיק מבקש ממנו לעבוד מהבית גם יספק לו לפטופ, לתמרץ מעסיקים להשקיע בטכנולוגיות הנדרשות, אבל גם עם כל המאמץ שנעשה עדיין, מלצרים לא יוכלו לעבוד מהבית, מוכרים בחנויות, פועלים – דווקא האוכלוסיות שעובדות בשכר מינימום פחות יכולות לעבוד מרחוק".

החוקרת רחל זקן צילום: עודד אנטמן

בנוסף, העבודה מהבית מגדילה את הפערים בין עסקים קטנים לבין הרשתות הגדולות שלהן יש משאבים רבים יותר להתמודד עם השינויים הנדרשים, עם התשתית הטכנולוגית וההתאמות שיש לעשות. לכן, מחברות המחקר ממליצות לתמרץ את העסקים על מנת שישדרגו את העסק כדי שהוא יוכל להתנהל בעבודה מרחוק.

לפני התפרצות נגיף הקורונה שיעור העובדים השכירים שעבדו באופן קבוע מהבית בישראל היה נמוך ביחס למדינות אחרות באירופה ועמד על 4.1%. לשם השוואה, בהולנד 14% מהשכירים עבדו באופן קבוע מהבית, בפינלד 13.3% ובאוסטריה 10%.

"מדינות בהן שיעור העובדים מהבית היה גבוה יותר היו ערוכות טוב יותר מבחינה טכנולוגית למשבר. בישראל היו אוכלוסיות שלמות שלא היה להן חיבור אינטרנט, גישה לעבודה מרחוק, לפטופ, או אבטחת מידע. ככל שהארגונים היו פחות מוכנים לעבודה מהבית בתקופת הסגר המעבר היה פחות חלק. בהיבט הזה המשבר דווקא היה משהו טוב מכיוון שהתהליכים הואצו", אומרת אבירם ניצן.

עיקר ההמלצות של מחברות המסמך על מנת למנוע את הגדלת הפערים החברתיים בעקבות המעבר לעבודה מהבית הן:  גיבוש והסדרת אופי העבודה מהבית, וכן התאמת חקיקת העבודה לכך, כך שהציפיות ההדדיות, הן מהעובד והן מהמעסיק, יהיו ידועות וברורות;  שדרוג רשת האינטרנט לפס מהיר; הנגשת הדרכות וקורסים לעובדים ולמנהלים בשיטות של ניהול זמן ועבודה מהבית ולימוד של הכלים הדיגיטליים הנדרשים לעבודה מרחוק; סיוע תקציבי לעסקים (בעיקר קטנים ובינוניים) לבצע את ההשקעה הנדרשת בהתאמת העסק לעבודה מרחוק (בהיבטים של אבטחת מידע, מערכות תקשורת, גישה מרחוק וכו') באמצעות השתתפות בעלויות ההשקעה בשיעור של 30% לפחות; פיתוח שיטות לבקרת והערכת ביצועים ותפוקות בזמן העבודה מהבית – בעיקר בסקטור הציבורי וסיוע לאוכלוסיות חלשות ליהנות מהאפשרות לעבוד מהבית – באמצעות הבטחת נגישות למחשב, חיבור לאינטרנט וכדומה.