בתוכנית של הממשלה: מילים גדולות, וחורים גדולים יותר

התוכנית שהוצגה בקול תרועה רמה ביום חמישי בערב אמורה לחלץ את ישראל מהכאוס הכלכלי שהיא נמצאת בו ולסייע בקלות וביעילות לאזרחים הכורעים תחת הנטל. אבל עיון בסעיפים המעשיים שלה מלמד שהיא מלאה חורים, לא פחות מהתוכנית שקדמה לה ועוררה כל כך הרבה תסכול וביקורת.

היא אינה מכוונת לפתרון עומק של הבעיות הרבות של המשק בימי קורונה, והראשונה שבהן היא האבטלה העמוקה. במקום זה היא מספקת עוד פתרונות נקודתיים על תקן פלסטרים מקומיים. היא אינה מפחיתה מספיק את הסרבול ואת הקושי במימוש הסיוע ובקבלת הקצבאות שהיו מנת חלקה של התוכנית הראשונה. היא אינה משולבת בתקציב לשנה הבאה אלא רק דוחה את הטיפול בגירעון העצום. היא אינה מבוססת על הסכמה רחבה של המגזרים במשק, מהעצמאים, דרך ההסתדרות ועד המעסיקים הגדולים. ובעיקר, חרף המילים הגדולות של ראש הממשלה, היא מלאה חורים שדרכם יפלו – שוב – רבים מאלה שמשוועים לסיוע. 

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ צילום: אבי כהן

1

שני המהלכים המרכזיים של התוכנית כוללים הארכת דמי אבטלה וקבלת מענקים עד ליוני 2021. דמי האבטלה הוארכו אמנם, אך דווקא המבוגרים יותר לא יזכו לאותה הטבה. בני 67 ומעלה יזכו למענקי ההסתגלות רק עד סוף 2020. הסיבה היא שבממשלה רואים בהטבה זו אפליה לטובתם על פני יתר הקשישים.

המענקים יחולקו אחת לחודשיים. המענק הראשון שהובטח כי יחולק כבר השבוע מבוסס על הפעימה השנייה בתוכנית הכלכלית הראשונה, אז קיבלו 385 אלף עצמאים מענקים. הפעם יינתן סכום של עד 7,500 שקל למי שמחזור ההכנסות שלו במאי ויוני נפגע בעד 25%.

מלבד המענק הזה אחת לחודשיים יינתן מענק של עד 15 אלף שקל אולם רק לעצמאים ובעלי עסקים שמחזור הפעילות שלהם נפגע בשיעור של מעל 40%. בנוסף יינתן מענק לעסק אחת לחודשיים – עבור עסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל בשנה – בין 3,000–6,000 שקל, ועבור עסקים גדולים יותר (עד 100 מיליון שקל) יינתן מענק של עד 500 אלף שקל ולא יותר מ־15% מהמחזור.

2

בניגוד לתוכנית הקודמת שבה לא הפסיק נתניהו להתפאר נתניהו בסכום הכולל שלה – 80 מיליארד שקל (ובהמשך 100 מיליארד שקל) – בדומה להצהרות השונות של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ על חבילות הסיוע בהיקפים אדירים, הפעם ההתמקדות היא בזכויות ופחות בסכומים.

נתניהו כנראה הבין זאת לאור הביצוע המקרטע של חבילת הסיוע המקורית. מהמעקב של החשב הכללי אחרי ביצוע התוכנית עולה כי רק 47% ממנה, כלומר 47 מיליארד שקל, בוצעו בפועל. פחות מחצי. אלא ששמירה על ערפול הוצאות התוכנית כעת תקשה גם על המעקב אחרי ההצלחה או הכישלון שלה.

לדברי כץ חבילת הסיוע תעמוד על בין 80–90 מיליארד שקל, כ־50–60 מיליארד שקל תקציביים ו־28 מיליארד שקל בהלוואות בערבות מדינה. אך במשרד האוצר לא מפרטים מהי החלוקה התקציבית בין הסעיפים השונים. חלוקה מדויקת לא ניתן לעשות בשלב זה שכן אם עד כה המענקים ודמי האבטלה תוכננו כחודשיים קדימה, הרי שתחזית של שנה קדימה בתנאי אי הוודאות של הקורונה היא כמעט בלתי אפשרית. קשה לחזות מה יהיו שיעורי האבטלה בכל חודש בשנה הקרובה ומה יהיה היקף הפגיעה בעסקים, זאת כשלא ניתן לדעת מה יהיו ההגבלות אפילו בשבוע הבא. ייתכן ואותה ודאות של הענקת דמי אבטלה עד יוני 2021 גם תקטין את התמריץ של המעסיקים לקלוט חזרה את עובדיהם.

אחת השאלות שנותרו עדיין פתוחות היא אופי הגדלת קרנות ההלוואות בערבות מדינה. סביר להניח שהקרן לעסקים גדולים לא תגדל. אולם השאלה היא בכמה תגדל הקרן לערבות לעסקים בסיכון שם היקף הערבות עומד על 60%, וכמה יוקצה לקרן הרגילה שם היקף הערבות עומד על 15%. רק כדי להבין את משמעות הפער – אם הכל יוקצה לקרן הרגילה היקף הערבות שהאוצר יידרש לשים בצד עומד על 4.2 מיליארד שקל, אם הכל יילך לקרן לעסקים בסיכון מוגבר הסכום יזנק כבר ל־16.8 מיליארד שקל.

למרות הפטור ממס לא צפוי גל של פדיונות בקרנות ההשתלמות אחד הצעדים בתוכנית שעליה הכריזה הממשלה בסוף השבוע היה מתן פטור ממס למשיכה מקרנות השתלמות לא נזילות, כלומר בנות פחות משש שנים, כדי לסייע למי שנקלעו למצוקה כתוצאה ממשבר הקורונה. עם זאת - מרבית הכספים בהן נזילים כבר עכשיו ולמרות זאת לא נרשמו משיכות חריגות מתחילת המשבר עירית אבישר לכתבה המלאה 

שאלה נוספת שטרם קיבלה מענה (במיוחד לאור העובדה שעלויות התוכנית החדשה טרם פורטו) היא האם יהיה מיחזור בין התוכניות. תשלומי האבטלה שטרם מוצו שם בהיקף של כ־8 מיליארד שקל יחד עם עוד כ־10 מיליארד שקל עבור מענקים לעצמאים ועסקים בוודאי לא יחולקו פעמיים, שכן הם ליבת החבילה החדשה וארוכת הטווח.

מלבדם ישנם עוד מיליארדי שקלים שטרם חולקו לציבור או מומשו בפועל – כמו תקציבים של כ־7 מיליארד שקל למערכת הבריאות, סיוע של 700 מיליון שקל סיוע למפעלים להתאמות לדרישות של משרד הבריאות, או 625 מיליון שקל שהוקצו להכשרות לעובדים. גם כאן סביר שהציבור ישמע עוד רבות על ה"הישגים" הללו, אבל לא בטוח כלל שהכסף ייצא בכלל מקופת האוצר. כך שלמרות שראש הממשלה ושר האוצר לא הודו סביר להניח שההיקף הכולל של הסיוע יהיה רחוק מ־190 מיליארד שקל.

3

נקודת חולשה בולטת בתוכנית החדשה, בדיוק כמו בתוכנית הישנה, היא היום שאחרי. אחוזי ביצוע נמוכים בתוכנית הישנה נרשמו בסעיפים שאמורים להכין את המשק ליום שאחרי ולא רק להשאיר את הציבור עם הראש מעל המים. מתוך סעיפי האצת ופיתוח המשק רק 28% מהתקציב נוצל. רובו בתחום תשתיות התחבורה שבלאו הכי התקדמו ללא קשר לקורונה. שיפור ההכשרות ושיתוף פעולה גדול יותר עם המעסיקים הובטח כבר אז, ומובטח גם בתוכנית החדשה. ובעוד שעל המענקים ודמי האבטלה נשפכו מאות מילים בתוכנית הקודמת, הפעם הסתפקו בהצהרה לאקונית בנושא. הבעיה מתעצמת לאור העובדה שחוק ההסדרים הקרוב והתקציב לא נותנים מענה לבעיות שמקשות על המשק – מהעלאת גיל פרישה לנשים דרך שיפור השירותים הציבוריים והמערכות הטכנולוגיות ועד שינוי בלוח החופשות של מערכת החינוך שמנותק משוק העבודה.

4

חבילת הסיוע נעשית במקביל לאישור התקציב. על רקע הקפאון באישור התקציב לאור חוסר ההסכמות בין נתניהו ליו"ר כחול לבן בני גנץ, ולנוכח חוסר האמון בין כץ לנתניהו, ספק אם בכלל יאושר תקציב (מה שאולי מסביר למה כץ לא טרח להכניס בחוק ההסדרים מהלכים שידרשו מלחמות – שכן רק מלחמה ללא רווח לא תניב שום הון פוליטי). מדובר בשני מסלולים מקבילים. תקציב המדינה יחלק בהתאם למגבלת התקציב 412 מיליארד שקל, חבילת הסיוע תאושר כקופסה נפרדת (של כ־60 מיליארד שקל). משמעות הדבר היא שמימון חבילת הסיוע יגיע מהגדלת הגרעון. בשלב זה משרד האוצר עוד לא פרסם נתונים רשמיים בנוגע לתחזיות המעודכנות, אך אם לקראת סוף השבוע תאשר הממשלה את תקציב 2020 (כלומר גנץ ייכנע לנתניהו ויסכים לוותר על הסיכום הקואליציוני שלפיו התקציב יהיה דו־שנתי) המשרד יהיה חייב לפרסם נתונים מעודכנים, וככל הנראה מדאיגים מאוד.

לפני ההכרזה על חבילת הסיוע העריכה הכלכלנית הראשית שירה גרינברג כי הגרעון יעמוד על כ־11% (בבנק ישראל מדברים על 11.5%). על פי ההערכות באוצר רוב הסיוע יינתן ב־2021 שכן גם המענקים וגם דמי האבטלה משולמים אחרי תום התקופה, כך שהמענקים עבור נובמבר ודצמבר למשל ישולמו כבר ב־2021. על פי הערכות אלה הגרעון השנה יתקרב כבר ל־13%, ובשנה הבאה, נכון לעכשיו (בהנחה שלא תהיה העלאת מסים בתקופה הקרובה) הוא כבר יתקרב ל־9%. את המחיר של המשבר והניהול שלו יצטרכו אזרחי ישראל לשלם ביום שאחרי כדי לצמצם את החוב האדיר שצוברת כעת הממשלה.

5

במהלך מסיבת העיתונאים התייחס נתניהו שוב בזלזול לדרגים המקצועיים וסיפר כיצד "היינו צריכים להביא לחדר אחד את האחראית על המחשוב, האחראי על מס הכנסה, היועצים המשפטיים של משרד האוצר, צמרת משרד האוצר והביטוח הלאומי, בסוף פיצחנו את זה". מדבריו של נתניהו משתמע כאילו צנח הרגע מעולם ההייטק אל המגזר הציבורי המיושן עם פתרון קסם דיגיטלי שאיש לא חשב עליו בניסיון לחלק מענקים בצורה יעילה ומהירה. כמובן שהמציאות רחוקה מכך. נתניהו ביקש להעביר כבר בשבוע הבא מענק, אלא שלא הוגדרו כל אוכלוסיות זכאים ולא היה מנגנון חלוקה חדש.

במהלך הדיון שהחל בשעות אחר הצהריים ברביעי והסתיים בלילה זימן נתניהו את היועץ המשפטי של משרד האוצר אסי מסינג ואת מנהלת שע"מ, הגוף האחראי על המערכות הטכנולוגיות של רשות המסים, ליאורה בן אפרים. הפתרון שהדרגים המקצועיים מצאו לנתניהו הוא פשוט למחזר את המענק שניתן בפעימה השנייה ל־384 אלף עצמאים שכבר דיווחו על ירידה בהכנסות עד יוני של מעל 25%. אין בעיה עם ההחלטה עצמה, שפירושה פשוט הגדלת המענק שכבר ניתן. אבל חשוב לשים את הדברים בפרופורציות המתאימות. אחת הסיבות לכך שלוקח זמן להסדיר כל מענק חדש במערכות של רשות המסים היא מערכת המחשוב המיושנת שלה. נתניהו לא דאג לקדם שום מהלך משמעותי ברשות המסים או בשירות הציבורי בכלל בעשור האחרון. כך שההפתעה שהוא מציג כשהוא מגלה את יכולות המגזר הציבורי היא חוסר מודעות מטריד או פשוט שקרי.

6

התוכנית החדשה לא זכתה למחמאות כפי שקיווה נתניהו שיקרה. גם מכיוון שהיא משמרת את אותם כשלים של התוכנית הקודמת וגם בגלל הפעם, לטענת ארגוני העצמאים השונים, היא קמצנית בקריטריונים שלה. אותם קריטריונים הביאו למקרים רבים של עצמאים וגם שכירים ליפול בין הכסאות. דווקא המהלכים הרוחביים והפשוטים יותר לביצוע, כמו פטור מארנונה לשלושה חודשים הוחלפו במהלכים מורכבים וקמצניים יותר כמו מענק בגובה הארנונה רק לעסקים עד 100 מיליון שקל ועם ירידה במחזור העסקים של מעל 60%. כלומר רק עסקים לא גדולים מידי שכמעט קורסים יקבלו את הסיוע, סביר להניח הרבה אחרי שישלמו את הארנונה לרשות המקומית. בין הביקורות של הארגונים השונים ישנן ביקורות מקצועיות ונקודתיות כמו למשל הדרישה לאפשר לעסקים לבחון את ההפסדים על סמך דוחות 2019 ולא רק 2018 שמקדם נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, למרות ההתנגדות העזה של רשות המסים.

רועי כהן נשיא ארגון העצמאים להב דורש תיקונים שכוללים מדרגות פיצוי באחוזים בהתאם לגובה הפגיעה במחזור (כפי שנעשה בצוק איתן) כך שמי שנפגע משמעותית יקבל גם פיצוי בהתאם. עוד דורשים בארגון כי גם עסקים שנפתחו בסוף 2019 יוכלו לקבל פיצוי סוציאלי כפי שניתן כעת לעסקים שנפתחו בתחילת 2020 וכן לאפשר לעצמאים לקבל מענקים גם אם מחזור העסקים שלהם ירד ב־25%.

איחוד של ארגוני העצמאים (קבינט התקווה) הוא שארגן אתמול את ההפגנה נגד הממשלה. מבחינתם הביקורת העיקרית היא שהכסף לא מגיע ובמקומו מגיעים בעיקר תירוצים. וזו באמת אחת הבעיות העיקריות במתווה הקודם – בעיקר בנוגע לעסקים – הליך בחינת המענקים עבורם נמרח ואינו מיידי. למרות ההצהרות ונתוני המקרו לגבי עצמאים שלפיהם עיקר העצמאים קיבלו מענקים במהירות, מהיקף התלונות עולה תמונה בעייתית הרבה יותר. המסעדנים דורשים גם כן הפחתה של סף קבלת הפיצוי ל־25% ירידה במחזור העסקים והנהגת ארנונה דיפרנציאלית בהתאם לירידה במחזורים. רו"ח איריס שטרק, נשיאת לשכת רואי החשבון, סבורה כי לנוכח העיכוב בהגעת הסיוע לעסקים עד כה, יש להשתפר ולהתייעל. לדבריה, "יש חשיבות מרכזית ליישום מהיר ומלא, שקיפות בתהליך, הורדת חסמים, העברת התמיכות באופן מיידי ובהתבסס על מנגנון בדיקה בדיעבד והגדלת המקדמות של המענקים".

7

מי שזכה להתעלמות גם במתווה הנוכחי הם אותם עסקים שלא שלחו עובדים לחל"ת וגם לא נפגעו ביותר מ־60%. הם לא זכאים לדבר מהמדינה, ויש על פי ההערכות לא מעט עסקים כאלה. מבין אותם עסקים יש לא מעט שסובלים מהירידות בביקושים גם אם לא בהיקף של 60% וכבר היום הם נדרשים להדק את החגורה, לצמצם משמרות ולפטר עובדים. לכאורה כץ התחייב להפנות להם חצי מיליארד שקל מתוכנית עידוד החזרת העובדים שתוקצבה ב־6 מיליארד, אבל עד היום אין שום מתווה מסודר שידאג לסייע לאותם עסקים. התוכנית החדשה מבהירה שגם עד יוני 2021 נתניהו וכץ לא יטרחו לספור אותם.