שביתה מוצדקת, עיתוי רע: למה לא מוצאים 300 מיליון שקל לעובדות הסוציאליות

מצד אחד לא יקר במיוחד לסיים את שביתת העובדות הסוציאליות. מדובר בכמה מאות מיליוני שקלים בטווח מיידי לעובדות שכולם יודעים שהן באמת מקופחות.

מצד שני העו"סיות (נשים מהוות 89% מהעובדים הסוציאליים) לא יכלו למצוא מועד גרוע יותר לשביתה מאשר משבר הקורונה והמשבר הכלכלי. לא רק שהן ננזפות כל הזמן על ידי אנשי האוצר על העיתוי, הממשלה גם חייבת להביא בחשבון שנדיבות כלפיהן עלולה לעודד עוד ענפים לצאת למאבקי שכר דווקא עכשיו. אלא שהעו"סיות הבינו שלא יהיה מועד טוב יותר לשביתה בזמן הקרוב.

יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות ענבל חרמוני צילום: דנה קופל

עוד 1,250 שקל בחודש

יש לעובדות הסוציאליות שלוש דרישות עיקריות. אחת היא תקצוב תוכנית ההגנה עליהן מפני אלימות, בהיקף של 180 מיליון שקל. פי סקר שערך איגוד העובדות הסוציאליות, 83% מהן חוו אלימות במקום עבודתן, מתוכם 30% ספגו אלימות פיזית ו־30% חוו איומים על חייהן או על חיי ילדיהן, וסביר להניח שאלימות זו תחריף יותר בגלל העומס בפניות לרווחה מתחילת יוני. על דרישה זו אין מחלוקת.

האוצר מוכן לשלב את התוכנית בתקציב הקרוב אם כי יהיה ויכוח על הסכום. הדרישה השנייה היא כניסה מיידית למשא ומתן על רפורמה במבנה השכר. לכולם ברור שמבנה השכר של העו"סיות מעוות ואינו מאפשר אופק קידום סביר, וגם לזה האוצר מוכן.

הממונה על השכר באוצר קובי בר נתן צילום: דוברות משרד האוצר

הדרישה שבמחלוקת היא שעד הרפורמה תקבל כל עו"סית תוספת של 1,250 שקל בחודש. מדובר בכ־25 מיליון שקל לחודש ל־20 אלף עובדות סוציאליות בשירותים הציבוריים ובשירותי הרווחה המופרטים. על זה באוצר לא מוכנים לשמוע, כי תוספת שכר זמנית דינה להיהפך לקבועה. בסוף זה ייגמר בפשרה.

מוטת הלחץ של העובדות הסוציאליות היא לא מהחזקות. הן לא סוגרות נמלים או גני הילדים. יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות ענבל חרמוני אומרת ש"לשלטר שלנו לוקח יותר זמן לחלחל". הסיבה: הן מטפלות באנשים החלשים ביותר בחברה, אלה שהם שקופים למקבלי ההחלטות. לוקח זמן עד שהמצב נהיה גרוע עד כדי כך שהם חייבים להתערב. וכך גם כשחרמוני ניסתה למנוע את השביתה באמצעות צעדת מחאה לירושלים זה לא עורר את ההדים הדרושים.

השביתה הקודמת של העו"סיות ב־2011 ארכה 23 יום ובסיומה הן קיבלו תוספת של אלף שקל לחודש. המאבק הנוכחי נמשך כבר שנתיים. בגלל שלוש מערכות הבחירות ומשבר הקורונה פשוט לא היה להן עם מי לדבר. הסתדרות המורים מצאה את עצמה במצב דומה. ההבדל הוא שלה יש שלטר הרבה יותר גדול ולכן היא השיגה תוספת של 170 מיליון שקל בתחילת שנת הלימודים הקודמת.

זינוק בפניות לרווחה בסוף אפריל ושוב ביוני

לשביתה תרמה ההחמרה הגדולה בלחץ על העובדות הסוציאליות. בחודש יוני נרשם זינוק של 68% במספר הפונים ללשכות הרווחה בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אם בשלושת השבועות הראשונים של יוני 2019 היו 2,900 פניות ללשכות, הרי בתקופה המקבילה ביוני 2020 זינק המספר ל־4,900. כך עולה מנתוני משרד העבודה והרווחה. ב־63 יישובים טיפל כל עו"ס באפריל ביותר מ־300 איש בממוצע. "העסק מתפרק לגמרי, איך אנחנו אמורות להתמודד?" שואלת חרמוני.

תלושי שכר מנוגדים

כמקובל, שני הצדדים מציגים תלושי שכר מנוגדים. האיגוד ערך תערוכת תלושי שכר של העובדות הסוציאליות ברחבת תיאטרון הבימה בתל אביב. עובדת סוציאלית מצפון הארץ הציגה תלוש של 5,200 שקל על 75% משרה. מנגד דו"ח הממונה על השכר ל־2019 טען שהשכר הממוצע לעו"סית בשירות המדינה הוא עשרת אלפים שקל. על פי אתר רייטינג לעבודה של משרד העבודה והרווחה שכר עובדת סוציאלית חדשה הוא 7,500 שקל.

אחת הבעיות היא סולם דרגות שמגביל מאוד את הקידום של העובדות הסוציאליות ובאוצר מוכנים לדון עליו. העובדות הסוציאליות גם טוענות שיש אלף תקנים פנויים שמעידים שאין טעם בתוספת תקנים ללא שיפור בשכר ובתנאי העבודה. בכל מקרה, סביר שבתקופה הקרובה יהיה הרבה יורר קל לאייש תקנים בגלל גל האבטלה. באוצר טוענים שקיימו עם העובדות הסוציאליות משא ומתן רציף. חרמוני טוענת שהתקיימו פגישות סרק שבהן לא נאמר שום שום דבר מעשי.

ממשרד האוצר נמסר ש"נציגי המשרד נועדו עם נציגי איגוד העובדים הסוציאליים בחודשים האחרונים במטרה להגיע להבנות בנושאים השונים. אנו קוראים לארגון לחדול מההשבתה הפוגעת בציבור המוחלש ביותר בישראל ולחזור לשולחן המו"מ. ניתן להגיע להתקדמות כבר בימים הקרובים, גם ללא פגיעה בציבור".