זה לא פשוט, לפתוח חלון באוטובוס

למשתתפים בדיוני הממשלה אתמול (ב') אחר הצהריים היתה הברקה. לחלק מהציבור – כך הם ודאי חשבו לעצמם – יש עדיין עבודה, ולא כולם יכולים לעשות אותה מהבית. לכן הם חייבים, רחמנא ליצלן, לנסוע לפעמים, פה ושם, באוטובוסים. חייבים לעזור להם, חשבו המיניסטרים; באוטובוס סגור ועמוס באנשים, עולה החשש מהדבקה של הנוסעים בקורונה.

מה נעשה, שאל שר בכיר. כיצד נפעל, קונן מקבילו. נגביל את מספר הנוסעים כמובן, זה פשוט, גרס השלישי. אפשר גם לכבות את המזגן ולהנחות את הציבור לשבת רק ליד החלונות, יעץ היועץ. וכך, ביום שני ה-6.7.20 החליטה הממשלה לסגור את המזגנים באוטובוסים, בקיץ הישראלי, כשבחוץ מסתובבים ילדים משועממים ללא קייטנה ומבוגרים משועממים ללא עבודה.

חיטוי אוטובוס של דן צילום: מוטי קמחי

לא ברור אם מדובר בהחלטה מקצועית, אמיתית ומושכלת, או בעוד בלון ניסוי מנופח שמטרתו להוציא את הציבור מדעתו ולגרום לכולנו להתעסק, שוב, בתפל במקום בעיקר. בימינו כבר באמת שאי אפשר לדעת. אבל זה גם לא משנה: פתרונות שטחיים, בשליפה מהמותן, זה פחות או יותר כל מה שאנחנו מקבלים מממשלת החירום, על שלל הקבינטים שלה, בחודש האחרון.

למזלנו, ציבור הנהגים והנוסעים בתחבורה הציבורית, כבר בשעות הבוקר נכמרו עלינו רחמיהם של צמד שרים בכירים, הלא הם שרת התחבורה מירי רגב ושר הבריאות יולי אדלשטיין. "סוכם על הפעלת המזגנים באוטובוסים", הודיעו השניים עם טקס בישבן; "היתה זו גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה", הוסיפה השרה ברוב חשיבות, והבהירה שמשרד התחבורה ימשיך לגבש מתווים.

וכך, חברות וחברים, באה לכדי סיום פרשיית המזגנים באוטובוסים: השרים הקשיבו, שמעו והנחו – ואנחנו נוכל לעלות על אוטובוס ממוזג, עם חלונות סגורים וריח סביר. זאת בכפוף לכך שיש לכם עדיין עבודה ויעד להגיע אליו, כמובן. אם אין לכם אחת כרגע, שבו בבית וחכו, המתווים מתגבשים להם ממש עכשיו. רק תזכרו לכבות לפעמים את המזגן, אבא שלכם לא עובד בחברת החשמל.