עליית השכר הממוצע מגלה שפערי השכר הולכים ומתרחבים

מי שחשב שהמיתון הכבד בו שרוי המשק הישראלי יגרום להפחתת השכר הממוצע במשק, התבדה. להיפך השכר הממוצע עלה באפריל ב-14% לעומת מרץ, מ-11 אלף שקל לחודש במרץ, החודש של תחילת המשבר ל-12,500 שקל באפריל, שבו הגענו ל-1.15 מיליון מובטלים. 

מתברר שככל שיש יותר מובטלים השכר הממוצע עולה. הלמ"ס מסביר שהדבר נובע מכך ש"רוב העובדים שהוצאו לחל"ת או פוטרו מעבודתם וקיבלו דמי אבטלה הם עובדים ששכרם נמוך מהממוצע". כלומר, המשבר הזה לא רק מחמיר ומרחיב את העוני הוא מגביר דרמטית את הפערים באמצעות שחיקת השכר של החלשים.

את הפגיעה דווקא בחלשים אפשר לראות גם בכך שהשכר מזנק דווקא בחלקים הנמוכים של טבלת השכר. כך בתחום שירותי אירוח ואוכל נרשמה עליית שכר של 59% מ-3,700 שקל ל-59,00 שקל, מה שמעיד כמה נמוכות המשכורות של המובטלים. בתחומי המידע והתקשורת כלומר בענף הייטקי מובהק דווקא היתה ירידה בשכר הממוצע מ-25,200 ל-24,500, מה שמעיד אולי על קיצוצים בשכר ובמשרות.

את העובדה שחלק גדול מהמובטלים מגיעים מהעוני או מהמעמד הבינוני הנמוך ממחישה גם העובדה ששמונה מעשר הערים שבהן האבטלה הגבוהה ביותר הן ערים חרדיות, ערביות או מעורבות (למשל, ירושלים שבה יש גם חרדים רבים וגם ערבים רבים). לא רק המרחק בין המובטלים החדשים לקו העוני קצר במיוחד. סביר שאין להם חסכונות ואין להם עתודות כספיות. זה אומר שהמסלול שלהם אל העוני יהיה קצר במיוחד. גם אין להם כישורים דיגיטליים. אחרת הם מראש לא היו מועסקים במשרות בשכר נמוך.

בין השנים 2009 ל-2018 ירד מדד ג'יני לאי השוויון בישראל ב-10%. כלומר, הוא ירד באיטיות רבה בקצב של כאחוז לשנה, אבל בכל זאת ירד. זה הספיק כדי לקדם את ישראל מהמקום הרביעי בפערי השכר במדינות המפותחות ב-2009 למקום השמיני ב-2018. זה עדיין לא מאוד מכובד, אבל טוב יותר משיעור העוני שבו ישראל ממוקמת במקום הרביעי. מה שתרם לירידה המתונה באי השוויון היתה האבטלה הנמוכה והעלאת שכר המינימום.

באותן שנים גדל חלקו של החמישון התחתון בהכנסות בישראל מ-6.3% מההכנסות ל-7% ואילו חלקו של החמישון העליון ירד מ-40.6% ל-37.9%. זה נשמע מעט אבל זה אומר שב-2009 החמישון העליון השתכר פי 6.6 מהתחתון וב-2010 רק פי 5.4.

לא צריך להיות נביא כדי לראות את ישראל חוזרת למדד ג'יני גבוה בהרבה נוסח העשור הקודם וימי גזירות נתניהו, בדו"ח העוני שיעסוק ב-2020. "כלכליסט" חשף לפני מספר שבועות סימולציה של דו"ח העוני שערכה מחלקת המחקר של הביטוח הלאומי. לפיה מדד ג'יני כבר עלה ב-1.5%-3.7%, תלוי באיזה מקור נתונים משתמשים. את הצניחה בהכנסות החמישון התחתון כבר רואים עכשיו.

אחת התעלומות של השבועות האחרונים היא הזלזול התהומי של הציבור בכללי הזהירות של הקורונה. סיבה אחת לכך כנראה היא שרוב הנפטרים קשישים וחולים, כלומר אנשים מרגישים שזה לא מסכן אותם. חוסר מודעות דומה קיים גם לכך שכאשר התנהגות הציבור גורמת להטלת הגבלות על המשק ולהארכת הסגירה של ענפים במשק היא גוזרת על מאות אלפים חיים בעוני.

במשך יותר מחודשיים נמנע שירות התעסוקה מפרסום מספר המובטלים במחשבה שיש בעיה של דיווחי חסר. השבוע הגיעו שם למסקנה, שזה לא הדיווחים, אלא המצב באמת כל כך גרוע. שלושה וחצי חודשים אחרי תחילת הסגר יש בישראל 850 אלף מובטלים, כלומר 21% אבטלה. ככל שההגבלות על המשק מצטברות מחדש, הסיכוי שלהם לחזור לעבודה הולך ופוחת.

כמובן, לניהול הכלכלי הכושל של משבר הקורונה אחראי בראש ובראשונה ראש הממשלה בנימין נתניהו. ובכל זאת, גם אנחנו אחראים. כשאנחנו הולכים בלי מסכה או לא שומרים על ריחוק, אנחנו משקיעים את המוני המובטלים עמוק יותר בתוך העוני ומרחיבים במו ידינו את מדד ג'יני.