דו"ח של הכנסת: "ההכנסות מקרן הגז יסתכמו במיליארד שקל ב-2021 - רבע מהתחזית"

"לפי צפי של בנק ישראל משנת 2013, בין השנים 2022-2018 היו אמורים לעבור לקרן לקליטת רווחי הגז כ-3.8 מיליארד שקל. נכון ליוני 2020 הצפי הוא כי ההכנסות המיועדות לקרן יגיעו למיליארד שקל בסוף שנת 2021. הפער בין ההערכות ב-2013 למצב כיום נובע בעיקר מעלויות נוספות שהוכרו למאגר תמר כהוצאות 'חיפוש ופיתוח', כגון הרחבת שדה תמר והנחת צינור גז טבעי נוסף בין המאגר לבין נקודת הקליטה בחוף סמוך לאשקלון" - כך עולה מנתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

הדו"ח יימסר הבוקר (ג') לחברי הכנסת שישתתפו בדיון של הוועדה המיוחדת "לפיקוח על הקרן לניהול הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט" בראשות ח"כ אבי דיכטר (ליכוד).

קרן רווחי הגז הוכרזה בשנת 2011 במסגרת חוק ששינסקי, אולם עד היום היא לא הוקמה. לפי מחלקת המחקר של הכנסת, הקמת הקרן נועדה לטובת "התמודדות עם אתגרים הנובעים מהכנסות גדולות ממשאבי טבע, כמו גם שימוש בהכנסות ממשאבי טבע מתכלים גם לטובת הדורות הבאים".

בפועל, כאמור, נמצא שטרם הוקמו המוסדות הנדרשים להפעלת הקרן - מועצת הקרן וועדת ההשקעות של הקרן, שינחו את בנק ישראל כיצד להשקיע את כספי הקרן.

על מנת להקים את מוסדות הקרן יש צורך לכנס את ועדת האיתור המורכבת ממנכ"ל משרד האוצר, מנכ"ל משרד ראש הממשלה, משנה לנגיד בנק ישראל ושני נציגי ציבור, שופט בדימוס ונציג ציבור (בעל תואר שלישי) אותם ממנה שר המשפטים.

מאגר תמר צילום: אלבטרוס

נכון ליוני 2020 ,לא מונו נציגי הציבור לוועדת האיתור ולכן עדיין לא התחיל תהליך הקמת מוסדות הקרן. לעניין זה אמר דיכטר: "הד"וח קובע שהקרן עדיין לא קמה. אולם הוועדה קמה, והיום תקיים את ישיבתה הראשונה, ביטוי של הפרדת הרשויות. הכנסת מתכוונת לפקח על פעולות הממשלה גם אם הביצה הממשלתית -קרן העושר לא נולדה וטרם הוקמה".

וכמה כסף אמורה המדינה לקבל מהפקת הגז? תלוי את מי שואלים. הכנסות המדינה מורכבות מתמלוג (12.5%, מועבר לקופת האוצר), מס חברות (23%, מועברת לקופת האוצר), ו"מס ששינסקי" - ההיטל המדובר בדיון היום, שאמור להיכנס לקרן שלא הוקמה. שיעורו הפוטנציאלי נע בין 13% ל-26%, תלוי במאגר הגז (ההיטל מחושב יחסית לכל מאגר בנפרד). לפי מחלקת המחקר של הכנסת, רק מתמלוגים המדינה הכניסה עד היום כ-5.5 מיליארד שקל, והיא צפויה להכניס בשנה הבאה כ-1.5 מיליארד שקל רק לסעיף זה.

אבי דיכטר צילום: עמית שאבי

לעניין מס החברות שמשולם למדינה, מחלקת המחקר של הכנסת לא חישבה אותו, אולם בדו"חות שותפויות הגז ניתן למצוא תשלום תקופתי קבוע שבחלק מהשנים הגיע לכמיליארד שקל. לעניין רוחי הגז עד היום הצטברו כ-450 מיליון שקל, ועד סוף 2021 יצטברו על פי הערכה, כמיליארד שקל.

שטייניץ בדיון: "אולי בעוד 30 שנה יהיו אנרגיות אחרות"

במסגרת הדיון הציג שר האנרגיה יובל שטייניץ סקירה על משק הגז בישראל, הפיתוח הצפוי בחמש השנים הקרובות והתחזית להפקת גז בשנים הקרובות. לפי משרד האנרגיה, הכנסות המדינה מהפקת הגז הסתכמו עד לתחילת השנה בכ-12.5 מיליארד שקל, מתוכם כמחצית מס חברות והשאר תמלוגים ואגרות שונות. לדבריו, הכנסות המדינה ממאגרי הגז לאורך כלל שנות ההפקה יגיעו למאות מיליארדי שקלים, זאת בהנחה שהמאגרים ימשיכו כמוצהר לפעול עד העשור החמישי של המאה הנוכחית.

לדבריו, "מבחינה כלכלית, לא שווה לאגור את הגז אצלנו לאורך הרבה שנים. התייעצנו עם כל גורמי המקצוע בעולם איך לנהוג. אנחנו מעוניינים לנצל את הגז במהירות האפשרית, מפני שאולי בעוד 30 שנה, יהיו אנרגיות אחרות. ככל הנראה אז העולם יעבור לאנרגיות מתחדשות". לתפישתו, עד שנת 2025, לא יהיה שימשו בישראל במזוט ופחם בייצור חשמל: "החלום שלנו היא שעד 2030 לא יהיה אנרגיות מזהמות בכלל. אנחנו מקווים להגיע ל-30% ייצור חשמל מהשמש. אז נהיה במקום הראשון בעולם בייצור חשמל משמש ויצור החשמל לצריכה מלאה יהיה רק מאנרגיית השמש".