"לרודב לא היה כוח לעוד מלחמות, הוא העדיף לצאת לפנסיה"

הדרך שבה בחר שלמה רודב להיפרד מבזק ומבעלי השליטה שלה, היתה קצרה וחדה: מייל לחברי הדירקטוריון עם הודעה על העזיבה. המילים "באופן מיידי", בלטו במשפט היחיד שכתב. מי שעוזב באופן מיידי לא מכבד את הצד שאותו הוא עוזב. משאיר אותו להתמודד עם הסיטואציה לבד.

הדרך דומה לעזיבה של רודב את תפקיד יו"ר תנובה על רקע סכסוך עם זהבית כהן ואיפקס. גם אז העזיבה היתה מיידית. לעומת זאת, בפרישה הקודמת מבזק, לאחר רכישת שאול אלוביץ' את השליטה, העזיבה היתה שונה ורודב נשאר מספר חודשים כחבר דירקטוריון. במקומו מונה אלוביץ'. את דירקטוריון פרטנר עזב רודב אחרי שנה ואחרי שחיים סבן רכש את השליטה. העזיבה היתה מתואמת עם מינויו של אדם צסנוף, האיש של סבן, כיו"ר.

העובדה שהעזיבה כאן מקבילה לעזיבה בתנובה, שהיתה עם הרבה דם רע, רק ממחישה את מערכת היחסים המורכבת בין רודב למחזיקי היתר השליטה בחברה. המהלך היה די צפוי. מי שעקב אחר הכתבות ב"כלכליסט" על מסלול ההתנגשות שבו צעדו כתף אל כתף רודב ואנשי סרצ'לייט, ודוד פורר השותף לשליטה עם סרצ'לייט, הבין שהעזיבה היא עניין של זמן. למרות זאת העיתוי הדהים את כל המעורבים, משום שככל הנראה לא היה טריגר ספיצפי בימים האחרונים.

צילומים: אלדד רפאלי, אוראל כהן, ענר גרין

תיקון שלושה סעיפים מהותיים

סרצ'לייט היא קרן השקעות אמריקאית. מרבית הקרנות מהסוג הזה מתנהלות ללא סנטימנטים וללא פשרות. רק מטרה אחת עומדת לנגד עיני מנהליהן: השבחת הנכס ומכירתו ברווח בפרק הזמן הקצר ביותר הניתן. "הקרנות האלה יגידו לך מה שהם רואים לנכון אבל לא בהכרח מה שהם מתכוונים לעשות", אומר גורם המעורה בכניסה של סרצ'לייט לבזק.

כך למשל, החליפה הקרן בלי להניד עפעף את משרד עורכי הדין שליווה אותה במו"מ מול מחזיקי האג"ח, ממש רגע לאחר ההגעה להסכמות, ומאוחר יותר פיטרה את עמי ברלב מתפקיד מנכ"ל ביקום, אחרי שהפך עולמות כדי לסייע לסיים את הרכישה. רגע לפני קבלת ההיתר היו אנשי הקרן מלאי שבחים גם על רודב ואמרו כי הם בונים עליו לטווח ארוך כיו"ר.

רודב ליווה את סרצ'לייט במשך שנה של מגעים שקיימה לרכישת השליטה. סרצ'לייט רכשה את בזק במחיר שנראה דמיוני עד לפני שנתיים, 485 מיליון שקל בלבד. היא לקחה על עצמה את החובות של החברה ושל ביקום אמנם, אבל הסכום שסיכנה בעסקה הוא נמוך בכל קנה מידה היסטורי ביחס לשווי החברה.

כבר במו"מ שהתנהל לפני העסקה מול משרד התקשורת, אמורה היתה סרצ'לייט לקרוא את התמונה. משרד התקשורת דרש כחלק ממתן ההיתר שינוי התקנון של בזק בסעיף שנועד להגביר את השליטה של משרד התקשורת על החברה ולמנוע מצב שבו בעלי מניות מתארגנים למנות דירקטור מסויים בחברה.

השינוי כלל תיקון בשלושה סעיפים: הראשון, בזק צריכה לדווח למשרד התקשורת על החזקות חורגות. השני, בזק תדווח למשרד התקשורת על בעלי עניין שמחזיקים מעל ל־5% ממניות החברה. השלישי, התיקון מהותי: לא תשונה שיטת המינוי של הדירקטורים, בלי אישור של משרד התקשורת. נראה שבמשרד התקשורת ביקשו להימנע ממצב דומה לזה של כלל ביטוח היום בו מתאחדים בעלי מניות כמו אייל לפידות וניר ארקין לקדם מינוי בחברה. בכלל זה היה מנכ"ל, בבזק מדובר בדירקטור.

פיצול לחטיבה קווית וחטיבת אלפא

עוד במהלך ההתדיינות מול משרד התקשורת ולפני קבלת ההיתר הודיע רודב לסרצ'לייט שהתיקון לא יעבור בדירקטוריון וכי הוא יילחם בו. סרצ'לייט ופורר החליטו להתחייב בכל זאת, והודיעו לכל מי ששאל כי הנושא יוסדר.

בפועל, מינה רודב ועדה פנימית בדירקטוריון, ניטרל את נציגי סרצ'לייט והעביר החלטה שהתיקון מנוגד לאינטרס של בעלי המניות האחרים של בזק. ביקום שנשלטת בידי סרצ'לייט ופורר התקוממה והעלתה את הנושא לאסיפת בעלי המניות של החברה, בה נחלה מפלה. בעלי המניות תמכו בצד הדירקטוריון בראשות רודב. בסרצ'לייט אגב לא מייחסים חשיבות גדולה לבעיה וטוענים שצו הבזק עולה למעשה על תקנון החברה, וכי משפטית עמדו בדרישת הרגולטור כשהצביעו בעד השינוי.

ויכוחים בין רודב וסר'צלייט היו עוד קודם. סרצ'לייט ביקשה למנות שני דירקטורים נוספים מטעמה, חמישי, אבל רודב סירב והסכים רק לאחד. סרצ'לייט ופורר ביקשו לקדם שינוי נוסף שבו יוכלו לקבוע את הנציגים בדירקטוריונים של החברות הבנות, רודב סירב.

האסיפה היתה הקש ששבר את מערכת היחסים וסרצ'לייט רמזה לרודב שיש כאן בעיה. רודב החליט שלא להילחם. הוא כבר בן 71, מולטי מיליונר ומחזיק בשליטה בקבוצת קרור. לבזק הגיע מתוך שליחות וכדי לסגור מעגל, וכמובן מתוך אתגר של הבראת החברה. השנתיים שלו כיו"ר בזק היו מאתגרות, ולמעשה הפך למעין מנכ"ל־על של החברה אחרי שפיצל אותה לחטיבה קווית בראשות המנכ"ל דודו מזרחי, וחטיבת אלפא - בזק בינלאומי, פלאפון ויס - בראשות רן גוראון.

מניית בזק שאיבדה משמעותית משוויה בשנים של רודב התאוששה לאחרונה. בתקופתו ירדה המניה ב־15%. אתמול היא סיימה בעליה, ומי שציפה לאפקט לפידות עם הפרישה של רודב, וצניחה במניה, כפי שקרה במניית שיכון ובינוי, התאכזב.

מי ייכנס לנעליים הגדולות

רודב, לפי גורמים סביב החברה, לא העריך את ההתנהלות ואת האנשים של סרצ'לייט, ובעיקר את נציגיה בדירקטוריון. סרצ'לייט מינתה לצידו את דארן גלאט, נציג הקרן שרכשה חברות תקשורת בעולם וניהלה אותם. אבל גלאט שאינו דובר עברית שוטפת, כמעט ולא נטל חלק פעיל בישיבות הדירקטוריון בהן השתתף באמצעות הזום מניו יורק. אלה התנהלו בעברית ורודב סירב לנהל אותן באנגלית או להעמיד מתורגמן.

שני דירקטורים נוספים הם בנו הצעיר של דוד פורר, רן פורר, ותומר ראב"ד, בנו של יורם ראב"ד, ששימש בנקאי השקעות בעסקה. רודב ככל הנראה התאכזב ממינויים אלה ובשיחות פנימיות טען כי מדובר בצעירים חסרי רקע ונסיון בתחום התקשורת. "רודב סבור שהם לא שולטים ולא ראויים לשלוט", אמר גורם המקורב לבזק ומעורה בעניינים.

בחברה מספרים בנוסף כי מי שפלט כנראה אנחת רווחה אתמול היה המנכ"ל דודו מזרחי שבשבועות האחרונים לא שידר על אותו גל עם רודב. רודב נטה יותר לכיוון של רן גוראון, וטען כי הוא מופתע מיכולותיו. גורמים בבזק מספרים גם כי התאכזב במידה מסוימת ממזרחי בכל הנוגע להתוויית אסטרטגיה לחברה, ומיחסו של מזרחי לדירקטוריון שבעיניו לא היה מספיק מכבד.

כזכור, מזרחי מונה בידי רודב למרות התנגדות של חלק מחברי הדירקטוריון. היחסים בין החברה האם בזק לחברות הבנות, אינם משובחים וקיים מתח תמידי בין החטיבה הקווית של מזרחי לבין החברות הבנות שמנוהלות בידי גוראון. לא מן הנמנע שאילו היה נשאר היה גוראון מתמנה למנכ"ל־על במידה וההפרדה המבנית היתה מתבטלת.

"ברגע שהתחילו קצת ביקורת וקצת שאלות רודב הלך. הוא ארוגנט, מנהל לבד לא בדיוק שומע אחרים והאמריקאים לא בנויים לזה", אומר גורם אחר בחברה. "רודב חשב שתהיה חברה בלי גרעין שליטה וזה השתבש. הוא לא הצליח והם שם. הרי אין סרט שתבוא קרן ותשב בשקט מול הדברים שעשה. ברגע שקרתה האסיפה, הפור נפל, אבל בניגוד לסיידוף ולפידות כאן התהליך של ההיפרדות היה ארוך ולא נפל ביום אחד".

אותו גורם אמר הוסיף כי "ברגע שסרצ'לייט רמזו לו שהמצב בעייתי, בהקשר להתנגדות שלו, הוא קם והלך. הוא החליט שאין לו כוח לעוד מלחמות והוא מעדיף לצאת לפנסיה ולנוח", אמר אותו גורם.

רודב הפגין אדישות מסוימת כלפי הרגולציה, מה שגרר ביקורת מצד דירקטורים בחברה שטענו כי השאיר את הזירה למתחרה הוט. אותם גורמים מבקרים עוד וטוענים כי כמי שממתג עצמו כמומחה להבראת חברות הרי שבבזק היכולות האלה לא באו לביטוי והמניה ירדה, לצד נטישה של לקוחות בחברות הבנות. בנוסף, הם טוענים שרודב לא הצליח להתוות אסטרטגיה ארוכת טווח לחברה, ומאחר שעבד בפוסט טראומה של תקופת אלוביץ', הוא הפך ארגון לבירוקרטי והיררכי על חשבון חדשנות ויצירתיות.

רודב מוגדר כיו"ר מקצועי וחכם, אבל גם כזה שמאפיל על הסביבה והמנהלים שלידו. וורקוהוליק, ענייני, איש של מילה, שפיו ולבו שווים. הוא קשוח, לעיתים מדי. מה שגרם ללא מעט אנשים לשמוח על העזיבה, בהם מן הסתם משרד רואי החשבון של בזק, שאת שכר הטרחה שלו הפחית בצורה ניכרת.

עתה נותר לחכות למינוי של היו"ר הבא. סרצ'לייט מחפשת דמות מוכרת מהתחום שתיכנס לנעליים הגדולות של רודב. השאלה איננה רק איך המחליף יתנהל אלא גם אם חמשת הדירקטורים שאינם מטעם בעלי היתר השליטה, יישרו קו עם סרצ'לייט ופורר, או שימשיכו לגלות עצמאות.