סקר: עובדים אקדמאים נפגעו פחות במהלך סגר הקורונה

57% מהעובדים עם תואר ראשון הוגדרו "עובדים חיוניים" בעת הסגר לעומת 39% מהעובדים שאינם בעלי השכלה אקדמית. הסיכוי של עובדים עם תארים שני ושלישי להיות מוגדרים 'חיוניים' היה אף גבוה יותר - 69% מבעלי התואר השני ו-67% מהעובדים בעלי דוקטורט הוגדרו חיוניים. כשליש מבעלי ההשכלה האקדמית המשיכו לעבוד כרגיל, לעומת רבע מקרב העובדים חסרי השכלה אקדמית.

בנוסף, ככל שרמת ההשכלה עולה – כך עולה שיעור המשיבים שעבדו מהבית. מתוך אותם עובדים שהוגדרו חיוניים אך המשיכו לעבוד מהבית כמעט 20% היו בעלי השכלה אקדמית לעומת 7% בלבד מהעובדים ללא השכלה אקדמית. 

"נראה שלאנשים משכילים יש מסגרת תעסוקתית שפחות ניזוקה מהסגר בימי הקורונה, מכיון שהיא איפשרה עבודה מהבית תוך שימוש בטכנולוגית העבודה מרחוק", אומרת פרופ' ליאת קוליק, מומחית לחקר העבודה והמגדר מאוניברסיטת בר אילן.

ההכנסה של אקדמאים נפגעה פחות

עוד מצא המחקר כי כמות ימי העבודה שהופסדו בעקבות הקורונה יורדת ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר וכן כי יותר משיבים העידו על הכנסה שירדה בעקבות משבר הקורונה ככל שרמת ההשכלה שלהם נמוכה יותר.

"המעסיקים העדיפו לא לפגוע בעובדים משכילים ומיומנים, באו לקראתם, לעיתים סיפקו להם ציוד לעבוד מהבית על מנת לשמר אותם מתוך תפיסה שאנשים משכילים ומיומנים הם משאב ארגוני יקר ערך ויש לשמרם גם בעת משבר, זאת בניגוד לעובדים לא משכילים אשר למעסקים היה קל יותר לותר עליהם", היא אומרת.

עיקר העובדים שנפגעו בעת המשבר היו בענפי הקמעונאות, הסעדה, תיירות, אולמות אירועים ותחבורה, ואשר ההשכלה הנדרשת לעבודתם היא לא גבוהה, טוענת קוליק, אלה הם גם מקומות עבודה שלא ניתן להעביר לעבודה מהבית. ארגונים המעסיקים בעיקר אנשים משכילים ערוכים לעבודה מהבית וחלק מהעובדים בהם הועסקו מהבית בצורה חלקית גם טרם המשבר. "יש לסייג ולומר שהיו ארגונים שהוגדרו כמפעלים חיוניים כגון: בתי חולים, מפעלים בעלי השפעה על התל"ג כגון בנקים, חברות ביטוח ועוד אשר המשיכו לעבוד ולא העסיקו בהכרח עובדים משכילים".

עבודה מהבית, יותר עובדים אקדמאים המשיכו לעבוד מהבית בעת הסגר שהוטל בעקבות התפרצות הקורונה צילום: שאטרסטוק

הרבה מהעובדים שהוגדרו חיוניים בעת הסגר היו דווקא בתחומים שאינם דורשים השכלה גבוהה כמו שליחים, מלקטים ברשתות המזון, עובדי תחזוקה או בניין.

נראה שדווקא המשבר הנוכחי והסגר הוכיחו שהשכלה ממש אינה מקנה חסינות בפני פגיעה תעסוקתית והיו אף אנשים עם תארים אקדמיים שהלכו להיות שליחים או מלקטים על מנת להתפרנס. האם זה עומד בסתירה לממצאי הסקר?

"חלק גדול מהמפוטרים עדיין היו חסרי ההשכלה במגזרים מסויימים כמו מוכרים, עובדי אולמות אירועים או מלצרים. נכון שהייתה החרגה של העובדים החיוניים כמו כוח עזר בבתי חולים או מפעלים מסויימים או שליחים אבל אלה מקצועות שעדיין לא מהווים עיסוק אטרקטיבי עבור רוב הציבור בחברה הישראלית. רוב האנשים לא מוכנים לעבוד במקצועות האלה שהם לא מקצועות יוקרתיים, ובסופו של דבר הם ימצאו את עצמם ללא תעסוקה אחרי תקופת הקורונה בתום המשבר".

54% מהמשיבים שאינם בעלי השכלה אקדמית השיבו כי הכנסתם נפגעה בתקופת סגר משבר הקורונה לעומת 48% מבעלי התואר הראשון, 42% מהמשיבים עם תואר שני ו-42% בעלי הדוקטורט. "ההשכלה כפי הנראה שימשה כחומת מגן מסוימת מפני הפגיעה הכלכלית אם כי כמובן שגם עובדים משכילים נפגעו כפי שהסקר מראה - אבל פחות", אומרת קוליק.