מחכים כבר לרכבת
קבינט הקורונה החליט הערב לחדש את פעילות הרכבת ביום שני הקרוב תחת מגבלות. אחרי כמה דחיות, נותר לקוות שכך יהיה, אבל אם חלילה התוכנית תשתבש, על המדינה להשקיע בפתרונות יצירתיים כדי לאפשר את חזרת התחבורה הציבורית לתפוקה מלאה בהסעת המונים
לפני כחודש החל המשק לחזור אט אט לפעילות סדירה, ההגבלות על מקומות העבודה הלכו והוסרו, ומאות אלפי עובדים שהיו בחל"ת חזרו למעגל העבודה. היום הודיע קבינט הקורונה כי הרכבת תחזור לפעילות בתחילת שבוע הבא.
חזרתה של פעילות הרכבת, אשר מסוף מרץ נעצרה בעקבות נגיף הקורונה, נדחתה בפעם השלישית מאז המועד הראשוני שבו היתה אמורה להיפתח (17 במאי), ובתקווה לא תידחה בפעם הרביעית. בינתיים, הציבור הרחב נאלץ להתנייד למקום העבודה באוטובוסים צפופים ללא אלטרנטיבות, ובמקביל מתרחבים משמעותית העומסים בכבישים.
הנפגעים העיקריים מהעיכובים בפתיחת הרכבת הם אלפי העובדים בערי הפריפריה שמועסקים במרכז הארץ, ומנועים עקב כך לחזור למעגל העבודה. בלית ברירה, רבים מהם עדיין נמצאים בחל"ת (כל אותם עובדים שעבודתם אינה על מחשב ו/או טלפון לא יכולים לעבוד מהבית). אם נראה דחייה רביעית של הרכבת, שמאפשרת לעובדים להגיע למקום עבודתם במרכז - אנו צופים גל פיטורין משמעותי של אלפי עובדים.
רכבת ישראל משנעת כ-250 אלף איש ביום. עבור אלפים מתושבי הפריפריה הנסיעה ברכבת היא החמצן שמאפשר להם להביא הכנסה הביתה. עבורם, נסיעה בתחבורה הציבורית, בהיעדר פעילותה של הרכבת ובהיעדר פתרונות חלופיים המאפשרים הגעה לעבודה בזמן סביר, אינה אפשרית כלל. רבים מהם עדיין חוששים לעלות לאוטובוסים הצפופים מחשש ברור להידבקות, לאחרים כלל אין רכב פרטי, ולאלה שכן - שולש זמן ההגעה לעבודה.
העומס בכלים התחבורתיים הוא עצום, האוטובוסים, המונים כ-40 אנשים בכל נסיעה, מפוצצים ומדלגים לעיתים על תחנות, והפקקים בכבישים התארכו פי 3. כך לדוגמה, עובד מקרית גת שמעוניין להגיע לעבודתו בתל אביב, עלול "לבלות" על הכביש מעל לשעתיים לכל כיוון.
גם אם יכפילו את מספר האוטובוסים המגיעים למרכז, אין זה מבטיח כי תושבי הפריפריה יוכלו להגיע לעבודתם בזמן סביר. כך, חזרתם לעבודה של אלפים מתושבי הדרום והצפון, אוכלוסייה חזקה ומשמעותית בשוק העבודה - תלויה בחזרתה לפעילות של רכבת ישראל. תחנות הרכבת המרכזיות בדרום, ביניהן באר שבע, אשדוד, אשקלון, קרית גת, נתיבות, אופקים ושדרות, ותחנות מרכזיות בצפון, ביניהן חיפה, עפולה, בית שאן, כרמיאל, נהריה, עכו, הינן תחנות שבימים כתיקונם מאפשרות למאות אלפים להתנייד בצורה נגישה לעבודתם במרכז. לשם המחשה, תחנת הרכבת באשדוד לבדה משנעת אלפי עובדים ביום לאזור המרכז.
בנוסף, התחבורה הציבורית בכלל, והרכבת בפרט, משמשת כעורק חיים משמעותי לאנשים עם מוגבלות. היא מאפשרת להם נגישות מהירה לפעילות חייהם בכלל, ולפעילות התעסוקתית בפרט. הרכבת מאפשרת גם לאלו שיש להם מוגבלות מסוימת כגון: לקוי ראיה, אנשים בכיסאות גלגלים, אנשים בתפקוד קוגניטיבי בינוני ולאוכלוסיות נוספות, לקיום אורח חיים תקין ושגרתי. לאותן אוכלוסיות, מדובר על צינור משמעותי להתניידות ותפקוד בקהילה.
על מנת להחזיר את המשק לפעילות תקינה ולהוביל אותו להתאוששות מלאה מהפגיעה הקשה בעקבות נגיף הקורונה - חזרתה של הרכבת לפעילות מידית ומלאה היא הכרחית, ואני מקווה שבשבוע הבא הרכבת אכן תיפתח ולא תידחה בפעם הרביעית.
אין לי ספק שמשרדי האוצר, הכלכלה והעבודה מעוניינים בכך שכלל העובדים שעדיין נמצאים בחל"ת ישובו לעבודה בהקדם, ובוודאי שרוצים למנוע גל פיטורין גדול נוסף. במידה ונראה דחייה נוספת - על המדינה להשקיע בפתרונות יצירתיים על מנת לאפשר את חזרת התחבורה הציבורית לתפוקה מלאה בהסעת המונים.
הכותב הוא מנכ"ל דנאל משאבי אנוש מקבוצת דנאל